Pinned Tweet
🚨השר לביטחון לאומי ויו"ר מפלגת עוצמה יהודית איתמר בן גביר אומר לי בתגובה ראשונה למעצר ההמוני של הבחורים החבדני"קים בנתב"ג הבוקר בראיון מיוחד שאביא לקראת הערב: קודם כל, זה אירוע לא טוב, במיוחד כשזוכרים שמדובר בצעירים של חב"ד. שבסופו של דבר בלאו הכי מתגייסים לצה"ל, וזה סתם אירוע של התנכלות. אבל אני אומר דבר מאוד פשוט: אני בזמנו באתי ואמרתי "בוא נפטר את היועצת המשפטית לממשלה, בוא נדיח אותה". לצערי בסיעות החרדיות התנגדו לדבר הזה, וגם ביבי אמר לי אז בזמנו "אתה שר צעיר מדי". היום כולם מבינים כמה היה צריך להדיח אותה ולשלוח אותה הביתה.
אני בעד גיוס לצבא – וודאי של מי שלא לומד, ואפילו הרבנים מסכימים לכך. אבל צריכים לעשות את זה באהבה. כמו שאמרת, פתחנו מג"ב חרדי ועשינו צעד שהוא נפלא. כשאני באתי למשטרה היו כמה עשרות חרדים, היום יש יותר מאלף חרדים במשטרה ויש יותר מכמה מאות חרדים בשב"ס. אפשר לשלב, צריך לשלב, ולעשות את זה באהבה גדולה.*
בלעדי:
🚨בסביבת בנט אומרים לי: יו"ר מפלגת ביחד נפתלי בנט אכן נפגש כעת עם ראש הממשלה נתניהו בלשכתו בכנסת, בקשר לסיבת הפגישה - "אין עוד פרטים"
92
עיתונאי באיחוד האמירויות: האיראנים מפעילים טרור סייבר בארה"ב
The writing is on the wall. The Islamic regime in Iran is waging a new kind of war: CYBERTERRORISM. Airports. Banks. Critical infrastructure. The machines that keep your societies running. Nothing is sacred, and no one is beyond danger. STOP pretending. Stop denying. Stop looking the other way. You know the threat. You know the regime. And you know what happens when evil is allowed to grow.
The world confronted Saddam Hussein. It hunted down Osama bin Laden. It built an international coalition to defeat ISIS. Why should the IRGC be treated as untouchable?
The Strait of Hormuz is not Tehran's private weapon. It is a lifeline for humanity. Food for hungry children. Medicine for sick mothers. Essential supplies for millions of innocent people. Threatening that lifeline means threatening lives far beyond Iran's borders.
The world needs an international coalition to dismantle the IRGC's capacity for terrorism, cyberattacks, and regional aggression.
Not another conference. Not another empty condemnation. Not another decade of excuses.
Because when a regime threatens the world's lifelines, silence is not diplomacy. It is permission.
And history will not only judge those who created the danger. It will judge those who recognised it, had the power to stop it, and chose to do nothing.
1
127
🚨ברקע הדיווחים, זה הדיווח שפרסמתי לפני מספר חודשים מפיו של עובד בבסיס במזרח טהרן
בלעדי - מקור במשמרות המהפכה מספר לי: שלושה עובדים בבסיס במזרח טהרן מתו כתוצאה מהרעלה כשהם הובילו חביות עם חומרים כימיים למחסנים ואף אחד לא יודע מזה
החייל במשמרות המהפכה בטהרן שמשרת בבסיס הכוחות היבשתיים של משמרות המהפכה במזרח טהרן מוסיף ומספר לי: יש חלק בהר שסמוך לבסיס לשם אנחנו מעבירים חביות, אבל לפני זה מקבלים ביגוד וכפפות מיוחדים עם מסכת חמצן. בנוסף, על החביות יש סימון של גולגולת וצלב, ואני לא יודע מה זה אומר, אבל הם לא מאפשרים לאף אחד לעבוד שם יותר משעתיים. הם אומרים שחשיפה מעל שעתיים עלולה לגרום לתגובות כימיות שליליות, אנו מורידים את הציוד מהמשאית, ומניחים את זה במחסן, רובנו מבצעים חפירות, ולפעמים אנחנו גם מובילים חביות למקומות אחרים, לפני שבועיים שלושה אנשים הורעלו ומתו מהעברת חביות עם החומרים הכימיים, ואין מהם עקבות, הייתי חבר שלהם, ועכשיו המשפחה שלהם לא יודעת מה קרה להם, הבגדים שהם קיבלו היו פגומים.
88
דיווח דרמטי בCNN:
Exclusive: New US intel indicating Iran is developing plans to target senior admin officials by detonating a so-called dirty bomb or chemical weapon in Washington, DC, has sparked a flurry of contingency planning even as officials debate whether Iran can or will attempt to execute such a plot, 7 US officials tell us.
w/ @KatieBoLillis, @NatashaBertrand & @KristenhCNN
cnn.com/2026/11/16/politics/…
72
אירוני, כמו שליברמן עשה לנתניהו ב2018 שהחליט לפרוש מהגוש בטענה שצריך לחוקק חוק גיוס, עכשיו הוא מאיים לפרוש מגוש השינוי בטענה שצריך להתפשר על חוק הגיוס
1
570
גאון ליברמן גאון. הוא עשה את מה שאף אחד בגוש השינוי לא הצליח לעשות ב-10 שנים: הוא שבר את גוש הימין. עם סבלנות.
תחשבו על התסריט שהוא בונה. הולכים לבחירות חוזרות. בדיוק כמו ב-2019. אפריל 2019 וספטמבר 2019 לא שינו כלום. נתניהו קיבל 35 ו-32 מנדטים, הגוש שלו קיבל 60 ו-55, ולא הצליח להקים ממשלה. למה? כי ליברמן החזיק 5 ו-8 מנדטים ולא נכנס.
הוא מחכה לאותו תסריט עכשיו. והפעם המספרים הרבה יותר טובים לו. בבחירות האלה, 27 באוקטובר 2026, גוש נתניהו התרסק ל-53 מנדטים בלבד, מתוך 120. הליכוד ירד ל-26 מנדטים, הכי נמוך שלו מאז 2006. ש"ס התרסקה מ-11 ל-6 מנדטים, איבדה כ-100 אלף קולות, כ-300 אלף קולות בסך הכל. יהדות התורה נשארה עם 7, אבל בלי המלצה על נתניהו. כלומר לנתניהו אין 61 גם עם החרדים. אין לו ממשלה.
