שר החוץ הבריטי מוכר סיפורים שקריים לחלוטין שהוא שמע לדבריו "מאנשים הנמצאים בשטח בעזה" וסיפרו לו על ״תרופות שנחסמות וילדים שמתים בזמן שהם ממתינים לטיפול חיוני ומציל חיים״. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, אמר כי המצב המתפתח בעזה הוא ״מחריד״ וכי ממשלת בריטניה צריכה לפעול ״בנחישות רבה יותר מכפי שפעלנו עד כה״. ״הרגע יצאתי מהפגישה הזאת, שבה דיברנו על עזה עם אנשים שהיו שם ושנמצאים שם בשטח, ולמען האמת, מה שמתרחש הוא מחריד״, אמר מיליבנד בסרטון באינסטגרם שפורסם על ידי משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח של בריטניה. ״אתם יודעים, הסיפורים שאנשים סיפרו לי על תרופות שנחסמות, על ילדים שמתים בזמן שהם ממתינים לטיפול חיוני ומציל חיים. כששומעים תיאור כזה של מה שמתרחש, מבינים שאנחנו, כממשלת בריטניה, כפי שאמר ראש הממשלה, חייבים לפעול, ולפעול בנחישות רבה יותר מכפי שפעלנו עד כה״, הוסיף. .@grok מצא מאיפה ממציא שר החוץ הבריטי את השקרים הללו על המצב הנכחי בעזה

טוב בואו אספר לכם מעט על תעשיית ההכחשות של @avishaigrinzaig לפני שנתיים פרסם ירון אברהם בערוץ 12 ידיעה שלשב״כ הגיע מסר מאיים מיחיא סינוואר ובשב״כ פרשו את המסר בצורה מעוותת. ומה כתב גרינצייג ? כתב ומחק אחרי שפרסמנו רותי יובל ואני את המשך הסיפור: שיחת טלפון של MBZ לנתניהו. הנה מה שכתב ומחק המכחיש הסידרתי אגב, לחשיפה שלנו הוא קרא ברווז עיתונאי

מה זה סכנה קיומית אתם שואלים? תזוזה של 67 נקודות בחישוב של CNN נגד ישראל בדעת הקהל האמריקנית (שמאל וימין) בתוך 8 שנים

פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה ב-28 בפברואר 2018, השתתף רא"ל (מיל.) משה (בוגי) יעלון בכנס שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ונשא בו הרצאה שכותרתה "משבר רצועת עזה - המענה לאתגר". להלן העיקרים והתמליל של הרצאת יעלון, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ולשעבר שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין בצה"ל. עיקרי הרצאת יעלון: 1. "חמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס]... בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי" 2. "אלה [הרשות הפלסטינית באיו”ש ושלטון חמאס ברצועת עזה] שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים”. 3. "ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב". 4. "מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני". 5. "מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה" 6. "[כספי הסיוע מקטאר הועברו ל[חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי[ם] [עם גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו". 7. "ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן… אין כוח קנייה, [זה] אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא?" 8. "הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי". 9. "יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו" 10. "האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר… הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום". 11. "חמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון". 