זה אחדות או בחירות, חבל לבזבז זמן על תרחישים לא ריאליים.
הימין שבטוח שבחירות יועילו לו, שוכח שרק יועז הנדל שווה לשמאל 4 מנדטים, שהחרדים אומרים שאין יותר "גוש", ושאחרי עוד סבב השמאל ילך עם הערבים יותר בקלות.
השמאל שחושב שבחירות יועילו לו, שוכח מה היה פה לפני יומיים.
זה לא זמן להימורים פרועים. הבחירה די ברורה. כדאי ללכת אליה בחפץ לב, כדי שאולי גם תצליח.
לימנים שחושבים שאולי יש סיכוי שבנט יכול לשבור חזרה,
לדעתי גם אם הוא רוצה, הוא לא יכול.
א. מפני שלפיד קיבל חצי רשימה, והוא יפרוש (כמו שכבר קרה).
ב. בגלל שבנט, לצרכי קמפיין, שבר שמאלה בשריונים שלו. לכן גם בחצי שלו לא כולם יבואו.
ולכן בנט מסונדל.
השינוי יבוא כשהימין והמרכז-שמאל ישאלו יחד את השאלה החשובה: מהו הטוב המשותף שלנו? מה המטרות הדומות שאנו יכולים לחתור אליהן יחד?
כשמנסחים את זה כך, במקום פוליטיקה פרסונלית ו"גושיזם" וחרמות ושנאה, מגלים הרבה דמיון וקרקע פורה לשיתוף פעולה. ואפילו: רוב!
ואז יש פתח לתיקון.
הלוואי.
אלה חלק מהאנשים שייכנסו במנדט נוסף יחסית לתוצאות כרגע:
ליכוד - ארז תדמור
הציונות הדתית - צבי סוכות
עוצמה יהודית - צחי אליהו
ש"ס - אוריאל מנחם בוסו
ישר - ניר חג'בי
ביחד - אמיר סטרוגו
ישראל ביתנו - יבגני סובה
הדמוקרטים - משה רדמן
אני מבין שלאייזנקוט יש כנראה יועצים ברמה לא מי יודע כמה.
אז תגידו לו בבקשה שבסיבוב הזה הוא קיבל תמיכה של די הרבה אנשים שנמצאים בדרך כלל בימין המתון, שהאמינו שאולי הוא יהיה איזה גשר במצוקת השסע הפוליטי.
אם הוא לא יפעל נכון, רוב גדול של האנשים האלה לא יתמכו בפעם הבאה. ובעצם כך גם הרבה אנשי מרכז שדומים להם במתינות ובדאגה לקרע בעם ישראל, אבל משמאל.
מה שיישאר לאייזנקוט, אם ימשיך בכיוון שהוא נמצא בו, הוא להתחרות ביאיר גולן על קולות הקיצוניים בשמאל, אלה ששואלים בתמיהה גדולה: "מה הבעיה עם המשותפת?"
שם בערך תסתיים הקריירה הפוליטית שלו.
בקיצור, יש לו הזדמנות אחת לממש את ההישג שלו בבחירות. בנאום שאחרי הבחירות, הוא התחיל לפספס אותה. אבל עוד לא מאוחר להתעשת.
בתור אחד מאנשי הימין שהיה מוכן לשלם הכי הרבה בשביל אחדות,
וניסה בכל כוחו לראות באייזנקוט נציג של שמאל ציוני שפוי,
אני חייב לציין שקריסת הערך שלו בתוך שעה מהתוצאות הייתה הדבר הכי מהיר שזכור לי בפוליטיקה הישראלית.
הוא פשוט עמד שם מפסיד, הכריז שניצח, הבטיח שיקים ממשלת מיעוט בתמיכת הערבים (כולל המשותפת לפי הסקרים שהיו לו כבר) כדי להדיח את נתניהו, תוך כדי קריאה לאי ציות לנתניהו של מוסדות הביטחון.
ממש קפלן על סטירואידים. איזו אכזבה ואיזו בעיטה באפשרות להוציא משהו מהבחירות האלה.
אני כבר אומר, בבחירות הבאות אני מצביע למי שמכניס את התעמולה הפוליטית לחוק הספאם (שמוחרגת בחוק, הפתעה הפתעה).
זה הגיע למצב שיש מספר שמתקשר שוב ושוב אפילו בלי הקלטה.
שלא לדבר על הפגזות הסמסים.
והכל על חשבוננו.
וברצינות, מישהו חושב שזה עובד?
זו הייתה אמורה להיות מערכת בחירות בסדר גודל של 1977,
של התפכחות, של קריאת השכמה, של שינוי כיוון.
אז זה היה בעיקר בשמאל, הפעם זה היה צריך להיות בימין.
בסוף זה יותר נראה כמו סיבוב חוזר של 2021-2020-2019.
נו, נקווה שיהיה טוב.
אני משחזר כאן משהו שפעם כתבתי בהקשר התלבטות בין סמוטריץ' (שהתנדנד) לבנט.
