A branding brand
Joined September 2022
- Tweets822
- Following221
- Followers1.7K
- Likes11.7K
אוקיי אז ככה שני דברים קריטיים
1. המחנה הציוני ליברלי במלט דאון כרגע. כתבתי שהוא צריך להבין את המציאות ולבחור שותף אחד מבין השלושה ההכרחיים: ליכוד, חרדים או ערבים. משפיעני המחנה פשוט נפוצים לכל עבר כשכל קבוצה דורשת חבירה לשותף אחר מהשלושה. הנה זריקת מציאות: הערבים לא פרטנר כי הם לא רוצים להיות פרטנר לא משנה כמה תלרלרו עליהם בלי להקשיב להם. החרדים בפנים זה לסכן את המדינה בהתפרקות כלכלית חברתית תוך דור. הליכוד הוא השותף היחיד הרלוונטי. היחיד. שחררו מהשנאה ומהפנטזיות ואפסנו את חלום הצדק המוחלט על שבעה באוקטובר. זה לא קורה כי העם לא מעוניין. נקסט, ממשלת אחדות או ממשלת שבעה באוקטובר שתיים. תבחרו.
2. עולים הסימנים שנתניהו מתכוון כהרגלו להשתמש בעם ישראל כבן ערובה וללכת לעוד בחירות כדי לשפר הישגים בעודו ראש ממשלה. זה צעד בזוי ומתועב, לא פחות. אייזנקוט צריך להניח אקדח על השולחן: אחדות כמו גבר, עם חוזה דרקוני שמונע אלף פעם שתעשה לי גנץ. או לחלופין, אתה מעוניין לפזר את הכנסת? בכיף, מתנת פרידה: אני והגוש שלי ורעמ ממנים ממשלה, סגלוביץ בפנים, בן גביר ואתה וכולם בחוץ, מפזרים את הכנסת וממשיכים עם ממשלת מעבר שכולה יהודית-ציונית. בחירות שמונה פעמים? בכיף, אני בראש. לא רוצה את זה? יופי גם אני. אחדות עכשיו.
ראיתי בסיפור של מפלגת נעם סיפור משעמם למדי, אבל כמה אנשים דיברו איתי (ואף התגרו בי?) על הסיפור המשונה הזה לכן כן אתייחס אליו לטובת מי שמעניין אותו.
מפלגת נעם היא כביכול מפלגת הבית של ״הקו״. היא הוקמה ומובלת בהוראת הרב טאו וכמה מהרבנים הבכירים בה תמכו במפלגה לאורך הדרך. למי שעיניו בראשו היה ברור שהמפלגה הזאת תהיה פלופ רציני. גם בקרב רבני הקן רוב ברור תמכו בסמוטריץ׳, כנגד רבם הרב טאו. הבסיס הרבני והרעיוני, הטיעונים והתחזיות של החברה האלה, היו מאוד מאוד מופרכים. הם יוצגו על ידי ח״כ שאפילו לתומכיו לא ברור מה עשה ארבע שנים. זה הלך לקראת מפלה וזה נפל.
וכאן הבן שואל: איך? הרב טאו כידוע אומר את המילה הראשונה והאחרונה בקו. למה הקו לא הלך אחרי המפלגה שלו?
ובכן אולי זו הזדמנות לדבר על מה שקרה לקו בשנים האחרונות. התעצמות בלתי רגילה לצד התפרקות קשה.
הרב טאו כפי שכתבתי כמה פעמים היה הראשון בציונות הדתית ומהראשונים בימין העמוק, לראות בפוליטיקה זירת מאבק בפרוגרס המערבי. הוא החל לדבר על זה כשאף אחד לא הבין על מה לעזאזל מדובר והמשיך לדבר על זה כשהעולם הפוליטי כולו התנהל כבר בצורה הזאת. הרב טאו נתן מושגים וכלים למאבק הזה. הוא קישר בין שילוב נשים בצה״ל לתפיסת ההכלה ולמוות של חיילים. הוא דיבר על רדיפה משפטית של ימנים עוד בפרשת קצב (שהרב טאו כפר בפסק דינו). והוא הטיף מעל הכל נגד התפיסה הפוליטית וההשקפתית הציונית-דתית של גם-וגם, של אחווה עם השמאל הציוני וניכור לחרדים, של אימוץ ערכים מערביים ושל מקורות תרבותיים כלליים.
לרב טאו יש הרבה מעגלי תלמידים. רובם ישנים ולמעשה לא גדלו על הרבה ממה שכתבתי כאן. הקן היו ממובילי חשבון הנפש הקולקטיבי על רצח רבין. מחזיקי הדגל הממלכתי של מאבק לא-אלים בהתנתקות. הם הדגישו מאוד את אהבת כלל ישראל, גם הפוליטי, הסתייגו מימניות קיצונית, שנאו ממש טרור יהודי (איש במגזר לא יעז לדבר על נוער הגבעות כפי שדיבר הרב טאו על המחתרת) וראו בחרדיות יריבה פוליטית מרה. מה שאני כותב פה נמצא בעשרות ואולי מאות ספרים של ראשי ישיבות הקו ושל הרב טאו עצמו. בין דבריו אגב, באחד מספרי הדגל שלו ״לאמונת עתנו״ ג, נאמר שרבנים צריכים שלא להחליט החלטות בנושאים פוליטיים, כך נוצר חילול השם.
הערכים הישנים של הרב טאו ושל הקו קנו שביתה אדירה בדור שלם של מחנכים ציונים דתיים. לאט לאט, הוא הצליח לחבר את רובם, דרך תלמידיו הקרובים הרבים, לערכים החדשים יותר של מלחמה בפרוגרס בכל מחיר. תפיסת העולם הרדיקלית שלו נגד הפרוגרס, התרבות והחילוניות, התגלגלה גם מחוץ לקו אפילו. בין מוביליה הבולטים הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן שהיה הוא בעצמו בעבר קרבן לביקורת קשה של הרב טאו.
המהלך הטקטוני של עזיבת מחנה נתניהו מצד בנט תפס את הציבור עוד יותר בשל לדברי הרב טאו. הפוליטיקה הגושית שרואה בשמאל גורם כמעט עוין, מנוכר לישראליות עצמה ולא רלוונטי פוליטית - תפס לגמרי, למרות שזה נגד דברים מפורשים רבים של מורה הדרך הראשי - הראי״ה קוק. בין השאר, גישת הרב טאו הופצה בגאון דרך ערוץ 14 המקורב אליו (ושנזהר לא לפגוע במפלגת נעם בעודו משמיד מהאוויר את וינטר). תפיסת הגוש הפכה כל כך מוצקה ומלוכדת לא מעט בזכותו. היא הפכה למובן מאליו החרדלי. ובפוליטיקה בה החרדלים הם הנציגים המובהקים היחידים של הבוחר הציוני דתי, נוצרה פה השפעה חסרת תקדים על המגזר כולו.
