Hanan Brand retweeted
לא קשור לבחירות, ואולי כן.
אתמול האקזיט הכי גדול בהיסטוריה העולמית (!) במחשוב קוונטי.
והוא כחול לבן.
אינטל רוכשת את Classiq הישראלית ב־2.2 מיליארד דולר.
כמה דברים ששווים תשומת לב:
• אינטל, שמפעילה בישראל את מרכז המו״פ הרב-לאומי הגדול במדינה, מעמיקה את ההימור שלה על ישראל.
• זו לא רכישה של חומרה, אלא של שכבת התוכנה שתאפשר להפוך מחשבים קוונטיים לשימושיים ומתוכנתים.
אבל מבחינתי יש כאן עוד סיפור חשוב.
במשך שנים, כששאלו אותי, כמו כמעט כל יזם ישראלי, מה המדינה צריכה לעשות כדי שיהיה כאן עוד הייטק, התשובה הכמעט פבלובית הייתה: "לא להתערב..."
אז זהו - שלא.
בראיון היום ל-YNET, מנכ״ל Classiq ניר מינרבי אומר ששיתוף הפעולה עם המדינה היה קריטי, במיוחד עם מפא״ת ורשות החדשנות.
גם בזכות המדינה, ישראל נמצאת היום על מפת הקוונטום. בזכות יזמים מדהימים, משקיעים שמאמינים בדיפטק ומדינה - הבטחנו תעשיית קוונטום בישראל, וגם את הפעילות של אינטל בישראל לעוד שנים. ;
המדינה צריכה לדעת לא רק איפה לא להתערב, אלא גם איפה כן להשקיע, לחבר, ולהאיץ.
הממשלה הבאה חייבת לראות בהייטק נכס אסטרטגי של ישראל, ולפעול בהתאם.
לכו להצביע.
Hanan Brand retweeted
Congrats to @ClassiqTech on Intel's deal to buy them, the biggest quantum acquisition yet.
When I interviewed CTO Yehuda Naveh for The Shift, his case was simple: nobody should program quantum computers gate by gate, any more than we wire transistors by hand. Software is where quantum becomes usable.
Hanan Brand retweeted
ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בהשקעות פרטיות בטכנולוגיית קוונטים; חברות מקומיות גייסו כ-500 מיליון דולר בשנת 2025 | בלעדי
calcal.ist/95kbxjx9
@shulman_sophie
Hanan Brand retweeted
Tel Aviv Israel. The fastest economic growth rate in the OECD by far, and the highest birth rate in the OECD by far. Where life is valued and lived to the fullest.
Hanan Brand retweeted
Israel really is insanely entrepreneurial. Unicorn founder density really shows it nicely in the data
Hanan Brand retweeted
The Country of AI
10 million people. More than 2,000 AI startups. This tiny country is obsessed with AI.
לא רק פרידה, צוואה
נוח בשלום @OrenNahari
בוקר טוב, בתוכנית "שבת עם אורן נהרי", רשת ב', ששודרה אתמול בפעם האחרונה, אמרתי כמה דברי פרידה אישיים, אז ה#ציטוטיומי של היום יהיה הדברים האלה:
אתם רוצים דוגמה לפרדוקס? הנה: בשבוע שבו התבשרנו על עלייה של 12% בהאזנה לתוכנית, וזאת בלי לספור את כל ההאזנות הנדחות באון ליין: באתר ובפודקסט - זה השבוע שבו אני נפרד מכם.
יש רגעים בחיים שאדם מדמיין מראש איך ייראו, ומתברר שהמציאות תמיד שונה מהדימוי. חשבתי לא פעם על הרגע שבו אצטרך לומר שלום לבמה הזו, ותמיד דמיינתי אותו רחוק, אי־שם באופק, לא כאן, לא עכשיו. אבל המחלה, כידוע, אינה שואלת אותנו מתי נוח לנו.