וליברמן? הבייס שלו יציב כמו בטון. תבדקו את המספרים מאז 1999: 1999 - 4 מנדטים, 2003 - 3, 2006 - 11, 2009 - 15, 2013 - 13 ברשימה משותפת עם הליכוד, 2015 - 6, אפריל 2019 - 5, ספטמבר 2019 - 8, 2020 - 7, 2021 - 7, 2022 - 6, 2026 - 7 מנדטים עם 337,413 קולות, 124 אלף יותר מהפעם הקודמת. 27 שנים, הוא מעולם לא נפל מתחת לאחוז החסימה. גם כשהוא הלך לבד, גם כשהוא רב עם כולם, גם כשהוא היה עם 5 מנדטים בלבד. 5 מנדטים יש לו תמיד. זה הבסיס של יוצאי ברית המועצות, והוא לא זז.
הוא רק מחכה לרגע אחד: שנתניהו יילך. לא במובן של יפסיד בחירות, במובן של יילך הביתה. אחרי החקירות, המשפט, 5 מערכות בחירות, הוא הבין ב-2018 שנתניהו לא הולך לשום מקום מרצון. אז הוא החליט לפרק לו את הגוש הפרלמנטרי מבפנים.
איך מפרקים גוש של נתניהו? אתה לא תוקף את נתניהו, אתה תוקף את מה שמחזיק אותו: החרדים. כל הקמפיין שלו מ-2018, "מילה זו מילה", "בלי חרדים, בלי נתניהו, בלי ערבים", "מריצה לפח האשפה", הכל היה טקטיקה אחת ארוכה. הוא ידע שהחרדים הם הבלוק היחיד שתמיד הולך עם נתניהו, לא משנה מה. 10 מנדטים ב-1996, 17 ב-1999, 22 ב-2015, 16 ב-2021, 18 ב-2022. בלי החרדים, לנתניהו אין 61 אף פעם. אז ליברמן אמר, אני אגרום לקרע בין נתניהו לחרדים. אני אהפוך את החרדים לבעיה, ואת נתניהו למי שלא יכול לפתור אותה.
הוא לא הצליח בטווח הקצר. ב-2019 ו-2020 החרדים נשארו עם נתניהו. ב-2021 הם ישבו איתו באופוזיציה. ב-2022 הם חזרו איתו ל-64. אבל הוא חיכה. והסבלנות הזאת מתחילה להשתלם עכשיו.
תראו מה קורה היום. החרדים תחת לחץ שלא היה כמותו. מאז פסיקת בג"ץ ביוני 2024, הוצאו יותר מ-80 אלף צווי גיוס, ויש מעצרים של משתמטים כמעט כל שבוע. תקציבי הישיבות נחתכים, המוסדות בלחץ. ש"ס, אחרי שהתרסקה ל-6 מנדטים, תיאלץ להיכנע, כי היא לא יכולה להרשות לעצמה להישאר באופוזיציה עוד שנה עם צווי גיוס. הליכוד, עם 26 מנדטים, מתחיל להראות סימני גסיסה. 26 מנדטים זה לא מפלגת שלטון, זה מפלגה שמתחילה לריב בתוכה על היום שאחרי נתניהו. כבר עכשיו מדברים על 4-5 יורשים בליכוד.
והמספרים בבחירות האלה הם הכי לטובת ליברמן. הוא הצליח לפרק את הבלעדיות של נתניהו על החרדים. לראשונה מאז 2009, יהדות התורה, עם הרב דב לנדו, אומרת בפירוש, אנחנו לא בגוש של נתניהו. היא לא המליצה עליו. היא מנהלת מו"מ עם גוש השינוי. היא אומרת, אנחנו מוכנים לדבר עם ליברמן על בסיס חוק הגיוס שלו מ-2018. 15 שנה נתניהו אמר, אני היחיד שיכול לשמור על החרדים. ליברמן שבר את המונופול הזה.
כל השנאה שלו לחרדים, כביכול, הייתה טקטיקה. הוא לא שונא חרדים, הוא גדל איתם, הוא ישב איתם, הוא תמך בהם, הוא הביא את משה ליאון לירושלים בשביל דרעי. הוא השתמש בשנאה ככלי פוליטי, כדי לגרום לחרדים לשנוא אותו, וכדי שנתניהו יצטרך לבחור ביניהם. ב-2018 נתניהו בחר בחרדים, וליברמן הלך לאופוזיציה עם 5 מנדטים. ב-2026 החרדים מתחילים לבחור בליברמן, כי הם מבינים שנתניהו כבר לא יכול לספק להם חוק פטור.
וזה המשחק החכם שלו על הנהגת גוש הימין. ליברמן לא רוצה להיות מנהיג השמאל. הוא רוצה להיות מנהיג הימין. הוא ימני, הוא היה מנכ"ל הליכוד, הוא היה שר הביטחון, שר החוץ, שר האוצר. הוא אומר, אני הימין האמיתי, לא נתניהו. והדרך היחידה להיות מנהיג הימין היא לחכות שנתניהו ייפול, שהליכוד יתפרק, ואז לקחת את הבוחרים שלו.
הוא לא ממהר. הוא מחכה לבחירות חוזרות. הוא יודע שבבחירות חוזרות, החרדים יהיו תחת לחץ גדול יותר בגלל המעצרים, ש"ס תיאלץ להיכנע ותסכים לחוק גיוס מוסכם, והליכוד יתחיל להראות סימני גסיסה אמיתיים. ואז, כשהגוש של נתניהו יתפרק ל-46 מנדטים, הוא יגיע עם 7 המנדטים היציבים שלו ויגיד, אני יכול להביא לכם 61 עם החרדים, אבל רק אם אני ראש הממשלה.
זה לא קמפיין נגד חרדים. זה קמפיין על הנהגת הימין. הוא חיכה 7 שנים, מ-2018 עד 2025 וזה השתלם.