12. "אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה". תמליל הרצאת יעלון: בילדותנו, אחת מהקללות שהשתמשנו היה "לך לעזה”. אחרי 60 שנה הקללה הזו עדיין רלוונטית. וזה מצביע על המורכבות, כי בעצם הרצועה הטריטוריאלית הזאת [רצועת עזה] היא רצועה דחויה. אני מזכיר, שלא תמיד שלטנו בה, כמו שגם היום אנחנו לא שולטים בה. אבל כשמדובר על הסכמי שביתת הנשק ועד מלחמת ששת הימים, המצרים שלטו שם. והם לא סיפחו אותה ולא פתרו את הבעיות שם, החזיקו אותה תחת שלטון צבאי, עם הרבה בעיות, עם הרבה צרות. וכמובן, כשהגענו להסכם השלום בגין – סאדאת [ב-1979], אז אחד הדברים שהיו חשובים ל[נשיא מצרים אנוואר] סאדאת זה לא לקבל בחזרה את הצרה הזאת. לכן הוא התעקש על הקו הבינלאומי של 1906, והשאיר לנו את הצרה הזאת. ובעצם, גם אחרי שהחלטנו להתנתק, ההחלטה של ראש הממשלה שרון לבצע התנתקות, היה דין ודברים עם המצרים, ואחד הדברים היותר חשובים למצרים [היה] שהבעיה הזו לא תיפול עליהם. הבעיה נשארה שלנו גם אחרי ההתנתקות. אמנם, יש שם שלטון עצמי, אין לנו אחריות לנושאים האזרחיים בפנים, אבל אין ספק שחמאסטן [ישות ברצועת עזה בשליטת חמאס], וגם היום היא חמאסטן, גם תוך כדי תהליך הפיוס, בעצם תלויה בנו. אם אנחנו מנתקים היום את החשמל והמים שאנחנו עדיין מספקים לרצועה, אז באמת יהיה משבר הומניטרי, מה שלא קורה כרגע. יש משבר כלכלי, יש מצוקה, אבל אין משבר הומניטרי, וגם הכנסת הסחורות, כל עוד אנחנו מקפידים בצדק על זה שיש סגר ביטחוני, כי התנתקנו, הייתה אלטרנטיבה להנהגת הרשות [הפלסטינית], הנהגת החמאס בעקבות ההפיכה הפנימית שם, בסופו של דבר להחליט שמפסיקים לירות עלינו, מפסיקים להפעיל טרור, משקיעים את המשאבים בשגשוג. אז הבחירה שלהם הייתה האם להשקיע בייצור רקטות או בחפירת מנהרות, שזה עולה להם מיליונים בשנה, או לפתח שם איזושהי תעשייה, כמו שהיו כאלה שדיברו, זה יהיה אולי המקום, סינגפור. טוב סדר העדיפויות שלהם אחר, ולכן יש שם בהחלט מצוקה כלכלית, והתלות שלהם בגורמים חיצוניים, כולל תרומות, סיוע כספי, התלות שלהם בנו בסוגיות תשתיות, וודאי בהכנסת סחורות, כל עוד יש סגר ביטחוני. הסגר הביטחוני נובע מזה, שהם בחרו להמשיך להיות עוינים, ולהפעיל את מערך המנהרות והרקטות, ולכן אנחנו נדרשים לבדוק כל סחורה שנכנסת, ואפילו כל אדם, כל אינדיבידואל שנכנס לשם. ולכן, יש פה מורכבות. ולאחרונה, אנחנו רואים שגם החמאס לא רוצה לשלוט ברצועה, בגלל האתגר האזרחי שלו, והוא מנסה בעצם להעביר את האחריות לרשות [הפלסטינית], אבל לא בעצם לתת את מלוא האחריות לרשות [הפלסטינית]. והפיוס הזה לא הולך להסתיים באופן חיובי, משום שהעמדה של החמאס זה, אני מוכן ש[יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס המכונה] אבו מאזן ייקח אחריות על הנושאים האזרחיים, אני לא מוכן לוותר על הנשק, ואבו מאזן מבחינתו צודק. אני לא מוכן לקבל אחריות מלאה בלי רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד. הפער הזה לא הולך להיות מגושר, זה כמו לחבר שמן עם מים, כהנחת עבודה. כעובדה, גם הסכם מכה של הפיוס [ב-8 בפברואר 2007], לא יושם, הסכם קהיר [במאי] 2011 לא יושם. גם ההסכם הזה בעצם לא הולך להיות מיושם במלואו. השאלה אם זה יביא למשבר או שזה ימשיך להתנהל כך, היא שאלה פתוחה. והשאלה העיקרית היא פה, מה האינטרסים של הצדדים? ופה אני מסתכל מזווית הראייה שלנו. קודם כל כשמדובר על הפלסטינים בכלל, אנחנו מדברים כבר על שתי ישויות פוליטיות, זה צריך להיות ברור, וזה לא הולך להתחבר. אני מזכיר, שגם בעידן המעבר הבטוח, הייתי אז אלוף פיקוד, המעבר מעזה ליהודה ושומרון היה בטוח, היה פתוח, ועזתים שהגיעו לרמאללה קיבלו בעיטה, לא להגיד איפה, כדי לא לתפוס את מקומות העבודה ולא לקחת נשים וכו', וכו', וכו'. זה לא