התחלתי את דרכי במקום שונה לגמרי מהמקום שבו אני עומד היום. מדור הספורט היה הבית הראשון שלי בעיתונות - שם למדתי את יסודות המקצוע. אבל כשעברתי אל דסק החוץ ידעתי שמצאתי את מקומי. שם, מול מסכי החדשות והטלקסים הישנים, מול הדיווחים מרואנדה, מנפילת חומת ברלין, מהפיגוע במגדלי התיאומים ושאר תמונות שלא נמחקות מהזיכרון, ידעתי שהעיתונות איננה רק מקצוע - היא שליחות. לספר את מה שקורה שם, במקומות שרחוקים מדי בשביל שרוב האנשים יראו אותם במו עיניהם, ולתת להם קול, פנים, ומשמעות. המוטו שלי היה לספר את העובדות החשובות ביותר בצורה המעניינת ביותר.
במשך השנים זכיתי להביא אליכם, אל תוך הבתים שלכם, גם עם קולגות וחברים את "רואים עולם", את "גלובוס", ובשנים האחרונות את "שבת עם אורן נהרי" - תוכנית שהייתה עבורי כמעט כמו שיחה אינטימית שבועית.
תמיד ניסיתי לכבד אתכם כקהל שראוי לעומק, לא רק לכותרות. עשיתי את זה בכתבות, בתוכניות, במאמרים, בהרצאות, ובספרים שכתבתי. אם הצלחתי, ולו במעט, להרחיב את המבט שלכם אל מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו ומעבר להווה - עשיתי את עבודתי.
ויש כאן פרדוקס נוסף, אולי הכי אישי מכל מה שאמרתי היום. עשרות שנים סיקרתי חדשות ואסונות שקרו לאחרים. תמיד השתדלתי למצוא את המילים המדויקות - כמי שמביט בדרך כלל מבחוץ. היום, השנה, בפעם הראשונה בחיים המקצועיים שלי, הכותרת איננה ידיעה שאני מביא אליכם ממקום רחוק. היא קשור אלי כאן, ועכשיו. ואם למדתי משהו מכל השנים האלה, זה שאין באמת הכנה ליום שבו אתה עצמך הופך לנושא. והחיים מפתיעים ומזמנים לנו שינויים בלי שיש לנו הכנה או זמן להסתגל אליהם. הם פשוט נוחתים עלינו.
הייתי שמח מאוד להמשיך להיות כאן ולשדר לכם מדי שבת, אבל לצערי המחלה מתקדמת מהר מאוד ואינני יכול להמשיך.
הקול שלי הולך ודועך. הנשימה שהייתה פעם מובנת מאליה הפכה למאמץ. הדיבור, שהיה כלי העבודה שלי במשך עשרות שנים, נעשה קשה יותר מיום ליום. ALS - המחלה הזו שרבים מכם שמעתם עליה, ומעטים באמת מבינים את פניה עד שהיא נוגעת במישהו קרוב - לוקחת ממני בהדרגה את היכולת לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב: לספר לכם, בקולי שלי, את מה שקורה בעולם.
אני אוהב את כל האמצעים שדרכם הגעתי אליכם לאורך השנים - הדפוס, הרדיו, הטלוויזיה, והאונליין. והתוכנית הזאת, בשנים האחרונות, הייתה לי הבייבי שלי. תוכנית אחרת, מיוחדת ומהנה מבחינתי - ולפי התגובות שאני מקבל, גם מבחינתכם. השידור האחרון שלה היום הוא עוד אבן דרך אחת, לא שמחה, במסלול שאני עובר.
אני רוצה לומר לכם, בלי דרמה: אני מכיר תודה. תודה על השנים שבהן נתתם לי להיכנס לבתים שלכם, למכוניות שלכם, לבוקר שלכם. תודה שהקשבתם, שכתבתם, שהתווכחתם איתי לפעמים. זו הייתה זכות שלא לקחתי כמובנת מאליה אף פעם.
אני לא נפרד מהעולם בינתיים. אני רק נפרד מהאולפן, מהמיקרופון, מהתדר הזה שליווה אותי כל כך הרבה שנים. הסיפורים ימשיכו להיכתב, גם בלעדיי, וכתבות וכתבים אחרים ימשיכו להביא אותם אליכם.