ליברמן משחק באש, הוא מעלה באש את כל גוש השינוי, החרדים מבינים שהוא קבר כל אפשרות אחרת ומטפסים על עצים כמו: הממשלה הזו תהיה של הרב לנדו
אבל מבחינתו הוא שיחק אותה: אם בזכות זה הוא יהיה ראש ממשלה או אפילו שזה לא יצלח ובקדנציה הבאה אחרי נתניהו הוא יהיה מנהיג הימין הבא בשביל זה היה כדאי לחכות 30 שנה
4
8
1,658
הפעם היחידה בשנות שלטונו של נתניהו שמועמד אחר קיבל את המנדט הראשון להרכבת ממשלה היה בני גנץ ב2020, וכולם יודעים איך זה הסתיים, ממשלת אחדות עם נתניהו
2
241
*נשיא המדינה סיים את סבב ההתייעצויות והודיע כי יטיל על גדי איזנקוט את תפקיד מלאכת הרכבת הממשלה*
בהמשך להודעת נשיא המדינה בתום סבב ההתייעצויות ביום חמישי האחרון, בדבר קיום בירורים נוספים במהלך סוף השבוע, הודיע נשיא המדינה הערב, מוצאי שבת, כ״ז בחשוון, 7 בנובמבר, ליו״ר מפלגת ‘ישר׳, גדי איזנקוט, כי בכוונתו להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה.
*נשיא המדינה הזמין את גדי איזנקוט לבית הנשיא למעמד הטלת המנדט, שיתקיים מחר, יום ראשון, כ״ח בחשוון, 8 בנובמבר, בשעה 17:00.*
בתום סבב ההתייעצויות המליצו בפני נשיא המדינה סיעות הכוללות 67 חברי כנסת על יו״ר מפלגת ׳ישר׳, גדי איזנקוט, להרכבת הממשלה. סיעות הכוללות 46 חברי כנסת המליצו על ראש הממשלה ויו״ר ׳הליכוד׳, ח״כ בנימין נתניהו, וסיעה שכוללת שבעה חברי כנסת בחרו שלא להמליץ על אף אחד.
*יודגש כי במהלך הימים האחרונים קיים נשיא המדינה שיחות עומק עם גורמים שונים במערכת הפוליטית, ונועד בין היתר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם יו״ר מפלגת ׳ישר׳, גדי איזנקוט, להם מסר את כוונתו.*
מרגע הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת הנבחר, יעמדו לרשותו, על פי חוק יסוד: הממשלה, 28 ימים להרכיב ממשלה חדשה בישראל. במצב שבו תידרש ארכה לתהליך, בסמכות נשיא המדינה להעניק ארכה של עד 14 ימים נוספים על פי החוק.
164
צריך לחזור ל-13 ביוני 2021, 20:55 בערב. ממשלת בנט-לפיד מושבעת ברוב של 60 מול 59, עם הימנעות אחת של סעיד אלחרומי מרע"ם. 8 מפלגות, מימינה ועד מרצ ורע"ם, עם 62 מנדטים על הנייר אבל 60 בלבד בהצבעה. ש"ס עם 9 מנדטים ויהדות התורה עם 7, סך הכל 16 מנדטים, יושבים באופוזיציה עם נתניהו. בנט עולה לדוכן, החרדים צועקים עליו "שקרן" ו"רמאי", והוא עונה להם במשפט שאף אחד לא שם לב אליו אז: "אני אדאג גם לציבור החרדי, גם אם הוא לא חלק מהממשלה, ואבנה עיר חרדית חדשה".
זה לא היה סתם משפט נימוס. זה היה המשך של מגעים שנמשכו שבועות.
במהלך הקמת הממשלה, במאי ותחילת יוני 2021, בנט ולפיד ניסו בכל הכוח לצרף את החרדים עוד לפני שרע"ם נכנסה. ההיגיון היה פשוט: ממשלה עם חרדים תהיה ממשלה יהודית יציבה של 67-68 מנדטים, בלי צורך ברע"ם, בלי תלות במנסור עבאס, ובלי ליברמן כשר אוצר שיחתוך להם תקציבים. ההצעה שהועברה לדרעי ולגפני דרך מתווכים הייתה: תיכנסו, תקבלו שמירה על הסטטוס קוו, שמירה על תקציבי הישיבות, שמירה על חוק הגיוס הקיים בלי שינוי דרמטי, ואף אחד לא ייגע בכם. בנט, כראש ממשלה דתי וחובש כיפה, ניסה למכור להם שהוא לא לפיד של 2013, שהוא לא יעשה להם "ברית הזוגיות" וגיוס בכוח.
ליברמן היה אז בדיוק ההפך. הוא היה האיש שהתעקש שממשלת השינוי תקום בלעדיהם. הוא דרש את משרד האוצר, והוא דרש שסוגיית הגיוס תישאר על השולחן. הוא אמר אז, "לא נשב עם החרדים", והוא התכוון לזה. הוא רצה ממשלה שתוכיח שאפשר לנהל מדינה בלי ש"ס ויהדות התורה. והחרדים, מצידם, לא רצו אותו בכלל. דרעי היה חתום לנתניהו בדם. הוא אמר לבנט וללפיד, "אני עם נתניהו, לא משנה מה תציעו". גפני אמר את אותו דבר. מבחינתם, ב-2021 היה להם אלטרנטיבה ברורה: לחכות חצי שנה, הממשלה הזאת תיפול, נתניהו יחזור עם 61, והם יחזרו לשלטון. למה להם להצטרף לממשלה עם ליברמן, מרצ ורע"ם, כשנתניהו מבטיח להם הכל?
וככה הם נשארו בחוץ. ומה קרה בשנה וחצי שאחרי? בדיוק מה שהחרדים הכי פחדו ממנו. ליברמן כשר האוצר העביר את התקציב הראשון אחרי 3 שנים בלי תקציב, ועל הדרך קיצץ בתקציבי החינוך החרדי שלא מלמד ליבה, העביר את רפורמת הכשרות של כהנא, את רפורמת הגיור, את פתיחת שוק הטלפונים הכשרים, והכי כואב להם, הוא העביר את חוק הגיוס של גנץ, אותו חוק של 2018 שהוא עצמו דרש, שעבר קריאה ראשונה ביוני 2022 עם יעדים של 3,000 מתגייסים בשנה ועלייה הדרגתית. החרדים ישבו באופוזיציה וראו איך הכוח שלהם נשחק, איך הם מאבדים שליטה ברבנות הראשית, בבתי הדין, במשרד הדתות, ואיך התקציבים שלהם נחתכים. גולדקנופף אמר אז, "הממשלה הזאת עושה לנו מה ששום ממשלה לא עשתה".
אבל גם בנט וליברמן למדו שיעור כואב. ממשלה של 60 מול 59, שתלויה בהימנעות של רע"ם, לא יכולה לשרוד. כל ח"כ אחד יכול להפיל אותה. וככה היא נפלה. ביוני 2022, אחרי שנה ו-17 ימים בלבד, עידית סילמן וניר אורבך פרשו, הממשלה התפרקה, והחרדים חזרו עם נתניהו בדצמבר 2022 לממשלה של 64, עם הבטחה לחוק פטור מלא. כלומר ב-2021, שני הצדדים חשבו שהם יכולים לנצח בלי השני. החרדים חשבו שהם יכולים לחכות שממשלת השינוי תיפול, וליברמן חשב שהוא יכול להוכיח שאפשר בלעדיהם. שניהם צדקו בטווח הקצר, ושניהם טעו בטווח הארוך.