ההקשר עכשיו הוא וינטר, מול כל מפלגה אחרת שבטוח עוברת.
מראש אני אומר: הפוסט למתלבטים בלבד. מי שהחליט כבר, זה לא רלוונטי עבורו.
ובכן,
הרעיון הקלאסי להבנת אחוזי הצבעה הוצע על-ידי דאונס ב-1957 ועובד על-ידי רייקר ואורדשוק לנוסחא הבאה:
PB+D>C
סי (C) הוא ההשקעה שבהצבעה. D הוא הסיפוק האישי שמגיע מההצבעה (כמו ההנאה שבמילוי החובה האזרחית וכיו"ב). B הוא התועלת שהמצביע חושב שיקבל אם ייבחר מי שהצביע לו. P הוא הסיכוי שהקול שלו ישפיע.
ועכשיו ההסבר. מכיוון שהסיכוי להשפיע שואף בדרך-כלל לאפס, התועלת (B) עבור המצביע הבודד כמעט לא מזיזה, ובעיקר D (הסיפוק שבהצבעה) קובע אם יצביע או לא.
אלא מה? כשמדובר בשיטה הישראלית המשוגעת מעט, קורה לעתים שקיימות שתי מפלגות שמתלבטים ביניהן, שאחת מהן לא בטוח עוברת את אחוז החסימה. במקרה זה הנוסחא מראה מדוע הגיוני יותר דווקא להצביע עבורה: הסיכוי להשפיע על תוצאות הבחירות גדול הרבה יותר.
אמנם, זה הימור. כי מי שמצביע למי שעוברת, כמעט בטוח נספר; אבל מצד שני הוא לא משפיע כמעט. לעומת זאת מי שמצביע למתנדנדת אולי לא ישפיע בכלל (אם לא יעברו את אחוז החסימה) אבל אם יעבור, המשקל של הקול הזה עשוי להיות עצום: הכנסת 4 מנדטים שלמים לכנסת.
כלומר, מי שמצביע למתנדנדת לוקח סיכון קטן (מקסימום הפסד קול למפלגה שבטוח עוברת), אבל הרווח הפוטנציאלי יחסית גדול.
כאמור -- הפוסט רלוונטי למתלבטים בלבד. ושוב, הוא לא תפור לווינטר, פרסמתי אותו גם בהקשר סמוטריץ' מול בנט. ההגיון אותו הגיון.
זאת אחת הסיבות שהליכוד עשה מעשה אווילי במלחמת החורמה נגד וינטר. אפשר רק לקוות שהבוחרים יהיו חכמים יותר.
בהצלחה לכולנו.
בסוף, אני צריך לתת הסבר על כך שאני לא תומך בליכוד.
אז ההסבר מצורף באופן מאוד תמציתי פה, כתשובות להשגות.
בלי חומת תשלום.
ואני צריך להוסיף, אם הייתי רואה הודאה בשגיאות, ברצון לתקן, בהתחייבויות לעשייה שונה, הייתי מתרצה. מכיוון שיש לי ציפיות מאוד נמוכות מפוליטיקאים, אני נוח לסלוח ולהשתכנע.
זה לא קורה. ולכן מי שבוחר מחר מחל, בוחר עוד מאותו דבר שהובילנו עד הלום.
ואני חושב שזו שגיאה אסטרטגית של כל מי ששייך למחנה הלאומי.
אני אדם לאומי. בשביל זה אנחנו פה. לא אוותר על ערכיי ועל האמת לטובת אף אחד, גם מי שיש לו זכויות עבר כנתניהו.
makorrishon.co.il/news/polit…
שפי פז סיפרה לי פעם על אחד השיעורים החשובים שלה כשעברה מהשמאל לימין.
תוך כדי המאבק שלה במסתננים, יום אחד היא ראתה את אחת הפעילות המבוגרות הולכת ברחוב יד ביד עם ילד של מסתננים.
"מה קורה?"
"מסכן, נפל ונפצע ברגל, אני לוקחת אותו למרפאה".
אצלנו בשמאל, היא אמרה, לא היה דבר כזה. אויב זה אויב, נשים, ילדים, מקורבים, כולם מטרה.
ופתאום, מול עיניה, האנושיות מנצחת את האידיאולוגיה, ועושה קצת סדר בסולם הערכים.
הייתה אישיות יוצאת דופן. יהי זכרה ברוך.
אנשים שעברו מהגנה על נתניהו להגנה על ה"גוש", לא שמו לב אבל הם איבדו בדרך גם את ה"לאומי" וגם את ה"ליברלי".
במובן הזה ביבי באמת קוסם. לקח אנשים שה"גוש" אוכל לארוחת בוקר, והפך אותם לשומרים האישיים של דרעי, גולדקנופף ובן גביר, שצוחקים עליהם כל הדרך לקלפי.