מתחבר, אלה שתי ישויות שונות לחלוטין. בעיקר בעידן שהחמאס השתלט על הרצועה, ויש לנו חמאסטן בעזה ורשות פלסטינאית ביהודה ושומרון. ניסינו, גם אחרי "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי – אוגוסט 2014], לשכנע את אבו מאזן לקבל אחריות חלקית על הרצועה, אפילו על מעבר רפיח, הוא סירב. מה הביא אותו עכשיו להיכנס לתוך התהליך הזה, שנקרא פיוס, ולנסות לקחת אחריות על המעבר, ואולי על מרכיבים אזרחיים אחרים, בלי להיות אחראיות מלאה? זה מעניין, זו שאלה של אינטרסים. מה שקרה כאן בעיקר, ויש פה שחקן נוסף שעוד לא הזכרתי אותו והוא מצרים, שמצרים מתייחסת לרצועת עזה גם היום כאל ישות עוינת, ובצדק. מבחינתם חמאס זה אחים מוסלמים. איך המשטר המצרי הנוכחי, השלטון המצרי הנוכחי מתייחס לאחים מוסלמים אנחנו יודעים. הוא רואה בזה בעיה שעלולה לגרום לאירדנטה פנימית במצרים. קל וחומר כשהוא תפס את החמאס, מסייע לדאעש בסיני. נוצרה איזושהי מערכת יחסים בין חמאס-עזה לדאעש בסיני, למרות שאלה שתי תנועות שונות. החמאס בעצם נלחם נגד דאעש בתוך רצועת עזה, הוא לא רוצה שדאעש יאיים עליו פנימית, אבל הוא מצא בדאעש בסיני שותף על בסיס של אינטרסים. למה? כי הוא נדרש לקבל אספקת נשק דרך סיני, ודאעש שולט בסיני, אז הוא צריך את זה, ודאעש היה צריך איזשהו בסיס מאחור, גם בסיס לטיפול רפואי, בסיס להתכוננות וכן הלאה, והמצרים עלו על זה, שבעצם דאעש משתמש ברצועת עזה כארץ בסיס, וחמאס נהנה משירותי דאעש בהברחות נשק. ולכן היה פה אינטרס מצרי לנסות להביא לפיוס, וכל הלחץ על החמאס היה גם מבחינה כלכלית, כולל של אבו מאזן, כולל של המצרים. הם לא מספקים חשמל, הם לא מספקים מים, אנחנו מספקים, הם לא. הם גם סגרו את מעבר רפיח, שנפתח לעיתים, מעבר רפיח הוא באחריותם, יכלו לפתוח אותו. הם חונקים את הרצועה כדי שהחמאס יבוא אל השולחן כמו שהוא הגיע, כדי בעצם לאלף אותו ולהגיע איתו להבנה שהוא יפסיק לעזור לדאעש בסיני בכל דרך. ולכן זה האינטרס המצרי. החמאס בא משום שהוא נקלע למצוקה, הוא בלחץ, הוא צריך איזשהו פתרון, הוא לא נותן מענה לאזרחים, ולכן הוא הגיע לשולחן. למה אבו מאזן בא עכשיו לשולחן ולא בא קודם, אחרי "צוק איתן”? גם זה עניין של לחץ ואינטרס. המצרים הרכיבו פה איזשהו מרכיב לחץ שבו הם אמרו, אבו מאזן, אם אתה לא תבוא, יש לנו אלטרנטיבה, קוראים לה [מוחמד] דחלאן [לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל ברצועת עזה]. אנחנו עם איחוד האמירויות נביא אותו, אבו מאזן במידה מסוימת נבהל, ועל הרקע הזה הוא הגיע. זאת אומרת, מה שאנחנו רואים פה גם היום במצב שנוצר, זה איזשהו שילוב של אינטרסים או לחצים אחד על השני, שהביא אותם למצב של לכאורה פיוס, שלא הולך להיות מושלם ולא הולך להתקיים. אני מדגיש את כל זה, משום שגם כשאנחנו מסתכלים על האתגר של רצועת עזה, כמו על אתגרים אחרים, אני חסיד תפיסת האינטרסים. לא wishful thinking. נביא את מרוואן ברגותי [לשעבר מפקד גדודי אל-אקצה של ארגון פתח, מרצה מאסר עולם בישראל], תיפתר הבעיה. נמליך את יחיא סינוואר [מנהיג חמאס ברצועת עזה], תפתר הבעיה. מספיק. אנחנו לא הולכים לפתור את הבעיות הללו, אנחנו צריכים להתמודד איתן. ובכל נקודת זמן, בכל זירה, צריך להסתכל על האינטרסים. כך קבענו למשל בסוריה, שלא מתערבים מצד אחד, אבל יש קווים אדומים. זה נכון גם לגבי הרצועה. מה האינטרסים שלנו לגבי הרצועה? קודם כל, ביטחון. הרצועה הזאת בחרה להיות עוינת. גם כלפי, בוודאי כלפינו. וכל עוד היא עוינת, אין ברירה, אלא חייב להיות סגר ביטחוני. אילולא