ובכל זאת, גם אחרי שהממשלה קמה בלעדיהם, המגעים לא נפסקו. זה החלק שאף אחד לא מדבר עליו. לאורך 2021-2022, בנט המשיך להיפגש עם דרעי בחשאי, גם כשהם היו באופוזיציה. היו לפחות 3-4 פגישות כאלה, דרך אנשי עסקים חרדים ודרך הרבנים. בנט הציע לדרעי: אם תיכנס במקום רע"ם, אני אקפיא את חוק הגיוס, אני אשמור על תקציבי הישיבות, ואתה תקבל את משרד הפנים ואת הוועדה למינוי דיינים. דרעי סירב כל פעם, כי הוא ידע שנתניהו מבטיח לו יותר. גם ליברמן עצמו, למרות הווטו הפומבי, שמר על ערוץ פתוח. הוא היה בקשר עם יעקב אשר ועם אנשי בית הרב לנדו עוד מימי הקמפיין של משה ליאון לראשות עיריית ירושלים ב-2018. בכירים ביהדות התורה אמרו השבוע, "ליברמן היה בן בית בציבור החרדי, הוא מכיר את כל האנשים, זה לא איזה יאיר גולן שצריך קשר". כלומר הווטו של ליברמן תמיד היה פוליטי, לא אישי. הוא ידע את הדרך לבתי הרבנים, והוא שמר אותה פתוחה גם כשצעק עליהם בטלוויזיה.
ליברמן לא נולד שונא חרדים. הוא נולד חבר שלהם. כדי להבין למה הוא מסיר עכשיו את החרם, צריך להבין איך הוא הכיר אותם, כמה קרוב הוא היה, וכמה כוח הוא נתן להם במשך 25 שנה.
ליברמן עלה ממולדובה ב-1978, בן 20, בלי עברית. עבד כסבל בנתב"ג, אחר כך כסטודנט בירושלים. שם הוא הכיר מקרוב את עולם הישיבות. הוא לא נבהל מהם, הוא העריץ את המסירות שלהם.
ב-1996 נתניהו מינה אותו למנכ"ל משרד רה"מ. בגיל 38 הוא היה האיש שתיווך בין נתניהו לש"ס ויהדות התורה. הוא הביא את הרב עובדיה זצ"ל להיכנס לממשלה, והבטיח לדרעי את משרד הפנים ואת תקציבי הישיבות.
ב-1999 הוא הקים את ישראל ביתנו עם 4 מנדטים בלבד. מאז כמעט תמיד ישב עם החרדים. 2001: שר התשתיות עם ש"ס. 2009: שר החוץ עם 15 מנדטים, השיא שלו, שוב עם ש"ס ויהדות התורה.
באותה ממשלה, 2009-2012, הוא הצביע בעד הכל: תקציב ישיבות של 1.2 מיליארד שקל בשנה, המשך הפטור מגיוס, חוק טל. הוא לא היה "ליברמן החילוני". הוא היה "ליברמן השותף".
הקשר הכי אישי היה עם דרעי. שניהם אאוטסיידרים שהפכו למנהיגים, דרעי ממרוקו, ליברמן ממולדובה. נפגשו בבית, עם הנשים והילדים. ליברמן היה אחד הבודדים שביקר את דרעי בכלא מעשיהו ב-2000-2002.
הקשר לא היה רק דרעי. ליברמן היה בן בית אצל הרב שטיינמן זצ"ל, אצל הרב קנייבסקי זצ"ל, אצל גפני, ליצמן, אשר. ב-2018 הוא תמך במשה ליאון, המועמד של דרעי לירושלים, מול ברקוביץ' החילוני. ליאון ניצח. הרבה מהקולות היו של עולים שהצביעו לפי הוראה של ליברמן.
אז מה שבר את זה? 2018. חוק הגיוס. ליברמן, כשר הביטחון, הביא חוק פשרה: יעדים הדרגתיים, סנקציות כלכליות על ישיבות רק אחרי 3 שנים, אפס סנקציות אישיות. הוא תיאם אותו אישית עם דרעי וגפני.
נתניהו התחיל לשחק עם החוק כדי לשמור על הקואליציה. ריכך, דחה, הבטיח לחרדים חוק אחר. ליברמן הרגיש שנתניהו ודרעי עשו עליו סיבוב מאחורי הגב. "חוק הגיוס ככתבו וכלשונו, או שאין ממשלה".
והפגיעה האישית: ליברמן סיפר למקורביו, "אמרתי לדרעי, אל תשקר לי. הוא אמר, אני איתך. ולמחרת הוא הצביע נגד". מבחינתו זו לא הייתה בגידה פוליטית, זו הייתה בגידה חברית.
בנובמבר 2018 הוא התפטר. באפריל 2019 הוא קיבל 5 מנדטים והיה לשון המאזניים. הוא דרש את החוק ככתבו וכלשונו. החרדים אמרו לא. נתניהו לא הקים ממשלה. ככה התחילו 5 מערכות בחירות.
החרם הפך לזהות. "מילה זו מילה", "בלי חרדים, בלי נתניהו, בלי ערבים", "מריצה לפח האשפה". החרם החזיק 7 שנים. ב-2021 כשר האוצר הוא העביר רפורמת כשרות, גיור, קיצוץ בחינוך החרדי. החרדים הפכו אותו לאויב מספר אחת.
בבחירות האחרונות, 27.10.2026, הוא קיבל 7 מנדטים עם 337,413 קולות, 124,000 יותר מהפעם הקודמת, על הבטחה אחת: "לא יהיה אפילו שמץ של פטור בממשלה שלנו".
ושבוע אחרי, הוא מסיר את החרם. בשני צעדים: קודם: "חייבים למנוע בחירות, אפשר להקים ממשלה בלי רע"ם והמשותפת". הוא כבר לא אומר "בלי חרדים". אחר כך: אור ירוק למשא ומתן עם יהדות התורה על בסיס חוק 2018 שלו.