זכרו: העולם רחב, מורכב, וראוי להסתכל בו בעיניים פקוחות. זו הייתה המשימה שלי, וזו הבקשה האחרונה שלי מכם – המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולהמשיך ולהתעניין.
אז תודה. תודה לכן ולכם, המאזינות והמאזינים שהייתם איתי כל הדרך. תודה למרואיינות ולמרואיינים ששיתפו איתנו מהידע שלהם. תודה למנהלים ולקולגות ברשת ב' ובתאגיד. תודה ענקית וחמה למיה טלמון אזרזר, המפיקה ועורכת המשנה של התוכנית. היה לי לכבוד ולעונג לשדר לכם בעשרות השנים של עבודתי.
אורן נהרי
Hanan Brand retweeted
בוקר טוב, בתוכנית "שבת עם אורן נהרי", רשת ב', ששודרה אתמול בפעם האחרונה, אמרתי כמה דברי פרידה אישיים, אז ה#ציטוטיומי של היום יהיה הדברים האלה:
אתם רוצים דוגמה לפרדוקס? הנה: בשבוע שבו התבשרנו על עלייה של 12% בהאזנה לתוכנית, וזאת בלי לספור את כל ההאזנות הנדחות באון ליין: באתר ובפודקסט - זה השבוע שבו אני נפרד מכם.
יש רגעים בחיים שאדם מדמיין מראש איך ייראו, ומתברר שהמציאות תמיד שונה מהדימוי. חשבתי לא פעם על הרגע שבו אצטרך לומר שלום לבמה הזו, ותמיד דמיינתי אותו רחוק, אי־שם באופק, לא כאן, לא עכשיו. אבל המחלה, כידוע, אינה שואלת אותנו מתי נוח לנו.
התחלתי את דרכי במקום שונה לגמרי מהמקום שבו אני עומד היום. מדור הספורט היה הבית הראשון שלי בעיתונות - שם למדתי את יסודות המקצוע. אבל כשעברתי אל דסק החוץ ידעתי שמצאתי את מקומי. שם, מול מסכי החדשות והטלקסים הישנים, מול הדיווחים מרואנדה, מנפילת חומת ברלין, מהפיגוע במגדלי התיאומים ושאר תמונות שלא נמחקות מהזיכרון, ידעתי שהעיתונות איננה רק מקצוע - היא שליחות. לספר את מה שקורה שם, במקומות שרחוקים מדי בשביל שרוב האנשים יראו אותם במו עיניהם, ולתת להם קול, פנים, ומשמעות. המוטו שלי היה לספר את העובדות החשובות ביותר בצורה המעניינת ביותר.
במשך השנים זכיתי להביא אליכם, אל תוך הבתים שלכם, גם עם קולגות וחברים את "רואים עולם", את "גלובוס", ובשנים האחרונות את "שבת עם אורן נהרי" - תוכנית שהייתה עבורי כמעט כמו שיחה אינטימית שבועית.
תמיד ניסיתי לכבד אתכם כקהל שראוי לעומק, לא רק לכותרות. עשיתי את זה בכתבות, בתוכניות, במאמרים, בהרצאות, ובספרים שכתבתי. אם הצלחתי, ולו במעט, להרחיב את המבט שלכם אל מעבר לגבולות המדינה הקטנה שלנו ומעבר להווה - עשיתי את עבודתי.
ויש כאן פרדוקס נוסף, אולי הכי אישי מכל מה שאמרתי היום. עשרות שנים סיקרתי חדשות ואסונות שקרו לאחרים. תמיד השתדלתי למצוא את המילים המדויקות - כמי שמביט בדרך כלל מבחוץ. היום, השנה, בפעם הראשונה בחיים המקצועיים שלי, הכותרת איננה ידיעה שאני מביא אליכם ממקום רחוק. היא קשור אלי כאן, ועכשיו. ואם למדתי משהו מכל השנים האלה, זה שאין באמת הכנה ליום שבו אתה עצמך הופך לנושא. והחיים מפתיעים ומזמנים לנו שינויים בלי שיש לנו הכנה או זמן להסתגל אליהם. הם פשוט נוחתים עלינו.