אבל הרב טאו לא הסתפק בהשפעתו החינוכית העצומה. המפנה שהוא עבר הלך והקצין. נקודת שבר גדולה ראשונה היתה לדעתי ב-2021. אז התפרסמו התחקירים המהודקים והחותכים נגד הכוכב הספרותי החרדי חיים ולדר, כולל הקלטות שלו עצמו. הרב טאו הכריז כי כל העדות נגד ולדר עדות שקר שקיבלו שוחד. מקורבו הרב דוד ג׳יאמי, רמ בישיבת הר המור ומרבני נעם, אמר שאין לו יכולת להסביר את דברי הרב טאו וניתן לומר שהוא מקבל ידע משמיים. המקורב לרב טאו הרב מוטי הס ציווה לשמור את הספרים של ולדר כיוון שאין ממש בחשדות נגדו ובכלל, אין כל סיבה שנתעסק בנושא פגיעות מיניות.
>>>
משם זה הלך והחמיר. מצד אחד, השקפתו הכללית של הרב טאו המשיכה לעשות כנפיים. כמה מרבני הקו (הרב חננאל אתרוג, הרב חיים גנץ) פלוס הרב שפירא שלעיל, נכנסו לקבינט הרבנים המצומצם של בצלאל סמוטריץ והפכו למעשה לרבנים המשפיעים במגזר. ומתג שני, הרב טאו עצמו נעשה עוד יותר חריף וקיצוני בצורה שהקו עצמו לא מסוגל לעכל. כאשר התפרסמו נגדו התלונות על פגיעות מיניות (שנראה לעת עתה שלא יבשילו לשום דבר ממשי) אמר מקורבו הרב קלנר, מרבני נעם, שמי שיעז לדבר על הנושא ייפגע הוא ומשפחתו, אולי ימות. ואמר שגם אם הסיפור קרה יש להתעלם ממנו (אולי לא הבנתי את דבריו נכון אבל זה פשוטם. אלה היו דברים קיצוניים מאוד). הרב טאו נעשה משפיע השפעה עצומה ביי פרוקסי. תלמידיו מהווים את השדרה הרוחנית של מפלגת הציונות הדתית. מרכז יכין, ה״קהלת״ החרדלי שאחראי על לא מעט חוקי דת מטעם מפלגת הציונות הדתית מנוהל בין השאר על ידי פעילי קו מרכזיים. וזאת כשבמקביל, הרב טאו עצמו נעשה רלוונטי פחות ופחות, על ידי הבחירה שלו להקצין ולהקצין.
מפלגת נעם הוקמה כבר ב2019, והיתה הזיה לאורך כל הדרך. היא העמידה בראשה אנשים לא מרשימים, ניפקה אמירות הזויות והתרחקה מהציבור במקום להתקרב אליו. ממייסדי המפלגה יגאל כנען, האיש שסיפק את המאמר האידאולוגי המטורף ביותר שיצא אי פעם מהקו: ״טלפיים של קרמבו״ שמתייחס לארגון ״כנפיים של קרמבו״ כארגון מושפע מהנצרות בעל המסר המקולקל להשקיע בחלשים בחברה. אבל זה לא הפריע למפלגה להמשיך להתקיים ולהתקדם. המעגל הקרוב לרב טאו עבר לצידו ויחד איתו את השינויים הרדיקליים שתיארתי. הרבנים ג׳יאמי, קלנר, הס ואחרים שלא ציינתי, עמדו בכל התנאים החדשים. הרבנים במעגלים הרחוקים יותר נותרו להסביר לעצמם למה מהותו היותר פנימית של הרב טאו לא הזויה בכלל אלא דומה למה שהם גדלו עליו כל השנים (ואולי גם מצביעה ט)
כשנעם פרסמה את מכתב הרבנים התומכים בה, אנשים נבהלו. אני ואחרים שמכירים את השמות גיחכנו. למעט כמה רבנים בכירים בודדים שתמכו במפלגה (ביניהם הרב קוסטינר ראש ישיבת מצפה רמון שבין השאר קרא לתלמידיו לצעוק במקומות העבודה ובכל מעגל חברתי ״הומואים הביתה!״), השמות שם היו בינוניים עד קיקיוניים. כולל שלושה רבנים שלי מהישיבה הפסיכית שלום בנייך - חוות הניסויים הקיצונית של המעגל הקרוב לרב טאו. וכמה הורים של תלמידים מאותו המוסד. המכתב הזה הראה שלמפלגה הרבנית הזאת אין אפילו רבנים.
חלק מהשינוי שעבר הרב טאו וסביבתו הקרובה הוא שינוי תרבותי. במגזר הציוני דתי, רבנים לא יכולים להורות לתלמידים שלהם למי להצביע. אבל הם בהחלט יכולים לחנך. מכונת החינוך הענקית של הקו חינכה לערכי סמוטריץ ולהצבעה לסמוטריץ. אולם הרב טאו עצמו הורה להצביע נעם. הוראה חותכת ללא שיקול דעת פרטי, ממש כמו שהרב טאו כתב בעבר שאסור לרבנים לעשות. קושיה גדולה על הרב טאו למה אמר הפוך מעצמו, אבל במעגל הקרוב ממילא אין קושיות על הרב טאו. רק על עצמנו שלא זכינו להבין אותו.
הרב טאו התעקש לממש את הקרדיט שצבר בקרב תלמידיו בתנאים הכי פחות נוחים: פחד גדול מעליית השמאל ומפלגה אלטרנטיבית שהיא כל החלומות של קווניק מצוי. הוא הלך עד הסוף במאבק הזה, של הציווי נגד החינוך. החינוך לקח בענק, כי גם הקווניקים ברובם עדיין דתיים לאומיים. לפחות בעניין זה.
הרב טאו נחשב בקרב מעריציו (כולם, גם מצביעי סמוטריץ) כמזהה תהליכים עצום שרואה את ההתרחשות למרחוק. אבל במקביל להילה הזאת הרב טאו משמיד את ערך עצמו בכל הנוגע לעולם המעשה והטווח הקצר לפחות. נעם לא הסתפקה בלהיות מפלגה הצהרתית או כזו שרצה לטווח ארוך, ובהובלת מנכ״ל המפלגה צללה לתיאוריות מטורפות לפיהן היא עוברת את אחוז החסימה או לכל הפחות קרובה לכך מאוד. הניתוק הזה מהמציאות הוא איזה אקט של השלמה כללית עם המהלך כולו, שבו הרב טאו והמעגל הקרוב אליו לא נהנים מעמל כפיהם שצמח יפה כל כך, אלא דווקא עכשיו מתנתקים מחללית האם אותה בנו ויוצאים לשוטט בחלל לבדם.