למה עכשיו? המספרים: גוש השינוי לבד: 48 מנדטים. 21 לישר, 12 לביחד, 8 לדמוקרטים, 7 לישראל ביתנו. עם החרדים: 48 + 13 = 61 בדיוק. ש"ס 6, יהדות התורה 7. בלי חרדים, הדרך היחידה היא ממשלת מיעוט עם רע"ם. וליברמן יודע שממשלה כזאת לא מחזיקה.
ממשלת השינוי ב-2021 החזיקה שנה ו-17 ימים בלבד ונפלה, כי היא הייתה תלויה ברע"ם. ליברמן למד את הלקח. הוא לא רוצה עוד ממשלה כזאת.
והאם זה משחק כדי שהוא יהיה ראש ממשלה? כן, גם. הוא הכריז כבר במאי 2025: "בצורה ברורה וחד משמעית, כן, אני מתמודד לראשות הממשלה". והוא אמר: "העולם יתהפך לפני שאשב עם נתניהו, גם אם יציע לי ראשון ברוטציה".
ברשתות החרדיות מדברים על תרחיש: יהדות התורה תומכת מבחוץ, מביאה את גוש השינוי ל-55 יהודים מול 46 לימין, ואחרי חוק גיוס מוסכם נכנסת לממשלה. בתמורה, ליברמן דורש את ראשות הממשלה. עמית סגל כבר דיווח על רוטציה צפויה בין אייזנקוט לליברמן.
אייזנקוט לבדו לא יכול להביא את החרדים. אין לו היסטוריה איתם. בנט לא יכול. רק ליברמן, שהיה פעם החבר שלהם, מכיר את דרעי, גפני, אשר, את בתי הרבנים, יכול לסגור את העסקה.
בשורה התחתונה: ליברמן לא שינה את דעתו על החרדים. הוא חזר להיות מי שהיה לפני 2018. פעם חבר שלהם, אחר כך אויב שלהם, עכשיו שוב חבר שלהם, אבל מעמדת כוח. הוא לא מבקש מהם להצטרף, הוא נותן להם אישור להצטרף. והמחיר שהוא דורש הוא הדבר היחיד שהוא רצה כל החיים: להפיל את נתניהו, ולהיות ראש ממשלה במקומו.
גם אחרי הפוסט המפואר הבוקר, זאת עדיין התמונה בראש הפרופיל של אביגדור ליברמן בטויטר: "סוף שלטון החרדים"
שמישהו יגיד לו למחוק
צריך להתחיל הרבה לפני הלילה ההוא. התוכנית של חמאס הייתה מונחת על השולחן בישראל כבר מ-2018, וגרסה מפורטת שלה הגיעה לאמ"ן באביב 2022. קראו לה בישראל "חומת יריחו". סינוואר יזם אותה ב-2016, אישר אותה סופית ב-2021, והיא תיארה אחד לאחד את מה שקרה בסוף: פריצה מסיבית של הגדר בכמה עשרות נקודות בו זמנית, כיבוש מוצבי אוגדת עזה, חדירה ליישובי הקו הראשון, שדרות, אשקלון, נתיבות, וחטיפות. ב-27 ביולי 2022 אפילו היה דיון במטכ"ל בראשות תא"ל ירון פינקלמן שאמר להיערך למלחמה לפי "חומת יריחו". שום דבר לא נעשה. התוכנית נתפסה כפנטזיה לא ריאלית של חמאס, כביטוי לשאיפות ולא ככוונה אמיתית. הרמטכ"ל הרצי הלוי שמע עליה לראשונה רק שבועיים אחרי הטבח.
ובכל זאת, בלילה של 6 ל-7 באוקטובר, המערכת קיבלה את כל הנקודות האדומות בבת אחת, והיא לא חיברה אותן.
סביב השעה 21:00 בערב שישי מתחיל הסימן הראשון. מערכות המודיעין קולטות תנועה חריגה בעזה. סביב 23:30 כבר ברור שמשהו שונה קורה. בכירי חמאס יורדים מהבתים שלהם ונעלמים מהמעקב. לא אחד, לא שניים, כל הפיקוד הבכיר. ואז מגיעה הידיעה הכי דרמטית של הלילה. סביב חצות, קצין מודיעין בפיקוד הדרום מדווח למפקד הפיקוד, אלוף ירון פינקלמן, על משהו שנקרא "נכס חירום של דף". מדובר במפקדת החירום התת קרקעית של מוחמד דף באזור חאן יונס, בונקר שנבנה לשימוש בעתות חירום בלבד. מישהו השמיש אותו באותו לילה. אם דף עצמו נכנס לשם, זה אומר דבר אחד בלבד: חמאס נערך למהלך התקפי נרחב בטווח הזמן המיידי.
וזה בדיוק מה שקרה בדיעבד. דף אכן נכנס לשם סביב חצות, ומשם ניהל את ההיערכות האחרונה. פקודת המבצע שלו, לפי מסמכים שחמאס עצמו פרסם אחר כך, נחתמה ב-5 באוקטובר, והשעה שנקבעה הייתה 6:30 בבוקר. אבל בזמן אמת, בישראל לא הצליחו לאמת שזה באמת הוא. עלתה גם האפשרות שמדובר בסייענים או באנשי תחזוקה שבאו לבדוק את הציוד, נוהל שחמאס עשה פעם בכמה שבועות. החידה הזאת, מי בדיוק נכנס לבונקר, הפכה לשאלה הכי בוערת של הלילה.
במקביל, בשב"כ כבר הבינו את הפוטנציאל. אם אכן יאומת שדף בפנים, זו הזדמנות מבצעית נדירה לסיכול ממוקד עוד באותו לילה. צוות טקילה של השב"כ, הצוות המבצעי המיוחד, הוקפץ לדרום כדי להפעיל יכולות טכניות, וכטב"ם נוסף הועבר מאיו"ש לעזה כדי לנסות לאתר אותו. כלומר המערכת לא ישנה. עשרות קצינים התעוררו. אבל כל המאמץ הופנה לשאלה אחת: האם זה דף, ואפשר לחסל אותו? ולא לשאלה השנייה, שהייתה חשובה פי אלף: האם חמאס יוצא למתקפה?