הייתה עוינת, אז לא היה צריך לבדוק את הסחורות, לא היה צריך לבדוק את האנשים. המצרים היו פותחים לה את מעבר רפיח. אנחנו, תקופה ארוכה, לחצנו על המצרים, תפתחו את מעבר רפיח. באמת, יש שם חנק, אנשים לא יכולים לצאת. ניסינו דרך אגב לתת מענה ליציאת האנשים מרצועת עזה בשאטלים עם מחסום ארז לאלנבי כדי שייצאו לעולם הרחב דרך ירדן. הירדנים סירבו. זאת אומרת יש פה עניין של כל אחד מסתכל על הרצועה כאל בעייה שלא רוצים להתעסק איתה, ולכן מאחר ויש בעיה ביטחונית, אז קיים הסגר הביטחוני, אין מצור, השימוש במילה מצור היא לא נכונה. סוחר פלסטיני, שרוצה היום להזמין סחורה מסין, יכול להביא אותה או דרך נמל אשדוד או דרך נמל אלכסנדריה או דרך נמל פורט סעיד, בסוף היא תעבור בדיקה של ישראלי דרך [מעבר] כרם שלום. על זה אנחנו לא יכולים לוותר. אני מדגיש את זה, כי אני שומע את הרעיונות על הנמל הימי, האי בים, כפי שהיא עולה. עד היום הקבינט, כמובן, לא אישר בצדק. אם יהיו פקחים ישראלים על האי הזה, למה לא? כשיהיו שם פקחים ישראלים, תקראו לי. זה התנאי. זה התנאי. כל תפיסתנו בכלל, את כל מה שנכנס לגבולות ארץ ישראל, מ[הסכמי] אוסלו [ב-1993], מיצחק] רבין [ראש ממשלת ישראל לשעבר], זיכרונו לברכה, אמרה שבכל תנאי, בכל מצב, בסופו של דבר, סחורה ואנשים שיכנסו לגבולות ארץ ישראל, בין אם זה לישות הפלסטינאית, האחת שתוכננה באוסלו, המפוצלת, לשתיים, יהודה שומרון ועזה, ייבדק על ידי ישראלים, בין אם זה יבשה בגשרי הירדן, בין אם זה יגיע מהים או יגיע מהאוויר. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שזה לא יהיה בפיקוח הישראלי. תחשבו על דמוגרפיה. תחשבו על זה שאנחנו לא עומדים ובודקים בגשרי הירדן, או יהיה איזה נמל ימי בעזה והכניסה לשם לא תהיה מפוקחת. יגיעו כל מיני דאעש ואיראנים וכו'. דרך אגב, כשנפתח [ציר] פילדלפי [קו הגבול בין רצועת עזה למצרים] בעקבות ההתנתקות, ואיבדנו שליטה על מה שנכנס ממצרים [לרצועת עזה], כולל במעבר רפיח, היה שם מנגנון בינלאומי שנקרא EUBAM [The European Union Border Assistance Mission for the Rafah Crossing Point -EUBAM Rafah] אבל הוא הצליח לפקח? הגיעו מומחים איראנים, אלה שלימדו את אנשי רצועת עזה, איך לייצר את כלי הטיס הבלתי מאוישים, רקטות יותר משוכללות, זה מה שקרה. אז המצרים היום הם פרטנר לחסימת העניין, לי לא אכפת, שייכנסו וייצאו אזרחים עזתים דרך מעבר רפיח למצרים, כמו שלא אכפת לי להוציא אותם בשאטלים לירדן, אך מצרים לא רוצה, וירדן לא רוצה, זה הקושי. מה נכון לעשות בתנאים הללו? לא מדברים כאן על משבר הומניטרי, יש פה מצוקה כלכלית ללא ספק. אין ספק, שהבעיה העיקרית היא ההחלטה הפלסטינאית לקיים ישות עוינת. יצאנו משם, יכלו לקבל החלטה לגדל תותים ולייצא אותם, יכלו לקבל החלטה להקים מפעלים, לייצר ולייצא. קיבלו החלטה להשקיע ברקטות, קיבלו החלטה להשקיע במנהרות, החלטה שלהם. ולכן חמאס מהבחינה הזאת הוא ללא ספק מכשול. אחד הדברים שמשחקים לטובתנו, זה מה שהדגיש בעיקר יוני קודם, זה שיש החלטה בינלאומית שבעצם מתנה תנאים. החמאס מוקצה מחמת מיאוס על ידיך, החלטת הקוורטט [הקוורטט לענייני המזרח התיכון הוא גוף בין-לאומי המורכב מארצות הברית, האיחוד האירופי, האומות המאוחדות ורוסיה, שתפקידו לפקח על פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על פי מפת הדרכים], שקוראת לחמאס לקבל אי אלו תנאים כדי שיוכל להפוך להיות לגיטימי. הוא לא הולך לעשות את זה. זה בדיוק אותו עניין למה הוא בחר לייצר רקטות ולחפור מנהרות במקום להתחיל