רבים מתלמידי הרב טאו (ביניהם הוריי) נבוכים כבר שנים מאמירותיו ומעשיו ולא יודעים להסביר אותו לעצמם. מעטים לדעתי ״כפרו״ והחליטו שהוא פשוט התחרפן. הרוב הגיעו בשלב זה או אחר למצב של משיכת כתפיים. זה הרב טאו, אין מה לעשות. לנו יש את תלמידיו. ואת סמוטריץ׳.
חולק על ידידי המלומד רק בזה שלגוש השינוי יש מספר טעויות מהותיות נוספות
ואתמצת את הטיעון שלו בצורה שאולי תתקבל יותר על דעת אנשי הגוש.
בשביל אדם סביר, ביבי הוא או מפקיר החטופים או מממן החמאס. מי שטופל על ביבי את שתי ההאשמות, לא מציע באמת אלטרנטיבה אלא תלונות
בסוף הטעות המהותית של גוש השינוי כל כך קלה לאבחון שהזוי שהם לא מבינים את זה בעצמם - אי אפשר לתקוף את נתניהו על השאננות שלו שהובילה ל-7.10 מ*שמאל*. אתם לא יכולים להעביר ביקורת על מישהו שהוא נאיבי בזמן שהדבר היחיד שאתם מבטיחים הוא עוד יותר נאיביות.
זה מגוחך להעמיד פנים כאילו הסדר מדיני או הרש״פ או הקמת מדינה פלסטינית היו שמים סוף לטרור ואיכשהו משנים את האופי של העם הפלסטיני בכללותו. זאת התפיסה ה*יותר* נאיבית, לא היותר מפוכחת, או היותר מתגוננת, או היותר לוחמנית, שאלה התפיסות שאנשים מחפשים כשטויוטה מלאה בערבים עם RPG רודפת אחריהם. הכל נגזר מזה.
עכשיו תזיינו לי את השכל בתגובות על כמה ביבי בעצם אשם ושהוא לא הביא את הניצחון המוחלט שהבטיח ושהוא סוכן קטארי ובכך שוב תמשיכו לפספס את הנקודה: זה לא משנה כמה ביבי גרוע, כי אתם לא מציעים אף אלטרנטיבה אחרת שמביאה לזיון החמאס!!!! זה כל העניין!!!!!!!! תגידו איך תזיינו את הפלסטינים יותר טוב ממנו בלי להיכנע ללחצים מבחוץ, ותזכו בבחירות. תמשיכו לשיר שיר לשלום ולהעמיד פנים שביבי הוא זה שחטף לכם את הילדים ולהבטיח איך תמצצו טוב יותר לאנטישמים כדי שיאהבו אותנו, ותמשיכו להפסיד. זהו. זה הכל.
אני רק מתחיל להבין עכשיו כמה תקשורת נתניהו שרויה בגזענות של ציפיות נמוכות כלפי עצמה
הם אשכרה חוגגים את זה שפילבר אמנם חירטט מהחלל את המדגם שלו ויצא הכי רחוק בפער אבל גם השמאלנים פספסו סך הכל
הם עדיין רואים בשמאל אנשים עם סטנדרט ויומרה מקצועית ובעצמם דאחקה
גם אחרי מיליון שנות שלטון
תופעה
צריך להסביר רגע משהו שאיכשהו התפספס לכולם.
תוצאות הבחירות האלה דומות בצורה די מובהקת לניצחונות קודמים של השמאל.
ממשלת אולמרט היתה עם חרדים בפנים. כנ״ל ברק. כנ״ל רבין.
באופן מסורתי יש ימין ושמאל מובהק, ויש מפלגות מרכז וחרדים. המרכז הפוליטי הישראלי נמחק מהמפה, החרדים עוד ישנם. אבל מה שקרה מאז ציפי לבני ב2009, זה שהחרדים מעדיפים לשבת עם נתניהו ונתניהו מעדיף איתם. זה שינה מהותית את מפת הגושים.
בהתחשב בזה, ובהתחשב בעובדה שאייזנקוט וכל הגוש שלו ראו לגמרי בחרדים יריבים פוליטיים, הגוש שלהם היה במהותו סקטור שלא יכול להשיג רוב. קואליציית 61 בלי הליכוד, בלי חרדים ובלי ערבים, לא קמה בחמישים השנה האחרונות. למרות שאז היו הרבה יותר שמאלנים.
לכן:
א. עצם התעוזה לחשוב שהמחנה הציוני-ליברלי, שכבר שני דורות לפחות איננו רוב, ינצח לבדו בבחירות - היתה מופרכת. האכזבה פה היא התנפצות של תקווה לחלוטין לא סבירה.
ב. הגישה של המפלגות הציוניות-ליברליות לבחירות האלה היתה שגויה. היא שגויה כבר שנים. במקום להכריז בביטחון על ממשלה בלי חרדים, ערבים וליכוד, צריך לחשוב ולהחליט מי מהשלושה כן. כל החלטה כזאת תעלה מחירים כבדים אבל בתמורה תעניק חיבור למציאות.
ג. ההישג של המחנה הציוני-ליברלי בבחירות האלה פנומנלי. רק כדי להפנים, קואליציית נתניהו מוציאה כעת 68 חברי כנסת ומכניסה כ-53. גם ביחס לבחירות הקודמות, הפרש ענק. גם בניכוי גדילת הערבים, התקדמות משמעותית מאוד של מחנה אייזנקוט. אלה תוצאות היסטוריות, פשוט גם הן גרועות אם משווים אותן לחלומות באספמיה.
המסקנה כמובן היא שבהיעדר גוש מסודר שלוקח את השלטון יש ללכת לממשלת אחדות, והגודל של כל מחנה אמור להשפיע על כוחו בממשלת האחדות הזאת. פשוט וקל. מי שירוויח מזה בעיקר זה מדינת ישראל.
עוז סימינובסקי Oz Siminovsky retweeted
מה צריך לעשות?
בנט ליברמן ואיזנקוט צריכים להציע ממשלת אחדות לאומית ציונית לנתניהו - רק מפלגות ציוניות ובלי בן גביר ויאיר גולן. ייתנו לנתניהו את המקום הראשון ברוטציה. ייתנו לו חנינה במשפט. יבחרו בו כנשיא המדינה בעוד שנתיים.
בתמורה המדיניות לחיסול האוטונומיה החרדית, וועדת חקירה ממלכתית בראשות סולדברג.
יגיד כן - מה טוב לישראל.