ב-01:46 לפנות בוקר, לשכת ראש השב"כ רונן בר מעדכנת לראשונה את לשכת הרמטכ"ל על ההתפתחויות. זו הפעם הראשונה באותו לילה שהרמטכ"ל שומע על עזה. השב"כ מבקש להתמקד בדף ולאסוף עוד מידע. ב-02:30 מגיעה עוד אינדיקציה: אתרי שיגור רקטות מופעלים. כטב"ם ישראלי מצלם בזמן אמת פעיל חמאס מסיר ברזנט ממשגר רקטות קבוע במרכז הרצועה. במקביל מזהים תנועות חריגות במערך הנ"ט של חמאס בכל הרצועה, בדיקות והיערכות מיוחדת. וזה מצטרף לעוד סימן שכבר היה ידוע מוקדם יותר באותו לילה: הפעלה פתאומית של עשרות כרטיסי סים ישראליים בתוך הרצועה, סימן קלאסי שחמאס עובר לתקשורת חלופית לפני מבצע.
כלומר עד השעה 02:30 היו בידי ישראל לפחות חמישה סימנים מעידים שונים, בחמישה מערכים שונים של חמאס, בארבע מתוך חמש החטיבות המרחביות שלו: פיקוד בכיר יורד למנהרות, השמשת בונקר החירום של דף, פעילות נ"ט חריגה, הסרת ברזנטים ממשגרים, והפעלת סימים. ועוד לא דיברנו על ההתרעות של התצפיתניות בחודשים שלפני, שדיווחו שוב ושוב על אימונים על הגדר, על תרגול פריצה ב-12 בספטמבר, ועל תנועות חשודות.
ובכל זאת, בשעה 03:00 לפנות בוקר מתקיימת הערכת מצב בפיקוד הדרום. פינקלמן מסכם: "הנוחבה ממשיכים כרגיל. זה עדיין לא מהלך למלחמה". חיל האוויר מקבל את המידע, אבל אמ"ן מפרש אותו כהיערכות לתרגיל. אף אחד לא מזכיר את "חומת יריחו". אף אחד לא אומר את המילה פשיטה. ההחלטה היא להמשיך לאסוף מידע ולחכות לבוקר.
229
צריך להבין קודם מי זה הרב לנדו. הוא בן 96, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והמנהיג הבלתי מעורער של הציבור הליטאי. פורמלית הוא מנהיג של דגל התורה בלבד, לא של ש"ס. לש"ס יש מועצת חכמי תורה משלה, עם הרב משה מאיה, הרב יצחק יוסף, הרב אברהם סלים, הרב ראובן אלבז ואחרים. אבל בפועל, עולם התורה הוא עולם אחד. הישיבות הספרדיות הגדולות בנויות לפי המודל הליטאי, ראשי הישיבות הספרדים למדו אצל גדולי ליטא, קרן עולם התורה שהרב לנדו מוביל מממנת גם ישיבות ספרדיות, וכשהרב לנדו אומר "אנחנו לא בגוש של אף אחד, אנחנו בגוש של לומדי התורה", זה מהדהד מיד גם בבתי המדרש של ש"ס. הרב יצחק יוסף עצמו, שהוא המנהיג הרוחני של ש"ס, נמצא בקשר רציף עם בית הרב לנדו, וגם הוא אמר עוד לפני הבחירות שנתניהו הוא "שקרן שאי אפשר לסמוך עליו" בנושא חוק הגיוס, ודיבר בחיוב על הרקע המסורתי של אייזנקוט. כלומר הרב לנדו לא נותן הוראות לש"ס, הוא קובע את האקלים. כשהוא זז, הרבנים של ש"ס לא יכולים להישאר במקום.
וזה בדיוק מה שקרה בשבוע האחרון. הרב לנדו הורה לדגל התורה לא להמליץ על אף מועמד אצל הנשיא. הוא אפילו דחה את יעקב אשר, שהגיע אליו אחרי שנתניהו כבר שכנע אותו להמליץ עליו. הרב לנדו אמר לו בפנים, "אני לא מאמין לו, הוא שיקר אותנו אז איך נמליץ עליו?" זו לא הייתה החלטה טקטית, זו הייתה הכרעה של אמון. הרב לנדו אמר בעצם, 20 שנה הלכנו עם נתניהו, ובסוף נשארנו עם צווי גיוס ל-80 אלף בחורים ועם בג"ץ. הוא פתח את הדלת לאייזנקוט, לא כי הוא נהיה שמאלני, אלא כי הוא מחפש מי שיביא חוק מוסכם על גדולי ישראל. ואמר, תעשו הכל, אבל ממש הכל, כדי להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות.
ובדיוק ברגע הזה, דרעי נעלם. אחרי שש"ס התרסקה מ-11 מנדטים ל-6 בלבד, עם כ-300 אלף קולות, דרעי הסתגר בביתו, אחר כך עבר לביתו של הרב פנחס אבוחצירא בבאר שבע, לא ענה לטלפונים, לא הופיע בתקשורת, ואז הדליף שהוא שוקל לפרוש לגמרי מהחיים הפוליטיים. הרבה חשבו שזו התפרקות. זה היה בדיוק ההפך.
דרעי עשה את זה כבר בעבר, וזה דפוס קבוע אצלו. בדצמבר 2014, אחרי שפורסמו ההקלטות שבהן הרב עובדיה יוסף זצ"ל תוקף אותו קשות, דרעי הודיע שהוא מתפטר. מועצת חכמי התורה התכנסה, דחתה את ההתפטרות, והחזירה אותו כמנהיג בלתי מעורער. ב-1990, ב"תרגיל המסריח", הוא שוב השתמש באיום בפרישה כדי להעביר את ההכרעה לרבנים. ב-2013-2014, במאבק הירושה מול אלי ישי, הוא שוב איים לעזוב כדי שהרבנים יכריעו לטובתו. הטכניקה תמיד אותה טכניקה: אני לא מחליט, הרבנים יחליטו. אם הרבנים אומרים לי להישאר, אני נשאר עם מנדט מחודש. אם הרבנים אומרים ללכת עם אייזנקוט, זו לא בגידה שלי בנתניהו, זו הוראת תורה.
וזה בדיוק מה שקרה עכשיו. ב-4 בנובמבר מועצת חכמי התורה התכנסה, דחתה את בקשת הפרישה שלו, ופרסמה מכתב שאומר במפורש, אסור לך לעזוב, נדרש הגנרל המנוסה ביותר לנצח על המערכה. דרעי יצא מההסתגרות עם הודעה, "מקבל ללא הרהור וללא פקפוק", וכינס למחרת את כל בכירי ש"ס בגבעת שאול. הוא קיבל בדיוק מה שהוא רצה: חיזוק מוחלט של מעמדו מול כל מי שאמר שצריך להדיח אותו אחרי ההתרסקות, וגם חופש פעולה מוחלט. עכשיו אף אחד בש"ס לא יכול להגיד שהוא בוגד בימין, כי הרבנים הם אלה שהשאירו אותו, והרבנים הם אלה שיחליטו לאן הולכים.