בדרך הלך לאיבוד גם ההדר. הקמפיין נגד וינטר היה הגרוע והמכוער בהיסטוריה של הליכוד. אכזרי, ציני, לא לוקח שבויים. מתקיפים את יוסף חדאד כשמאלני, את וינטר שהוא בנט, תיאוריות קונספירציה נוסח קפלן מימין, שקרים, שנאה וזעם. כמה אנרגיה יוצאת על וינטר. פשוט גועל.
יש לי שפע סיבות מהותיות לא להצביע ליכוד ונתניהו. אני מפרט אותן במאמרים שלי (אני מקווה להעלות לינק בקרוב למאמר האחרון). אבל מכיוון שזו מפלגת הבית שלי, זה בא עם קושי ונקיפות מצפון.
הקמפיין הדוחה נגד וינטר פתר לי את הבעיה. נתניהו שלח את טלי גוטליב לבן גביר, אבל הליכוד אימץ את הסגנון שלה נגד 'עמך ישראל'. תודה, אבל לא.
אני מבין למה חבריי תומכי הליכוד כועסים כשאני מציין את כישלונות נתניהו בשנים האחרונות. הם אוהבים את נתניהו (אגב, גם אני אוהב, אבל אני מפריד), והאמת לא נעימה. אבל למה הם כל כך כועסים כשמציעים שאולי אחדות הברזל של הליכוד עם החרדים והימין הקיצוני ("גושיזם") היא רעה לישראל? מתי הליכוד הפך למפלגה בשירותם?
כמו שאמרתי, קוסם.
בכל מקרה, זה התקדים: נתניהו מתעל את הזעם האצור בימין נגד הימין. פעם עשו את זה נגדו, זה היה הבנטיזם, זה היה "הימין שמימין לימין". היום הוא עושה זאת בעצמו.
לכן אני עם וינטר. אני מקווה מאוד שיהיה שר ביטחון, כי דרושות רפורמות גדולות במשרד, והוא היחיד שנראה שמבין זאת. מעבר לכך אני אוהב את הגישה של 'עמך ישראל', שהיא לאומית רחבה ולא פוליטית צרה. זה בדיוק מה שאיבד הימין ה"גושיסטי", שהפך בכך לתמונת מראה של השמאל – וזו תמונה מאוד לא מחמיאה.
ומה עם אחוז החסימה? למרות הקמפיין המושקע והבוטה נגדו מימין, וינטר יכול לעבור. בעיקר אם המתלבטים יבינו, שמי שחושב שטוב שווינטר יעבור (כל אחד מסיבותיו), צריך פשוט להצביע לו. כשעושים שיקול כזה (ולא תעמולת "הצבע גוש"), וינטר עובר.
בכל אופן, אני אישית לא אצביע ל"גוש" הלא לאומי ולא ליברלי שנוצר כאן. ולמפלגת שמאל כמובן שלא אצביע. לכן הקול שלי לא "הולך לפח".
פוליטיקה היא עניין דינמי, ואת הפוליטיקאים צריך לשפוט כמו בעלי מקצוע. כלומר, דיבורים בצד, מה עשיתם ומה השגתם. כשהליכוד יחזור להיות מפלגת שלטון ראויה, ויפסיק להיות מפלגה נטולת מצע והישגים, שפועלת בשירות ה"גוש" במקום האומה, ועם נורמות התנהלות של בנט וגוטליב, אחזור אליה בשמחה.
אבל את הקול שלי צריך להרוויח, הוא לא נתון על עיוור.
בינתיים אני בוחר בעמך ישראל. בהצלחה לכולנו.
אני רואה שיש כל מיני סיפורי רבין וחיילים.
הסיפור הכי טוב לדעתי הוא על רפול, שכשהיה אלוף או רמטכ"ל הקימו לכבוד ביקור שלו חדר אוכל מפונפן באוהל, והוא התעצבן והלך לאכול עם החיילים, וגער בסגל שמי שרוצה שהחיילים יסתערו איתו, צריך לאכול איתם.
עד היום כשחיילים קרביים מספרים לי שיש בעיות בתזונה, אני שואל איפה המפקדים הבכירים שלהם אוכלים. הרבה פעמים - לא איתם. ובימינו כשאלופים מגיעים לביקור זה לפעמים לא רק מטבח משודרג, אלא ארוחת קייטרינג.
לקחים פשוטים ונצחיים שנשכחים. לפחות הם קלים לתיקון, אם רק רוצים לתקן.
שתהיה שבת שלום.
אני חושב שיש חיילים וכו' שכבר הצביעו, לא?
אז זה הזמן שאנשים ב"ימין" יפסיקו לקרוא למפלגות לפרוש, מפני שהקול שלהם בכל זאת נחשב.
לתשומת לבכם.
זה הראיון שלי משבוע שעבר, עם אריאל כהנא ב-JNS.
אני לא מתראיין כמעט, הפסקתי לגמרי ללכת לטלוויזיה, אבל לשיחה טובה בפודקאסט, בטח כשהמראיין יודע להקשיב, קשה לי לסרב.
מצורף כאן, תהנו.
youtube.com/watch?v=r1OTSKpk…