יגיד לא - הציבור יידע שנתניהו לא מעוניין באחדות ולא מעוניין בממשלה ציונית.
תהיה לגיטימציה מלאה לממשלת מיעוט זמנית שתעביר כמה חוקים כאובים ותלך לבחירות חדשות.
עוז סימינובסקי Oz Siminovsky retweeted
קשה לכתוב את זה אבל המציאות היא שאין דרך אחרת לשקם את המדינה הזו, את המשרדים הממשלתיים ואת החיים שלנו חוץ מממשלת אייזנקוט-בנט-ביבי-ליברמן-סמוטריץ.
פשוט אין. כל השיח על המפלגות הערביות זה חרטא כי רעמ על 4 מנדטים והרשימה המשותפת אנטי ציונית ואנטי ישראלית.
זו האמת.
צוריאל שרון ושלמה פילבר מדגימים עם הסקרים שלהם בצורה מרהיבה שני סוגים של ימין.
שני הסוגים מגיבים לתקשורת שמאל מוטה ולא איכותית.
הסוג הראשון מעוניין להגיב באמצעות יושרה ומקצועיות. הבעיה שלו עם אותם שמאלנים, זה שהם טועים.
הסוג השני מגיב באמצעות שקרים עוד יותר מופרכים לצד הנגדי. הבעיה שלו עם השמאלנים זה שהם טועים לצד הלא נכון.
משל גדול לחיים
יישר כח אשמח לעוד קולות כאלה
לא חושב שבחמישים השנה האחרונות קמה ממשלה ללא הליכוד, ללא החרדים וללא הערבים
הגיע הזמן להפנים: המחנה הליברלי־דמוקרטי בישראל הוא סקטור. סקטור משמעותי, עם ערכים, צרכים ואינטרסים שראויים לייצוג ולהגנה.
התהפכו היוצרות. אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו להסתפק בפוליטיקה של לאווים.
צריך להחליף אסטרטגיה: לחתור לממשלת אחדות, להיות חלק ממוקדי קבלת ההחלטות ולמקסם הישגים לציבור שלנו.
פחות פוליטיקה של חרמות. יותר פוליטיקה של הישגים
יש המון המון רעש של תובנות מהבחירות אז חבל לדבר
אגיד רק שהתוצאות שקיבלנו יכולות בקלות לייצר מבחר אפשרויות של ממשלה חוצת גושים. רוב העם בסיטואציה כזאת ינשום לרווחה.
קדימה מחנה אייזנקוט. רציתם ברית משרתים? בבקשה
בינתיים נראה שהנהירה הערבית לקלפיות פוגעת חזק באייזנקוט ומצילה את נתניהו. אין דבר שהיה טוב לאייזנקוט כמו 61 ציוני. הוא הפסיד את זה למפלגות הערביות ונראה שהולכים לתיקו. נראה
לאלה שמגיבים לי שזו אחריות של אייזנקוט והוא יכול להחליט לא ללכת עם הערבים
ממש לא נכון😢😢😢
מחנה נתניהו מחרים אותו😢😢😢
לא שמעתי אחד ממחנה נתניהו שמוכן לשבת תחת אייזנקוט. תפסיקו את החרמות ולא תצטרכו להתלונן על ממשלת פלסטין😍😍
מצביעי מחנה נתניהו היקרים, אלו רגעי האמת.
אם תצביעו עכשיו למפלגות הגוש שלכם, אייזנקוט ייפול מ61 ציוני, ויהיה חייב את הערבים בשביל ממשלה.
זה הזמן לקחת אחריות על החיים של כולנו.
לא מצביעים! נשארים בבית!
רק ככה אייזנקוט ישיג 61 בלי ערבים ונינצל ממשלת אחים מוסלמים.
אם עוד לא הצבעתם, זה בידיים שלכם.
מצילים את המדינה: לא מצביעים
תוהה על האפקטיביות. לראות את ביבי מתחנן זו פנטזיה של די הרבה חרדים אחרי השנים האחרונות. בטח אלה שלא באו להצביע. אני לא יודע כמה הוא מצליח פה לגרום להם להרגיש לא נעים
מצביעי מחנה נתניהו היקרים, אלו רגעי האמת.
אם תצביעו עכשיו למפלגות הגוש שלכם, אייזנקוט ייפול מ61 ציוני, ויהיה חייב את הערבים בשביל ממשלה.
זה הזמן לקחת אחריות על החיים של כולנו.
לא מצביעים! נשארים בבית!
רק ככה אייזנקוט ישיג 61 בלי ערבים ונינצל ממשלת אחים מוסלמים.
אם עוד לא הצבעתם, זה בידיים שלכם.
מצילים את המדינה: לא מצביעים
מה הסיכוי שמחנה נתניהו יעשה חשבון נפש על הדינמיקה ההרסנית הזאת, שבן גביר השקיע את כל מאודו ונשמתו לקדם?
הימור פרוע שלי אפס
דלפ: נעם צודקים לגמרי לשיטתם.
מפלגת נעם לא בנויה כמו שאר מפלגות הימין. הם לא תנועה שמאמינה בערכים של סמוטריץ רק עם טיפה סדר עדיפויות יותר לזהות יהודית ודת ומדינה.
ביסוד הגישה של נעם, המדינה והפוליטיקה כולה היא סיפור של גאולה. והרבה, הרבה יותר משמדובר בגאולת הארץ מדובר בגאולת התודעה. התודעה צריכה להיות יהודית נקיה ומקורית, ואין סיכוי שזה יקרה כאשר יסודות התרבות והחינוך מזוהמים בתרבות המערב החילונית שכופה השפעות רפורמיות ונוצריות.
יותר מזה, מי שקורא את הכתבים הרלוונטיים של מורי הדרך של המפלגה, יודע שהרפורמים-חילונים-נוצרים שם באירופה, מבצעים השתלטות עוינת ומתוחכמת על התודעה היהודית והעולמית בכלל. הם דוחפים את ההשפעה שלהם דרך כל סמארטפון, כל פיסת ידע מדעי, כל סדרה טלוויזיונית. הטומאה שהם מחזירים היא קטלנית, לא יעזרו טנקים ולא יעזרו חוות. המלחמה על התודעה היא מלחמה על הבסיס ולמעשה גם על הייעוד. על הכל.
במובן זה אל תראו את נעם כחלק מגוש הימין. הם לא עובדים לפי סדר העדיפויות הרגיל של הימין שבאופן ברור מרוכז מעל הכל ביחסי יהודים-ערבים. את נעם לא מעניינים ערבים כמעט בכלל. מעניינים אותם נוצרים (וחילונים ורפורמים). ואם לא מתעסקים בהשתלטות העוינת שלהם, עוקרים אותה ומניחים במקומה יסודות יהודיים בריאים מקוריים ומוצקים - המאבק על הארץ יתרוקן מנשמה ויהפוך לחסר משמעות.