ולמה הוא היה צריך את זה דווקא מול הרב לנדו? כי דרעי רוצה את מה שהרב לנדו רוצה, אבל הוא לא יכול להגיד את זה ראשון. הרב לנדו יכול להרשות לעצמו להגיד "לא מאמין לנתניהו", כי הבייס שלו הוא עולם הישיבות. דרעי לא יכול. הבייס של ש"ס הוא ציבור מסורתי, ימני, אוהד נתניהו, שמצביע ש"ס בגלל הברית עם הליכוד. אם דרעי היה יוצא ראשון ואומר "הולכים עם אייזנקוט", הוא היה נתפס כמי שמכר את הימין. אם הרב לנדו יוצא ראשון, ולדרעי יש מכתב מהרבנים שלו שאומר "אתה הגנרל, אתה תחליט", אז דרעי יכול להגיד, "אני לא עברתי גוש, הרבנים הורו לי להסדיר את מעמד בני התורה, ואם הרב לנדו מצא פתרון אצל אייזנקוט, אנחנו לא יכולים להישאר בחוץ".
>>>
2
310
ולכן ההסתגרות הייתה גם שעון עצר. כל עוד דרעי שותק, ש"ס המליצה רשמית על נתניהו אצל הנשיא, דרך מלכיאלי, כדי לא לשרוף גשרים. אבל במקביל, הוא נתן להרב לנדו לעשות את העבודה המלוכלכת: לשבור את הטאבו של 20 שנה של "רק נתניהו", לספוג את הביקורת מימין, ולבדוק אם אייזנקוט באמת יכול להביא חוק בלי סנקציות אישיות ובלי מכסות. דרעי הרוויח זמן, הרוויח לגיטימציה, והרוויח את האפשרות להגיד אחר כך, "הצטרפנו רק אחרי שהרבנים של דגל התורה כבר פרצו את הדרך".
אז האם יש סיכוי שש"ס תצטרף לממשלה עם גוש השינוי אם יהדות התורה תצטרף? התשובה היא כן, אבל לא באותו יום, ולא באותה צורה.
יש שלושה תרחישים, והם תלויים בהרב לנדו. אם יהדות התורה רק תיתן רשת ביטחון לאייזנקוט, תימנע בהצבעת האמון תמורת חוק גיוס מוסכם, ש"ס כנראה תישאר בחוץ אבל לא תפיל. היא תגיד, "אנחנו לא חלק מהממשלה, אבל לא נפריע להסדרת מעמד בני התורה". זה מאפשר לדרעי לשמור על הקשר עם נתניהו וגם לא לחסום את הרב לנדו.
אם יהדות התורה תיכנס לממשלה, תיקח תפקידים ותחתום על הסכם קואליציוני, ש"ס תצטרף תוך ימים. היא לא יכולה להרשות לעצמה להישאר לבד עם נתניהו עם 46 מנדטים באופוזיציה, בזמן שדגל התורה מעצבת את חוק הגיוס בלעדיה. עולם התורה הספרדי לא יסלח לדרעי אם הוא יישאר בחוץ והחוק ייכתב בלי ש"ס. במקרה כזה, הסיפור שדרעי ימכור לבייס שלו יהיה פשוט: "גדולי ישראל החליטו, גם הליטאים וגם הספרדים, שאין ברירה אלא להסדיר את מעמד בני התורה, ואנחנו מצטרפים כדי לשמור על עולם התורה הספרדי".
והתרחיש השלישי, שהוא הכי מסוכן לדרעי: אם הרב לנדו ייכנס ודרעי יסרב, ש"ס תתרסק עוד יותר. היא כבר איבדה כ-100 אלף קולות בבחירות האחרונות, הרבה מהם למפלגות חרדיות אחרות ולליכוד. אם הבוחר הספרדי יראה שהרב לנדו מצא פתרון והרבנים של ש"ס פחדו, הוא יגיד שדרעי הקריב את בני התורה בשביל הברית עם נתניהו.
בשורה התחתונה, הרב לנדו הוא זה שמנהל את המשחק, גם אם הוא לא הרב של ש"ס. הוא קובע את גבולות הגזרה התורנית, והרבנים של ש"ס זזים בתוך הגבולות האלה. דרעי הבין את זה. ההסתגרות שלו לא הייתה בריחה, היא הייתה הדרך שלו לקבל מהרבנים שלו אישור מחודש, לחזק את מעמדו אחרי מפלה היסטורית, ולחכות שהרב לנדו יפתח את הדלת לאייזנקוט, כדי שהוא יוכל לעבור דרכה בלי להיראות כמי שפרץ אותה בעצמו.
108
ב-2018 ליברמן היה שר הביטחון בממשלת נתניהו. הוא הביא חוק גיוס, החרדים דחו אותו. ליברמן התעקש - "ככתבו וכלשונו" - והממשלה נפלה.
משם התחיל רצף של 5 מערכות בחירות וחרם של 7 שנים של ליברמן על ישיבה עם החרדים.
אז מה היה בחוק ליברמן 2018?
- *יעדים:* התחלה צנועה - כ-3,000 מתגייסים חרדים בשנה + כ-600 לשירות לאומי-אזרחי. עלייה הדרגתית של אחוזים בודדים כל שנה.
- *סנקציות אישיות:* אפס. אין סנקציה על בחור ישיבה שלא מתגייס.
- *סנקציות מוסדיות:* רק סנקציות כלכליות על הישיבות, ורק *אחרי 3 שנים* של אי-עמידה ביעדים. לא מייד.
- *גיל פטור:* נשאר גבוה, דחייה שנתית.
- *היגיון:* חוק של "יעדים" ולא של "חובת גיוס אישית". המדינה מודדת את המגזר, לא רודפת אחרי הפרט. הממשלה יכולה לעדכן יעדים.
זה היה חוק סמלי בעיקרו. אפילו ליברמן הודה אז שהמאבק הוא יותר סמלי מאשר צבאי.
ומה היה בחוק ביסמוט 2025 - הקדנציה האחרונה?
כאן המספרים קופצים, אבל גם הטריקים:
- *יעדים מוצהרים:* שנה 1: 4,800 | שנה 2: 5,760 | שנה 3: 6,840 | שנה 4: 7,920 | שנה 5: יעד של 50% מכל מחזור גיוס חרדי.
ביסמוט דיבר על 23,000 מתגייסים ב-3.5 שנים - פי 4 מהממוצע עד אז.