הייתי שמח מאוד להמשיך להיות כאן ולשדר לכם מדי שבת, אבל לצערי המחלה מתקדמת מהר מאוד ואינני יכול להמשיך.
הקול שלי הולך ודועך. הנשימה שהייתה פעם מובנת מאליה הפכה למאמץ. הדיבור, שהיה כלי העבודה שלי במשך עשרות שנים, נעשה קשה יותר מיום ליום. ALS - המחלה הזו שרבים מכם שמעתם עליה, ומעטים באמת מבינים את פניה עד שהיא נוגעת במישהו קרוב - לוקחת ממני בהדרגה את היכולת לעשות את אחד הדברים שאני הכי אוהב: לספר לכם, בקולי שלי, את מה שקורה בעולם.
אני אוהב את כל האמצעים שדרכם הגעתי אליכם לאורך השנים - הדפוס, הרדיו, הטלוויזיה, והאונליין. והתוכנית הזאת, בשנים האחרונות, הייתה לי הבייבי שלי. תוכנית אחרת, מיוחדת ומהנה מבחינתי - ולפי התגובות שאני מקבל, גם מבחינתכם. השידור האחרון שלה היום הוא עוד אבן דרך אחת, לא שמחה, במסלול שאני עובר.
אני רוצה לומר לכם, בלי דרמה: אני מכיר תודה. תודה על השנים שבהן נתתם לי להיכנס לבתים שלכם, למכוניות שלכם, לבוקר שלכם. תודה שהקשבתם, שכתבתם, שהתווכחתם איתי לפעמים. זו הייתה זכות שלא לקחתי כמובנת מאליה אף פעם.
אני לא נפרד מהעולם בינתיים. אני רק נפרד מהאולפן, מהמיקרופון, מהתדר הזה שליווה אותי כל כך הרבה שנים. הסיפורים ימשיכו להיכתב, גם בלעדיי, וכתבות וכתבים אחרים ימשיכו להביא אותם אליכם.
זכרו: העולם רחב, מורכב, וראוי להסתכל בו בעיניים פקוחות. זו הייתה המשימה שלי, וזו הבקשה האחרונה שלי מכם – המשיכו להסתכל, להקשיב, לשאול שאלות לא לקחת דברים כמובנים מאליהם ולהמשיך ולהתעניין.
אז תודה. תודה לכן ולכם, המאזינות והמאזינים שהייתם איתי כל הדרך. תודה למרואיינות ולמרואיינים ששיתפו איתנו מהידע שלהם. תודה למנהלים ולקולגות ברשת ב' ובתאגיד. תודה ענקית וחמה למיה טלמון אזרזר, המפיקה ועורכת המשנה של התוכנית. היה לי לכבוד ולעונג לשדר לכם בעשרות השנים של עבודתי.
אורן נהרי
Hanan Brand retweeted
From Pfizer to OpenAI: Why Israel’s medical data is becoming a global technology asset.
Decades of digital health records have turned Israel into an attractive laboratory for AI companies.
calcalistech.com/ctechnews/a…
במוצ"ש ראיתי את מאמצי ההחיאה ברוכב אופנוע שהתנגש בגהה ברכב שעצר בשוליים ונהרג. לפי הרלב"ד בשנה האחרונה נהרגו 95 נוסעי אופנוע. מכלל נוסעי רכב פרטי - נהרגו 147.
ההבדל: בישראל כ-260,000 אופנועים ו3.7 מליון רכבים פרטיים. שיעור הרוגים של פי 10. לפי קילומטראז קרוב לפי 20. סכנת מוות.
Hanan Brand retweeted
GDP per capita
1990:
🇮🇱 Israel: $13,120
🇮🇷 Iran: $13,010
2026:
🇮🇱 Israel: $69,800
🇮🇷 Iran: $3,410
(IMF)
One day, two major success stories for #Israel’s #Deeptech #VentureIncubator @InnovationAut program:
@Pytholon Biotech & from @TrendlinesAg raises $23.6m Series B and #Bioprotect a #MedicalDevice Xenia Ventures grad acquired for $270m by @Olympus_Corp .


