ולעסוק בשגשוג וכו'. דרך אגב, רציונלית, אנשים שחושבים על זה, תארו לכם שאחרי שהתנתקנו מהרצועה, החמאס היה מראה לנו, שממה שיצאנו מפסיק להיות עוין כלפינו. הרי מיד הציבור הישראלי היה משתכנע, שזה הדרך הנכונה לעשות גם ביהודה ושומרון. זה לא רציונלי. מבחינתם, עדיפות היא כמובן חיסולה של מדינת ישראל, מילים כאלה, מילים אחרות, בשלבים, לא בשלבים, ולכן זה משהו שהוא הרבה יותר עמוק מאשר לחשוב חשיבה רציונלית. ולכן אנחנו עדיין רואים אותם, מתעסקים עם הרקטות, המנהרות והטרור. מה כן ישראל צריכה לעשות במצב הזה? לנו אין התנגדות, אני יכול להגיד את זה גם מתוקף תפקידי הקודם, ואני מקווה, שזה המצב גם היום, שהמצוקה הכלכלית תיענה [בגישה חיובית מצד ישראל]. למשל, העברת משכורות למגזר הציבורי, גם החמאסי, ניסינו לעשות את זה תקופה מסוימת, זה נעשה. שוב, זה כסף של תורמות, קטאר מימנה את זה. חשבונות בנק של אנשים מסוימים, שהם לא מזוהי [גדודי] עיז א-דין אל-קסאם [הזרוע הצבאית של חמאס], שהם לא פעילי טרור, רופאים, אחיות, מורים, פקידים, הייתה רשימה כזאת, היו אז 23 אלף איש, אין סיבה לא לקיים את זה אם יש כסף, לא יודע אם מישהו מוכן לממן את זה עכשיו. דרך אגב הצענו לאבו מאזן לעשות את זה, כדי שבעל המאה יהיה בעל הדעה, גם מזה הוא התחמק בצורה כזו או אחרת, אני לא יודע מה המצב איתו היום, אז זו סוגיה פתוחה עכשיו שיוצרת מצוקה, כי ברגע שאין כסף לאנשים, אז גם כל המחזור הכלכלי מתמתן, אותו מדד של משאיות שהגיעו גם לאלף משאיות ביום ועכשיו ירד לשלוש מאות הוא תוצאה מזה שאין כוח קנייה, אינטרס ישראלי שיחיו בכבוד וברווחה. למה לא? הדבר השני, זה תשתיות. הגדלת אספקת, יכולת אספקת חשמל של תחנת הכוח בעזה, אינטרס שלנו. האם מישהו מוכן לממן את זה? האם מישהו מוכן לעשות את זה? יש עם זה קושי. יש תוכנית שלנו שתתממש בסוף, של העברת צינור גז לרצועה, כדי באמת להגדיל את התפוקה ושלא תהיה תלות ברשת החשמל שלנו. מים, התפלה, אדרבא. טיהור מים. יש שם בעיה של שופכין, של ביוב, שגם מקרינה על הגנת הסביבה אצלנו. טיהור ומחזור לחקלאות. אינטרס שלנו. האם יש מישהו שמוכן לממן? יש פה קושי עצום. בעצם נתקלנו במצב, שמבחינת רצון לממן ברצועת עזה, יש מדינה אחת שמשקיעה הרבה, קוראים לה קטאר למרות שבעבר היו מתחים איתה, ב"צוק איתן" לא היינו מוכנים לקבל את היוזמה הטורקית-קטארית בצדק, אבל הצלחנו להגיע להבנות עם קטאר, שכל הפעילות שלה בנושא תשתיות, והם המשקיעים העיקריים, מאות מיליונים, מיליוני דולרים בשנה, מתואמת איתנו. כולל המנגנון של הכנסת חומרי שיקום, שהוא מנגנון משוכלל, לא פרטנו אותו כאן, יוני, זה חלק מהעניין. אתה רואה הרס עצום, זו התוצאה של "צוק איתן" עשרת אלפים בניינים שנהרסו כליל, מקומה אחת ועד 18 קומות, 30 אלף שניזוקו. יש צורך לשקם את זה, ללא ספק. לכן יצרנו פה מנגנון, ולכן הוא גם ממשיך להתקיים. איך מפקחים על זה? מאוד משוכלל, עם 100 פקחים בפנים, עם מנגנון שעוקב אחרי כל שק מלט, מגיע לסוכן שמספק, רק תמורת ואוטצ'ר שפקח אישר אותו, מנגנון משוכלל. אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות. אבל ככלל, מי שחושב, שיש לו איזשהו פתרון של זבנג וגמרנו במציאות שבה החמאס בחר בדרך שהוא בחר גם אחרי שיצאנו מעזה והתנתקנו, והרשות הפלסטינאית בראשות אבו מאזן נמנעת מלקחת אחריות מלאה, והחמאס לא מוכן לתת לו אחריות מלאה, המצרים עם האינטרסים שלהם, יש פה קושי עצום, שמביא אותי למסקנה, שמבחינתי הגעתי אליה כבר מזמן בכל נושא העניין הישראלי פלסטיני, אנחנו לא צריכים לדבר על פתרונות. הלוואי והיה פתרון. אנחנו צריכים לדבר על דרך. דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו, גם הביטחוניים, וחלקם הוא שלא יהיה שם משבר הומניטרי, חלקם הוא שכן יחיו בכבוד וברווחה, אם אפשר, אבל להשלות את עצמנו, שיהיה מנהיג כזה או מנהיג אחר, וזה תיפתר הבעיה, מזה אני מציע להוריד את הציפיות לנוכח מה ששמענו בפאנל הקודם. סימוכין: tinyurl.com/bdh3s74k

