Erez Saf

שני השקלים שלי להופעתו אמש של נתניהו מול האומה: נתניהו הופיע אמש בתשע בערב (ערב שבת) מתוך לחץ. לא היתה שום סיבה להופעה המיותרת הזו, למעט הצורך האובססיבי לייצר תודעה של "אב האומה". אחרי שחטף ביקורת נוקבת על שלא פגש את בני משפחות הנרצחים והחטופים, ואחרי שהתברר שנשיא ארה"ב, ביידן, שם אותו בכיס הקטן, מכל בחינה, בהופעות תקשורתיות השבוע - הפמיליה נכנסה ללחץ. לנתניהו יש לא מעט תכונות טובות, אבל המגרש שלו הוא התקשורת. התודעה. הוא משפיע דרך התודעה. הוא פותר משברים באמצעות נאומים. מילים. הוא משוכנע שכל כשלון אפשר להטביע בים של מילים. אתמול הוא נכנס ללחץ. ולא רק הוא. כל הסביבה שלו, שנזכיר, מורכבת מיועצי תקשורת צעירים ומוכשרים (אפס הבנה בתודעה לאומית במלחמה), בבן גולה שאני מסרב לבזבז מילים עליו ואמא שלו. של הבן. חברו את הנקודות. מעבר לזה, נתניהו רצה גם להתבדל: זה היה השבוע שבו הוא נאלץ להכניס לממשלה אנשים אחראיים, בוגרים, מנוסים, מקצוענים. שני רמטכ"לים הצטרפו לממשלה ולקבינט המלחמה, ויריב פוליטי שנוא - גדעון סער. המהלך הזה נובע רק מצורך אחד: להסתיר את הכשלון. את המחדל הענק של האסון שנפל על ישראל. זו הודעה בכשלון, אגב. נתניהו הרכיב ממשלת חורבן אסונית. גנץ, במנהיגותו ובבגרותו, בא לסייע. אבל נתניהו נאלץ להודות: כשלתי עם המוקיונים שיושבים אצלי בממשלה. אני זקוק לאנשים רציניים. זו תבוסה. וזו בדיוק הנקודה: בנימין נתניהו מובס. מוכה. מושפל. הוא ראש הממשלה הכושל בתולדות המדינה. את מה שאמרנו עליו במשך שנים - רואה הציבור כולו כעת. למרבה הצער, בים של דם. אתמול, סקר מעריב ריסק את נתניהו מכל בחינה. רוב מוחלט של הישראלים חושבים שהוא כשלון. בלתי כשיר. רוצים שיעלם. זו האמת. לכן רץ ביבי נתניהו לתת מופע סרק בתשע בערב באמצע מלחמה. מלחץ. הוא מוכה ולא רצוי. ושוב, גם את זה, הוא מנסה לתקן עם ים של מילים חלולות. והוא לא מבין רק דבר אחד: הישראלים כבר לא רוצים לראות אותו. מעטים, אם בכלל, עוד סומכים עליו. הדיסקט התחלף. הישראלים רוצים לראות דווקא את גנץ ואייזנקוט לידו, ואולי את גלנט. אבל לא לבד. זה לא זמן לגניבת קרדיטים ולשיקום תדמיתי. אסור לנתניהו להופיע לבד. הוא מלחיץ, לא מרגיע. הוא מיותר, לא מוסיף. אם הוא כבר רוצה להופיע, שיעשה את זה עם האנשים שהציבור סומך עליהם ורוצה לראות. גנץ. אייזנקוט. אנשים רציניים. נתניהו כבר לא מרגיע, הוא רק מכניס לעוד חרדות. אין לו שום ערך לבד. כי כשהוא היה לבד, בא על ישראל אסון.