כיוון שאיש בימין מלבדם לא חולק איתם את התפיסה הזאת, החרדים דואגים לחרדים והציונים דתיים דואגים לענייני התיישבות וביטחון, אין להם ממילא למי להצביע. האדמה בוערת ואף פוליטיקאי לא מתייחס אפילו. אם כן וודאי שחייבים להקים מפלגה. אם תעבור זה יהיה ניצחון ואם תיכשל לפחות משהו נעשה בכיוון היחיד שיציל את המדינה. בחירות הן הזדמנות מצוינת הן לגבות מחיר ממי שזרק אותך לכלבים והן עבור בניין כח תקשורתי ואלקטורלי לפעמים הבאות ולפעולות הבאות. כשמדובר בפיקוח נפש לאומי, הבחירה קלה.
כשמסתכלים על זה ככה, פשוטים וברורים דברי הרב קלנר שהמפלגה רלוונטית גם אם לא עוברת. ומתייתרים האיומים בסגנון ״אתם תעלו את השמאל״. השמאל כבר פה, בתוך התודעה הגוססת של ילדינו. או שנילחם בו עם המעט שיש לנו או שזו תהיה כניעה לדורות. ״ימין או פלסטין״? יותר כמו ״הקו או הצלב״.
זה - וגם הרב טאו אמר לשים ני ואנחנו שומעים לדעת תורה.
יישר כח ושיזכו בעז״ה ל3.24% מקולות הבוחרים
האם השבעה באוקטובר היה קורה גם לבנט?
נתחיל בזה: השבעה באוקטובר היה אמור לקרות לפני יותר מעשור. את זה גילה לנו מבקר המדינה אנגלמן, בדו״ח מדהים שפרסם ב-2017 על אותה מלחמה. תקשיבו טוב:
בעת מבצע צוק איתן היו עשרות מנהרות התקפיות שחצו משטח עזה לתוך ישראל. היתה התרעה שב״כית ל״פיגוע יום הדין״ עם עשרות או מאות מחבלים רכובים המגיחים מהמנהרות האלה לתוך ישראל. למעשה, אחת המנהרות האלה אכן שימשה לבסוף את מחבלי חמאס כדי לרצוח חמישה חיילים בפילבוקס בנחל עוז, בפעולת פתע במהלך מבצע צוק איתן.
צה״ל ידע על איום המנהרות, לפחות כשנה לפני כן. היה לו מודיעין לקוי, כלים לא מתאימים והיערכות חסרה מאוד. אבל על האיום הכללי הוא ידע ואף עדכן את ראש הממשלה.
ביוני 2014 נחטפו בגוש עציון שלושת הנערים. אורית סטרוק ונפתלי בנט קידמו יחד מול הקבינט מבצע מעצרים של משוחררי עסקת שליט. חמאס עזה הצטרף למערכה ומלחמה קרקעית היתה בפתח.
בישיבות הקבינט תודרכו השרים על ידי צה״ל. תדריכים דלים ומתחמקים שנועדו, כפי שלרוב הם נועדים, לכך שהקבינט יאשר כחותמת גומי את תכניות צה״ל. בנט לא אהב את זה. מה עם איום המנהרות? יש לנו תכנית לטיפול בו? בהיעדר תשובה מצה״ל, בנט דרש תכנית לישיבת הקבינט הבאה.
צה״ל ניסה למסמס את דברי בנט ולהרגיע לגבי האיום, כך פסק המבקר. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון רצו להניח לצה״ל. אבל בנט חשד שהתדרוכים מטעים את הקבינט. הוא נסע לעוטף ושם על פי דיווחים בתקשורת, נפגש עם חבר טוב שלו, מח״ט גבעתי עופר וינטר. על פי אותם דיווחים וינטר סיפר לו את האמת: איום המנהרות ממשי ורצחני, הטיפול בהן לא מגובה כעת מלמעלה וזה עלול לעלות בחיי אדם. בנט חוזר לישיבת הקבינט ושואל את נציגי צה״ל האם תכנית לטיפול במנהרות הוכנה כפי שביקש. התשובה שוב היתה מתחמקת ובנט חזר ולחץ עד שהוכנה התכנית.
צה״ל נכנס קרקעית לעזה. איום המנהרות פגש אותו לא מוכן מודיעינית ומבצעית. אבל הוא התחיל להתכונן מוקדם מספיק, כדי לטעות ולתקן. למרות הליקויים במוכנותו, צה״ל השמיד 32 מנהרות, מתוכן 14 חודרות לשטח ישראל. אחת מהן צה״ל לא הספיק להשמיד לפני שעלתה לנו בחיי חמישה חיילים. הקצין הדוהר וינטר וחבר הקבינט הלא ממושמע בנט, מנעו את השבעה באוקטובר התת-קרקעי שחיכה לכולנו לפני יותר מעשור.
המבקר קבע כי שר הביטחון יעלון, הרמטכ״ל גנץ וראש הממשלה נתניהו ידעו זמן רב מאוד לפני כן על המנהרות ההתקפיות של חמאס ולא עשו דבר בעניין. ישראל היתה כפסע מלצאת למלחמה בחמאס כשצה״ל חסר כלים מול רשת של מנהרות תקיפה לתוך מדינת ישראל. לולי הנחישות של בנט, כך על פי המבקר, נראה שלא היה כל טיפול בעניין. הקבינט לא היה זוכה אפילו לעדכון, ודם רב היה נשפך.
אני לא יודע האם השבעה באוקטובר יכול היה לקרות לראש הממשלה בנט. אני כן יודע איך הוא הגיב לקונספציה, איך הוא הגיב למטכ״ל שמנסה להרדים אותו, איך הוא פעל כשצריך היה לקחת סיכונים וגם, אני יודע איזה קצין חוצפן ומרדן עזר לו לעקוף סמכויות ולהגיע בממזריות עד לשורש הבעיה.
וינטר ובנט הם האנשים להושיב מול ההגה בעת קונספציה. מהסיבה הפשוטה שבניגוד מוחלט לאחרים, הם הוכיחו את עצמם בזמן אמת. אני ממליץ לעם ישראל להצביע להם, איש איש לפי נטייתו הפוליטית, ומפציר בהם לשתף פעולה החל ממחר, ולא לתת לפוליטיקה הטיפשית להרוס את מה שבנו יחד אז, כשהתותחים רעמו בעזה. מגיעה לנו הנהגה אחרת, הנהגה שראויה ללוחמנו. הנהגה שלא מחכה שיעירו אותה, אלא משכימה קום להלחם ולנצח. בהצלחה לעם ישראל.