יוני 2021 – יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, מסביר את השיקולים שעמדו מאחורי אישור העברת הסיוע הקטארי בכסף מזומן לרצועת עזה (החל מנוב' 2018 ועד אמצע שנת 2021): "האמנתי שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה לטיפה יותר רווחה; חייהם יהיו טובים יותר, והמוטיבציות למשברים ולמלחמות תפחתנה; טעיתי" בתוכנית "עובדה" ששודרה בערוץ 12 ב-10 ביוני 2021, ערכה אילנה דיין ראיון עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שעסק בין היתר בסוגיית המדיניות הישראלית כלפי רצועת עזה, ובכלל זה האישור שניתן להעברת כספי הסיוע בכסף מזומן מקטאר, כמובא להלן: אילנה דיין: אמ"ן [אגף המודיעין] טעה בהערכת הכוונות של חמאס ערב ההסלמה האחרונה [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס במאי 2021, "שומר החומות" – "חרב אל-קודס"]? יוסי כהן: מאוד קשה להעריך מנהיגים. אילנה דיין: שזו דרך אחרת להגיד: מי שטעה טעה, אבל תמיד אפשר לדייק? יוסי כהן: לא. לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני לא חושב שהייתה כאן טעות. אני לא יכול לטעון שהייתה כאן טעות. הדבר היחיד כנראה שאתה לא יכול לעשות זה להיכנס לראשו של המנהיג. אתן לך דוגמה. שני אנשים נכנסים לחדרו של המנהיג. נניח יחיא סינוואר. ואחד אומר לו: תגיד, המפקד הגדול [القائد العظيم], אתה פותח מערכה מול מדינת ישראל כרגע? הוא אומר לו: השתגעת? למה? יפלו לי מגדלים, הם לא נורמליים הישראלים האלה, אני יודע למה הם מסוגלים, שקט לי כרגע. יוצא הבן אדם. מעביר מודיעין, נניח איכותי מאוד, נניח שיש כזה, אוקיי? אילנה דיין: הוא אומר לנו: הוא [יחיא סינוואר] לא בעניין [אינו מעוניין לפתוח במלחמה]. יוסי כהן: נכנס הבן אדם אחר כך, אומר: תראה, הרגע פה מוחמד עזב, סתם. תתכונן לתת בהם מכה. מה אמר המנהיג באמת? מה הוא חשב? אני יכול להגיד מה אני חשבתי. אילנה דיין: מה חשבת? יוסי כהן: אני חשבתי שאנחנו בהסדרה. אני רציתי להאמין, שבשל כל המאמץ האדיר הזה שהשקענו, לגרום לתקופות של שקט, שאנחנו מאוד צריכים אותן, כאן ושם. אילנה דיין: עבדת בזה? יוסי כהן: חד משמעי. אילנה דיין: יוסי כהן עבד אישית, גם על בניית המנגנון, שאפשר העברת כסף קטארי לרצועת עזה, ערימות של דולרים במזומן, שהגיעו מדי כמה חודשים דרך מעבר ארז, ברכבו של השליח המיוחד מקטאר [מוחמד אל-עימאדי]. הוא האיש שמגיע עם המזוודות עם הכסף? יוסי כהן: הוא המתווך. המזוודות עם הכסף... כי אין סוויפט [SWIFT] ברצועת עזה, אין כרטיסי אשראי. אילנה דיין: אז הוא מגיע עם עשרה מיליון דולר כל פעם ועובר? יוסי כהן: אולי יותר. אילנה דיין: אבל השאלה האמיתית האם אפשר היום לקבוע שמזוודות הכסף, מאות מיליוני דולרים, לפי הערכה מסוימת כמיליארד דולר שעברו במזומן לרצועת עזה, לחמאס, שאפשרנו, שאישרנו לכסף הזה לעבור, האם יכול להיות שהכסף הזה ברא לנו שם אויב מסוכן יותר ממה שאי פעם היה שם? יוסי כהן: הכסף הזה לא נכנס לרצועת עזה כדי לבנות מנהרות או את ה"מטרו" [רשת מנהרות גדולה] או טילאות [תעשיית טילים] רקטית כזאת או אחרת לא