- *אבל רשת הביטחון:* אם מפספסים עד 25% מהיעד בשנה הראשונה - אין סנקציות בכלל. כלומר היעד האמיתי של שנה 1 הוא לא 4,800, אלא ∼3,600.
- *ועוד טריק:* השנה הראשונה נפרסה על 18 חודשים. בפועל - 5,440 בשנה הראשונה, מתוכם 10% יכולים להיות שירות אזרחי, כלומר ∼4,896 בלבד לצה"ל.
- *מי נספר?* לא רק בחורי ישיבה עכשוויים, אלא כל מי שלמד בחינוך החרדי מגיל 14-18, גם אם עזב. כולל שירות בהצלה, משטרה, שב"ס - עד 10% מהיעד.
- *סנקציות אישיות:* כאן ההבדל הגדול. שלילת רישיון נהיגה, הגבלת יציאה מהארץ, איבוד מלגות / עבודה ממשלתית / הנחות דיור - אבל הכל מתבטל בגיל 26. ובגרסאות האחרונות - סנקציות מושהות בשנה וחצי הראשונות.
- *ביטול גורף:* כל צווי הגיוס שהוצאו לחרדים מאז 2023 - מבוטלים. מעין חנינה רטרואקטיבית.
טבלת ההבדלים - תשמרו את זה:
יעד שנה 1: ליברמן 2018 - כ-3,000 | ביסמוט 2025 - 4,800 על הנייר, כ-3,600 בפועל
סנקציה אישית: ליברמן 2018 - אין | ביסמוט 2025 - יש, אבל עד גיל 26/23 ונדחית
סנקציה על ישיבה: ליברמן 2018 - רק אחרי 3 שנים | ביסמוט 2025 - קיצוץ חלקי אם מתחת ל-75% מהיעד
שירות אזרחי: ליברמן 2018 - שולי | ביסמוט 2025 - עד 10% מהיעד נספר
מי נספר: ליברמן 2018 - בחורי ישיבה | ביסמוט 2025 - גם "בוגרי חינוך חרדי" שעזבו
אכיפה: ליברמן 2018 - ממשלתית, רכה | ביסמוט 2025 - בלי ביומטרי, בלי מעקב לימודים אמיתי
הפרדוקס: ביסמוט נראה קשוח יותר במספרים, אבל הוא מלא בפרצות שמאפשרות להמשיך לא להתגייס. ליברמן נראה רך יותר - אבל הוא נקי וברור.
אז למה זה נותן לליברמן נקודת חוזק אדירה?
כי הוא היחיד שיכול להגיד: "אני כבר שילמתי את המחיר."
1. הוא פירק ממשלת ימין בגלל החוק הזה ב-2018.
2. הוא הלך ל-7 שנים של חרם פוליטי, איבד מנדטים, ספג הסתה, ולא נשבר.
3. הוא לא המציא עכשיו חוק חדש כדי להיכנס לממשלה - הוא חוזר לחוק _שלו_, שהחרדים עצמם דחו.
זה הופך אותו משונא-חרדים למי שאומר: "אני לא זזתי מילימטר. אתם אלה שהתחרטתם."
מבחינה פוליטית, זה מאפשר לו להסיר את הווטו בלי להיראות כמי שנכנע - הוא כופה על החרדים לקבל את החוק שלו.
ולמה החרדים יכולים להסכים למתווה 2018 עכשיו, אחרי שדחו אותו?
כי ב-2026 המציאות השתנתה לגמרי:
*א. האלטרנטיבה גרועה יותר:* היום אין חוק. יש פסיקת בג"ץ מ-2024, צווי גיוס ל-80,000+ חרדים, וסנקציות כלכליות שכבר פועלות. חוק ליברמן 2018 - בלי סנקציות אישיות ועם 3 שנות חסד - הוא הצלה לעומת הכאוס המשפטי הנוכחי.
*ב. הוא מקל יותר מביסמוט:* ביסמוט, למרות שנועד לרצות אותם, הכניס סנקציות אישיות - רישיון, טיסות, עבודה - שהרבנים לא יכולים לקבל עקרונית. ליברמן 2018 נותן להם את מה שהם רוצים באמת: הפרדה בין המוסד לפרט. מענישים את הישיבה, לא את הבחור.
*ג. זה מאפשר להם לצאת מהממשלה של נתניהו בלי להיראות כבוגדים:* "לא עברנו לשמאל, חזרנו לחוק שהסכמנו עליו ב-2018." זה סיפור שהם יכולים למכור לבייס.
*ד. החשבון הפוליטי:* 48 מנדטים לגוש השינוי + 13 של החרדים = 61. ממשלה יציבה בלי רע"ם ובלי המשותפת. בלי זה - ממשלת מיעוט שתלויה בהימנעות ערבית, או בחירות נוספות שבהן החרדים עלולים לאבד עוד יותר.
128
מה הפשרות שכל צד יצטרך לעשות?
*ליברמן יצטרך לוותר על:*
- הדרישה ל"100% גיוס, אפס פטור" מהקמפיין. חוק 2018 הוא חוק יעדים, לא גיוס מלא.
- הסנקציות האישיות שהוא הבטיח לבוחרים.
- הסיסמה "בלי חרדים". הוא כבר התחיל - "בכל שאר הנושאים מותר ורצוי להתגמש, כולל חוק הגיוס."
*החרדים יצטרכו לוותר על:*
- חוק הפטור המוחלט שהם רצו. חוק 2018 מכיר רשמית ביעדי גיוס ובסנקציות כלכליות על ישיבות.
- העיקרון של "תורתו אומנותו" כפטור אוטומטי לנצח. יש יעד מדיד, ויש מחיר לאי-עמידה.
- הווטו על ישיבה עם ליברמן ואיזנקוט.
השורה התחתונה:
חוק ליברמן 2018 לא נועד לגייס את כל החרדים. הוא נועד לעשות דבר אחד: להפוך את הגיוס מוויכוח תיאולוגי לוויכוח טכני על מספרים ויעדים.
ובדיוק בגלל זה, 8 שנים אחרי שהוא נכשל - הוא עכשיו הפשרה היחידה ששני הצדדים יכולים לחיות איתה.
ליברמן מרוויח כי הוא לא התקפל. החרדים מרוויחים כי הם מקבלים חוק רך יותר ממה שיש היום בשטח.
זה לא סוף הסיפור של הגיוס. זה רק התחלה של סיפור חדש - שבו שניהם יכולים להגיד לבוחרים שלהם: "ניצחנו."