***שמאל = הרוגים? 679 הגופות שאיש לא זוכר.***
לפני כמה ימים כתבתי על המקרה המוזר (והמחריד) של הימין הישראלי. תומכי הקואליציה הנוכחית יודעים מעל לכל, כמושכל ראשון ממש, ששמאל זה הרוגים. בשבעה באוקטובר קיבלנו את האירוע הרצחני בתולדותנו בממשלה הימנית בתולדותנו. אבל אז, איש לא חישב מסלול מחדש. למה שנחשב? שאלו אותי אנשים. הרי ברור שהשבעה באוקטובר קרה בגלל נסיגות והכלה. אז באיזה היגיון נצביע בעד אנשים שרוצים נסיגות והכלה עוד יותר מנתניהו? הוא האפשרות היחידה.
ובכן, אם זה היה ככה הייתם צודקים. אבל יש פה לפחות חמישה שקרים איומים שצריך להפריך.
שקר ראשון – השבעה באוקטובר קרה בגלל ההתנתקות.
ההתנתקות קשורה לשבעה באוקטובר ללא ספק. אבל השבעה באוקטובר קרה גם בגלל חמאס, בגלל הסכסוך היהודי-מוסלמי ואפילו בגלל כיבוש גירוש והתיישבות. כן, כשכבשנו את מג'דל וקראנו לה אשקלון ותושביה נדחקו והצטופפו בעזה הקטנה מחוץ לגבולותינו, אז נבנו היסודות לכך שיהיה שם חמאסטן. זה תירוץ מטופש? בהחלט. גם ההתנתקות היא תירוץ מטופש.
אתם יודעים למה? כי ההתנתקות היא נתון. מאז 2005 היא נתון. ומרגע שהיא נתון נשאלת השאלה האם אפשר למנוע את השבעה באוקטובר *עכשיו*. והתשובה היא אלף פעמים כן. המטכ"ל חסר המתח הרעיוני, מדיניות ההכלה, ההתחפרות במגננות, סטנדרטים נמוכים להחריד של מודיעין בעזה, השתקה של נגדות ותצפיתניות באוגדה, ועוד ועוד רכיבים מתארים מערכת חולה. מערכת רקובה מהראש שהרבה לוחמי מילואים כמוני למשל, נחשפו ללא מעט מקצה הקרחון שלה כשראו כמה מטומטמים ומנותקים האימונים. בשבעה באוקטובר אני הופתעתי לטובה מהעובדה שלכולנו היה נשק ואפוד (בגיל של אבא שלי ועדיין). מהיכרותי את הצבא כלוחם המיועד לעזה, תיארתי מצב גרוע בהרבה. מי שמצמצם את האירוע הרב מערכתי המטורף הזה להתנתקות הוא שקרן ופחדן. הוא מפחד מלחשב מסלול מחדש ולהסיק מסקנות. הוא היה נגד ההתנתקות כל העת ונוח לו כמו כיסא מסאז' לומר לעצמו אוקיי, הנה עוד הוכחה לשיטתי. לא צריך לעשות כלום, לא צריך ללמוד שום דבר ולמעשה, לו אני המנהיג אחרי 2005 אני רק יושב ומחכה לטבח, כי הרי הטבח תוצאה בלתי נמנע של ההתנתקות.
סרבו לסרטן המוח הזה. את הטבח ניתן היה למנוע גם בין 2005 ל-2023. ואם לא נעמוד על כך, ניטבח שוב.
חשוב לשוב ולחדד: השבעה באוקטובר *כן* קשור להתנתקות, וקשור עוד הרבה יותר למדיניות ההכלה והרפיסות שאחריו. עסקת שליט המחרידה. הבחירה מכניסות לעזה. ההתבצרות. מדיניות החזקת חמאס בשלטון. שורה של טעויות אסטרטגיות וטקטיות שנבעו מבריחה מאחריות, גלגול הבעיה הלאה ופחד מתשלום מחירים. תאמרו: אם כן חייבים לבחור במחנה נתניהו ולא באלה שיבליגו עוד יותר. ובכן – זה השקר השני.
שקר שני – עדיף נתניהו, האלטרנטיבה חלשה יותר מול הטרור.
ראש הממשלה אריאל שרון היה מנהיג גרוע בעיניי. כמובן גם בגלל ההתנתקות. אך כשהתגברו הפיגועים ביו"ש הוא יצא למבצע חומת מגן, שילם מחיר דמים והפחית דרסטית את הפיגועים. ראש הממשלה אולמרט היה גרוע וגם מושחת. אבל הוא נכנס לעזה ונלחם בחמאס. נכנס ללבנון ולחם בחיזבאללה. היה לו חייל חטוף ובמשך כשלוש שנים הוא סירב לשחרר את החייל הזה תמורת מחיר נורא. הוא גם הפך את הקונספציה על הדרג הצבאי הבכיר ויצא להשמדת הכור הגרעיני בסוריה. ראש הממשלה בנט היה מנהיג שנוי במחלוקת. אבל הוא תקף בעזה בתגובה לבלונים, יצא למבצע סיכול טרור בג'נין ופתח במתקפת פתע על הג'יהאד האיסלאמי בעזה (סליחה, זה היה לפיד ממשיכו). אף אחד משלושת ראשי הממשלה האלה, האחרונים שהיו לנו מלבד נתניהו, לא היה מנהיג מושלם. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל היו התקפיים מנתניהו.
נתניהו, ותוכלו לראות אותי כותב זאת ב-2021 בעודי מסופק אם אולי זו הדרך הנכונה! היה המכיל והנסחט ביותר ברבע המאה האחרון מבין ראשי ממשלות ישראל, ללא תחרות. אי אפשר להתחיל לפרט את מגוון הפעמים בהן התקפל בעניין המגנומטרים, ריקוד הדגלים, כישלון פעולת "המטרו", עסקת שליט, ועוד ועוד ועוד כניעות מחרידות שהיחיד בתכל'ס שיכול לשאת אותן על כתפיו הוא מנהיג הימין הבלתי מעורער, שעליו אין ביקורת אפקטיבית מימין. איך יודעים שאני אומר אמת ולא בוחר בפינצטה רגעים מתוך השנים הרבות? כיוון שאחד מיסודות שיטתו המוצהרים (ואין הרבה כאלה) של נתניהו בביטחון היה כל השנים "לא להגרר למלחמות מיותרות". זה היה עיקרון שהוא הכריז עליו בנאום, הניצחון, של, הממשלה, הנוכחית!!! ריבונו של עולם. הוא כתב בספרו על כך שבנט וליברמן היו פופוליסטים ורצו להכנס לעזה ולהשמיד את חמאס ונתניהו בצעד לא פופולארי סירב, משום שזה לא היה שווה את המחיר בחיי אדם. מילים של נתניהו! לא ייאמן איך נשכחה העובדה ש*בזמן הממשלה הנוכחית* היה מבצע מגן וחץ מול החמאס. מבצע שבו הממשלה יכלה סוף סוף להראות מה זה ימין על מלא. ונתניהו פשוט חדל את המבצע איך שהתחיל. בן גביר יצא בזעם מהממשלה! ואז חזר. שתבינו, בעוד השישה באוקטובר קורה ואיש לא מעיר את ביבי, אוהל של חיזבאללה נטוי בתוך שטח ישראל אחרי ניסיון פיגוע נוראי מצד הארגון, ואיש לא עושה דבר. אם היו מעירים את נתניהו באותו לילה, כנראה הוא היה מוריד בדרגה את הנודניקים ושולח לחמאס פיצוי על ההטרדה.