משנה מה. אילנה דיין: אני שואלת אותך, אם היום, אחרי שראינו, מה קרה כנראה עם חלק מהכסף הזה בעזה, אם היום ביושר אתה יכול להגיד, טעיתי? יוסי כהן: אני מודה שאני האמנתי, אוקיי, בלב שלם, האמנתי, שלו תתרגל האוכלוסייה ברצועת עזה, לטיפה יותר רווחה, שנשפר במידה רבה, את המערכת האזרחית שלהם, חס וחלילה לא הצבאית של ארגון טרור. אילנה דיין: חשבת שאם חייהם יהיו טובים יותר, גם חיינו יהיו טובים יותר? יוסי כהן: שחייהם יהיו טובים יותר, והמוטיבציות למשברים ולמלחמות, תפחתנה. אילנה דיין: חשבת ו…? יוסי כהן: וטעיתי כנראה. טעיתי. סימוכין: tinyurl.com/ye9d8797 כתבות קודמות פברואר 2017 – השגריר הקטארי האחראי על העברת הסיוע הכספי לרצועת עזה בראיון ל"וואלה": "אני במגעים עם בכירים וגופים ישראלים והקשר מעולה… מתאם פעולות הממשלה בשטחים פולי [אלוף יואב מרדכי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים] הוא כמובן אחד מהם, ויש גם אחרים". סימוכין: tinyurl.com/4v6ntudy אוקטובר 2017 – האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתאם הפעולות בשטחים, קורא ליישום "תוכנית מרשל" ברצועת עזה, שתכלול "יוזמות והשקעות בינלאומיות רציניות" ותהיה "משולבת עם הסדרה ביטחונית". סימוכין: tinyurl.com/227zahzv נובמבר 2018 – ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצדיק את החלטתו לאשר "בתיאום עם גורמי הביטחון" את העברת הכסף מנסיכות קטאר לרצועת עזה "כדי להחזיר את השקט לישובי הדרום" ו"למנוע משבר הומניטרי". סימוכין: tinyurl.com/4ryvaeca דצמבר 2018 – מאמר ב"ישראל דיפנס": "קטאר העבירה תשלום שני לחמאס כחלק מהסכם הרגיעה עם ישראל. התפקיד שקטאר ממלאת כמעבירת כספים בהסכם הרגיעה נובע מהחקיקה למניעת מימון טרור המחייבת את ישראל והרשות הפלסטינית". סימוכין: tinyurl.com/ywe9e2y8 ינואר 2019 - דיווחים בתקשורת הישראלית: השב"כ בראשותו של נדב ארגמן תמך בהעברת כספי הסיוע מקטאר לרצועת עזה. סימוכין: tinyurl.com/s28znuwm פברואר 2020 – שר הביטחון נפתלי בנט: "עד שנעשה את המערכה הגדולה [בעזה], איני רוצה לזעזע את המערכת, ירשתי את זה [מזוודות הכסף מקטאר לעזה] מליברמן שבישל ויזם את כל עסקת הכספים ביוני 2018 מול שר החוץ הקטארי בפגישה בקפריסין. הוא יזם ועשה את זה, עכשיו הוא תוקף כל היום. אני לא נוגע בזה". סימוכין: tinyurl.com/3vak7rfz ספטמבר 2024 - יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נועד בפריז עם ראש ממשלת קטאר כדי "לקדם מתווה להשבת חטופים וכן [לשוחח] על דרכים לקידום היציבות האזורית". שנתיים קודם לכן אמר גנץ, כי קטאר "תורמת לשמירה על היציבות באזורנו" ו"לוקחת על עצמה תפקיד חיובי באזור". סימוכין: tinyurl.com/23frdfhp אוגוסט 2022 – ניצן הורוביץ, שר הבריאות בממשלת נפתלי בנט: "השקט מול עזה כתוצאה ממדיניות חדשה ונכונה של כניסת עובדים וסחורות ומניעת הסלמה; יש לחתור להסדר ארוך טווח; מהלכים צבאיים הם הכרחיים לעתים. אבל את היחסים עם הפלסטינים לא ניתן לפתור רק בכוח, אלא במעשה מדיני". סימוכין: tinyurl.com/45csc72f אוגוסט 2022, שישה חודשים לאחר החלטת חמאס להאיץ את ההכנות למלחמה - יאיר גולן: "חמאס כבר מזמן פרטנר. מזמן מזמן. אנחנו מדברים עם חמאס, באופן עקיף, באופן ישיר". סימוכין: tinyurl.com/3z7cxxus יוני 2021 – עיתון "הארץ": "[שר הביטחון נפתלי] בנט ו[ראש הממשלה בנימין] נתניהו היו תמימי דעים שההסדרה [עם חמאס] היא הפתרון הנכון, במקום שבו מדינת ישראל קיבלה החלטה שלא להפיל את השלטון בעזה; גורם