לנתניהו היתה שיטה סדורה שהוא הריץ במשך שים וגם עליה כתבתי כבר ב-2021. הוא רצה לייבש את הסכסוך. להוריד תמידית את גובה הלהבות ולהרגיל את האויב לחיים אזרחיים. המו"מ התמידי של חמאס על תנאים, עובדים ומזוודות דולרים היה הניצחון שלו. הוא ראה בזה את "ההתמסחרות" של חמאס אליה חתר בשנים של הבלגה. כל זה היה אחיזת עיניים, ולמעשה הקונספציה שנתניהו יצר בתי ידיו, לא מרשלנות אלא מאמונה שלמה. וזה מוביל אותנו לשיטה האסטרטגית השניה, "חמאס הוא נכס."
ישנה מחלוקת עקרונית גדולה בין הימין למרכז-שמאל בישראל. האם לחזק את הפלסטיני "המתון" כדי לפגוע בפלסטיני "הקיצוני", או לשמר את הקיצוני וכך לנצח את המתון במלחמה המדינית והבינלאומית. גישת נתניהו מתנגדת עקרונית לאסטרטגיה מדינית. לא של השמדת החמאס, לא של פירוק הרש"פ ולא של הסדרה כללית משום סוג. למה? כי אולי זה מסוכן מדינית, ובטוח מסוכן פוליטית. אסטרטגיה היא מדד שעלולים להיכשל למולו. עדיף להתגאות בכך ששום דבר "שמאלני" לא קרה. כך זה נעשה דגל הימין – יש לסבך ככל האפשר את המצב הנתון כך שלא יהיה אפשרי לצאת ממנו לשום דבר מדיני טוב או רע. זו הדירקטיבה ההתיישבותית כיום וזו היתה גם הדירקטיבה מול חמאס. שיישאר ושיעשה צרות לרש"פ. הרי הרש"פ מסוכן יותר, הוא חותר למדינה פלסטינית.
זו הגישה. סמוטריץ' הסביר אותה היטב בראיון "חמאס הוא נכס" שנתן ב-2015. גדי טאוב, ארז תדמור, אראל סגל, גלית דיסטל וכלל תועמלני נתניהו הנוספים הסבירו את השיטה בפירוש ברשת במילותיהם. כן. נתניהו מחזק את החמאס. וזה גאוני וצודק ומונע מדינה פלסטינית.
במובן זה, השמאל (החלקים הקוהרנטיים והאינטיליגנטיים שלו. טיפשים יש לכולם) היה התקפי מול חמאס יותר מנתניהו באופן חד משמעי. הוא היה המום לא פעם מהרפיסות של נתניהו מול החמאס ואפילו נעמה לזימי, נעמה לזימי! כתבה שהרפיסות הזאת תעלה לנו בחיי אדם. טיפשה, כתבו לה תומכי נתניהו. את לא מבינה את השיטה הגאונית. ובכן מסתבר שסינוואר דווקא הבין היטב.
שקר שלישי – נתניהו התפכח אחרי השבעה באוקטובר וההמחנה הליברלי נותר מאחור.
הציבור כולו עמד בתחילה מאחורי נתניהו סביב המטרה הברורה לחסל את החמאס. אבל למעשה, נתניהו נלחם במשך קרוב לשנתיים *ללא כל אסטרטגיה*. מה זה אומר? זה אומר שהרמטכ"לים, שר הביטחון, ראשי השב"כ והמוסד, לא יודעים לאן אנחנו חותרים. כיבוש הרצועה והחזקה בה? בניה של כח נגד חמאס בתוך הרצועה? החזרת הרש"פ? פיצול הרצועה והוצאת האזרחים משטחי חמאס? הגירה? יש הרבה שיטות טובות. נתניהו חתר לאורך המלחמה בדיוק לאפס מהן. לאורך רוב המלחמה דיבר על אפס מהן. הדריך את ראשי המערכת לאפס מהן. השאיר את המלחמה סובבת סביב הזנב של עצמה לאורך משך זמן בלתי הגיוני, כשבמהלך מרכבות גדעון 2 כותב סמוטריץ', בעצמו! שנתניהו לא רוצה ולא מסוגל לנצח. סמוטריץ' חזה הרבה תחזיות מקושקשות באותם חודשים, אבל זו דווקא הוכחה כנכונה.
בסופו של דבר נשארנו עם הגרועה מכל האפשרויות – חמאס שולט על שני מיליון עזתים, חצי מאדמת הרצועה וכל הסיוע. שוב, כי כל אפשרות אחרת היא "שמאלנית". השישה באוקטובר ממשיך לנצח על גישתו הביטחונית של "הימין". האלטרנטיבה של ראשי האופוזיציה היתה בעייתית מאוד גם היא. אבל הם התחננו לדבר אחד לאורך המלחמה: שיוגדר מה עושים ונרוץ לעשות זאת. דבר מזה לא קרה כי נתניהו הוא נתניהו. וכך הם, ומרבית הציבור, התייאשו לצערי מהמלחמה ומהניצחון. כל עוד אנחנו עם נתניהו, שום התפכחות מהותית לא באופק. נירק יותר אש זה כן. אבל לא ננצח דבר. כי לא נחתור לשום ניצחון. מה שיכריע אותנו, באסטרטגיית האין-אסטרטגיה הזאת, הוא שחיקת המילואים, אבדן האשראי האמריקאי ולחץ ציבורי. כלומר "הסמול". ולא השגת היעד.
זה מושלם פוליטית לנתניהו. זה אסון לישראל.
שקר רביעי – אין אלטרנטיבה.
פה אני אתאר את עמדתם של האנשים המחורפנים ביותר לטעמי. הם מסבירים שגישת נתניהו היא אכן שבעה באוקטובר. אכן אסון. אבל "השמאל גרוע יותר" ועדיף שבעה באוקטובר משבעים באוקטובר. ובכן גישה כזאת היא אפאתית ורופסת כל כך, שעליה אני אומר שהיא גובלת בהכחשת הטבח. ככה אתם הולכים כצאן ואפילו בגאווה לטבח הבא? כי לא הצבעתם לטבח נורא יותר?
ומה שנורא, שזה הרי שקר גמור. יש אלטרנטיבה. יש קולות ימניים שדרשו ניצחון ומאתגרים את שיטת נתניהו. וכפי שאם מסבירים בעצמכם, זה אינטרס ראשון במעלה של מדינת ישראל, שרוצה לא להיטבח שוב.
אבל זה הפוך מהאינטרס של נתניהו. האינטרס הראשון במעלה של נתניהו הפוליטיקאי היא שלא תהיה שום אלטרנטיבה ימנית לשיטתו הרת הטבח. הרי אם כן, נעזוב אותו. וכעת הבנתם את שורש מלחמת החורמה בוינטר. לביבי לא מזיז שגולדקנופף הולך כנראה למרוד בו אחרי הבחירות. לא מזיז לו שיהיו אצלו מתנגדים לחוק ההשתמטות. מה שמזיז לו זה מישהו שנותר בימין ומאתגר את השיטה. לפני חודש נתניהו היה יכול לחבק ולהגדיל את וינטר ולהשיג לעצמו את ה-61. אבל אין דבר שנתניהו מפחד ממנו יותר מאשר ימין אחר. ימין שכופר בהיותו שליח הניצחון האלוהי. והוא יפסיד גם את הניצחון עצמו כדי להרוס מתחרה כזה. כך עשה עם בנט הצעיר ובהצלחה. ואתם, בצעד אובדני ממש, מסייעים לו נגד עצמכם ומחריבים במו ידיכם את האפשרות שאיזשהו ימין שמאתגר את נתניהו יקום ויהיה. אתם מקבעים את ההנחה הקטלנית כל ימין שאיננו גמד חנף המשתחווה לנתניהו – הוא שמאל. וכך אתם אלה שמשאירים אותנו רק עם בחירה בין טבח לטבח. לאיוולת כזאת אפשר להתדרדר רק אם רואים בטבח דבר רחוק שקרה בטעות, באג של הטבע. לא משהו *שבאמת* יכול לקרות לממשלת ימין. אולי פעם אחת ודי.
שקר חמישי – ככל שהממשלה ימנית יותר, אנחנו מתים פחות.
למחנה הליברלי יש נטיה מעצבנת (אם אתה ימני) – להתעסק בפן האזרחי. תחבורה? יוקר מחיה? בעלי חיים? אקלים? זה שמאלני רצח. ימני אמיתי רואה בפוליטיקה היבט אחד בלבד: מלחמה של היהודים בערבים. הוא בצד של היהודים ונלחם בערבים, וככה הוא חוסך הרוגים. עד כאן קוהרנטי וכמובן שקרי ברמה קטלנית.
בואו נדבר על 679 האנשים שאתם לא מכירים. האנשים שממשלת נתניהו הרגה. דיברתי כאן על המחדלים הבטחוניים המטורפים של 2023 **לפני** השבעה באוקטובר. אבל לא דיברתי על השאר.
על צוותים רב משרדיים לטיפול בפשיעה שבוטלו. על ועדות לשיקום הצפון שלא התכנסו. על פרוטקשן שמטופל בעזרת מנגנון פיצוי אוטומטי – כלומר המדינה מממנת כעת את גובי הפרוטקשן. לא דיברתי על הכאוס במשרד התחבורה, משרדים שלמים ללא שר יותר משנה, אין מבקר מדינה ואין כל יישום או לקח מהדוחות החשובים שכבר הפיק. על חקירת השבעה באוקטובר אני אפילו לא מדבר.
וכאן מגיעים לגופות. לקחתי את מספר ההרוגים מרצח פלילי ותאונות דרכים בשנת 2022, שנת ממשלת השינוי. זה היתה ממשלה עם רגל עצומה על הגז של השירות הציבורי, שהיתה רעבה בטירוף לשרת את האזרח. אחריה הגיעה ממשלה שבזה לשירות הציבורי כעיקרון. שבזה לפקידים וחולמת על פוליטיזציה מלאה של השירות כולו. התוצאה? מספר ההרוגים מרצח פלילי + תאונות דרכים ב-2022 היה 499 איש מתים. ועכשיו לשלוש השנים הבאות:
661, 721, 754.
בשנת 2026 הנתונים חלקיים, אבל כבר בספטמבר עברנו את המספר של 2022 כולה בארבעים נפש.
כלומר, תבינו. *עודף* המתים של הממשלה הזאת *מעבר* לכמות המתים של 2022, היא 679 נפש.
עכשיו תסתכלו לי בעיניים ותענו לי ולעצמכם:
מעניין את הסבתא שלכם 679 מתי הימין על מלא?
או שתכל'ס תכל'ס, אם זה לא ערבים שהרגו אותם זה לא מעניין. שימותו ויסתמו.
ימין-על-מלא שווה הרוגים. אלפים כאלה. מתוכם כבר כשבע מאות בלי קשר לטרור ולמלחמה. בכל קטגוריית מוות שנעלה על דעתנו, הממשלה הזאת הגדישה את הסאה במספרים עצומים. אין ממשלה ששווה הרוגים יותר מזו. ועדיין, בנות היענה החדשות של הימין הישראלי מספרות לעצמן ששמאל שווה הרוגים, ולכן נלך כצאן לטבח הימני-על-מלא.
אנחנו חייבים, חייבים, חייבים חישוב מסלול מחדש.
בנוגע להתמכרות הקטלנית לנתניהו האיש.
בנוגע לגישת האין-אסטרטגיה של העשורים האחרונים.
בנוגע לשיתוף הפעולה של אנשינו עם השמדת כל אלטרנטיבה ימנית.
בנוגע להזנחה והבוז לנושא האזרחי הקטלני.
אם לא נחשב מסלול מחדש, לא רק שנביא על עצמנו עוד ועוד מוות. אלא שאנחנו גם לא פחות פתטיים מאחרון השמאלנים שרואה את הסכמי אוסלו מתפוצצים לנגד עיניו ואומר "טוב, זה בגלל רצח רבין, ברוך גולדשטיין וההתנחלויות."
ימין-על-מלא אמיתי נוסה. ונכשל בענק. עכשיו צריך לחשוב מה הלאה.
המחשבות הגולמיות והבלתי מצונזרות והדיונים הפתוחים עליהן, קורים רק בערוץ הטלגרם שלי אז לשם צריך בתכלס להגיע
t.me/Ozsimi