המעורה בפרטים: העברת הכספים [לרצועת עזה] נמשכה בכל מהלך כהונתו". סימוכין: tinyurl.com/yc3rpc9x מסמך "סודי ביותר" מדצמבר 2016 – שר הביטחון אביגדור ליברמן מזהיר מהתעצמות חמאס וכוונתו לבצע פשיטה צבאית נרחבת לשטח ישראל, וממליץ להשמיד במבצע צבאי את הנהגת חמאס ואת התשתית הצבאית בעזה כדי לקדם הסדר בהובלת נסיכות קטאר תחת הנוסחה של "שיקום תמורת פירוז". סימוכין: tinyurl.com/bddxk26j פברואר 2018 - משה (בוגי) יעלון מצדיק את העברת כספי הסיוע מקטאר למימון משכורות עובדי המגזר הציבורי בעזה, כולל אנשי חמאס ("אין סיבה לא לקיים זאת אם יש כסף"), ומציין שבתקופת כהונתו כשר הביטחון הושגו הבנות עם קטאר גם על העברת מאות מיליוני דולרים למימון ביצוע פרויקטי תשתית ברצועת עזה. סימוכין: tinyurl.com/4nhsyjd2 יולי 2018 – משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון לשעבר: "צריך לנקוט במדיניות של מקל וגזר [כלפי חמאס] למנוע הסלמה; היחידה שמוכנה להשתתף בשיקום [עזה] באופן רציני זו קטאר, ואפשרנו זאת; מבחינתי, יש חמאסטן [בעזה], לא רואה את אבו מאזן מחליף אותם; האינטרס שלנו, שאנשים בעזה יחיו ברווחה ובכבוד". סימוכין: tinyurl.com/2rfjb2ad יולי 2021 - אלוף (מיל.) עמוס גלעד על העברת כספי הסיוע מנסיכות קטאר לרצועת עזה בתקופת ממשלת נפתלי בנט: "כל עוד אתה לא מקבל החלטה להפיל אותם [את שלטון חמאס], אז אתה צריך לדאוג שלא יהיה שם [ברצועת עזה] משבר הומניטרי"; "הפעם רוצים להשיג נוסחה משופרת שתהיה הרתעה מלאה, שקט תמורת שקט". סימוכין: tinyurl.com/2x6dyvny אוגוסט 2021 – תא"ל (מיל.) דרור שלום, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: "שיפור [במצב] האנרגיה והמים [בעזה] ובניית נמל [ימי] יכולים לתרום רבות; פרויקטים אלה צריכים להיות ממומנים על ידי מספר מדינות במפרץ, לא רק קטאר, ומכוונים להעביר את השליטה לרשות הפלסטינית ולא לחמאס". סימוכין: tinyurl.com/mrmz2hz3 2015 - "קבוצת המומחים לשלום ולביטחון" ממליצה על שילוב קטאר וטורקיה בפיתוח כלכלי של רצועת עזה, ועל הקמת מדינה פלסטינית שכן בלעדיה השלום הכלכלי לא יוכל להוות פתרון לטווח הארוך. סימוכין: tinyurl.com/2xyhahbt מרץ 2020 – ד"ר אודי לוי מבקר את מדיניות ישראל כלפי קטאר ותשלום האתנן לארגון טרור, אך מציין "אין חולק על כך שללא הסיוע הפיננסי הקטארי, המהווה מנוף השפעה על הנהגת החמאס ברצועה, ייתכן מאוד שהיינו מגיעים לאסון הומניטרי או לעימות צבאי רחב היקף עם חמאס, שמבחינתו מדובר במלחמת אין ברירה". סימוכין: tinyurl.com/5ejjk839 אוגוסט 2018 - אבי דבוש, תושב שדרות, מנכ"ל "רבנים לזכויות אדם", במאמר בעיתון "הארץ": "האינטרס שלנו הוא לחבר לשם [לעזה] את קטאר, הרשות הפלסטינית, הליגה הערבית וארה"ב. לכולם אינטרס ביציבות; התקווה האחרונה שלנו, כרגע, היא החכמה של צה"ל, שהפך, באופן אבסורדי, לגורם הממתן והחושב באזור". סימוכין: tinyurl.com/4bjmazp6 מאי 2022 – יואב לימור: "לא מעט חברות [ישראליות] - בעיקר בעולמות הטכנולוגיה, החקלאות והמזון - כבר עושות עסקים בדוחא [עיר הבירה של נסיכות קטאר]". סימוכין: tinyurl.com/4v6ufenm שבוע לפני מתקפת השבעה באוקטובר - מאיר בן שבת, ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר: "כל עוד הדבר איננו הכרחי, אין לישראל עניין להיכנס להרפתקה צבאית ברצועת עזה או בלבנון. התוחלת של עימותים צבאיים מוגבלים בזירות הללו לא בהכרח מצדיקה כיום את מחיריהם, במישור הביטחוני, הכלכלי והמדיני". סימוכין: tinyurl.com/428mw2wv