הכתבה בעובדה, מחזקת את מה שידענו על האישה המרושעת וחסרת העכבות שהשתלטה על ראש הממשלה ועל חיינו. תסמכו על נתניהו שהוא ישתמש בזה לעוד חיזוק של הטענה שלו שזה הכל שרה. שהוא לא ידע, לא שמע, הוא נפגש איתה רק כמה דקות ביום.
לחיות עם אישה רעילה כל כך, מרעיל גם את מי שחי לצידה
עכשיו, כשראש הממשלה מנוע מלנסוע לכל כך הרבה מקומות וכנף ציון יושבת, אולי אפשר לשקול את מכירתו ולממן את שיקום העוטף והחזרת התושבים?
יש הרבה מה לומר על התחקיר המרתק והחשוב של דרוקר וגליקמן על הדס קליין, אבל הרושם הראשון הוא של חבורת האפסים שהקיפו אותה - מהבוס שלה ועד עורך דינה. אולי מילצן עשה כמה דברים בחייו, אבל ייזכר בגלל ההתבזות, הבוגדנות והפחדנות.
אם היו עוד כמה אנשים כמו הדס קליין היינו נראים אחרת.
שמעתי עכשיו את לימור לבנת בתכנית אזור מלחמה של דרוקר, מספרת שכשעזבה את משרד התרבות אמרה לאנשי התעשייה: אתם עוד תתגעגעו אלי.
אז אני רוצה לומר ללימור לבנת רק שתי מילים: את צדקת.
אם אחרי העדויות בעובדה בעניין החטופים גנץ ואייזנקוט לא מתפטרים מחר, שרי הליכוד ממשיכים לא לעשות כלום כדי להעיף את ביבי לכל הרוחות, אם מיליונים לא עולים למעון ראש הממשלה ואין פה התפטרות המונית ושביתות ענק - אפשר כבר עכשיו לסגור את המדינה. וזה לפני עדותו המצמררת של ארגמן
כל מי שקונה את הצדקנות ומתק השפתיים של קיש בראיון עם סגל, את הקריאה שלו לאחדות ישראל ובעיקר את הטענה שמשפ. נתניהו לא היתה מעורבת בהחלטה לא להעניק לוולדמן את פרס ישראל - שיקום. (כולל סגל עצמו)
כשראיתי את המערכון הפותח של ארץ נהדרת השבוע, חשבתי שאני רואה דוקו. כמו שכשראיתי את גולדקנופף שואל: ״למי רע פה״, או: ״מה שייך הממשלה למלחמה הזו״, חשבתי שאני רואה סאטירה.
גנץ ואייזנקוט נשארים בממשלה כי הם חוששים להשאיר את קבינט המלחמה לבן גביר וסמוטריץ. הם רק לא מבינים שהם כלואים בממשלת בן גביר. לא לבלוע ולא להקיא.
הגיע זמן אמת: לפיד וליברמן לא בדרכם לקבינט המלחמה, ביבי לא יזם את מבצע התרופות, צה״ל לא ממשיך ״בכל הכוח״ עד לניצחון המוחלט ולא כל החטופים יחזרו לביתם. הפער בין העולם של ביבי לבין החיים עצמם הולך וגדל.
במילה אחת: כישלון. בשתי מילים: כישלון מוחלט. כך נראית השנה שיריב לוין בישל לנו. כל היא התחילה וכך היא הסתיימה
תגידו שלום ולא להתראות לימי הסולידאריות והאחווה של מלחמת ה-7 באוקטובר, וקבלו שוב את שיח השנאה והפלגנות של ה-6 באוקטובר, עם בונוס, שבו סופרים למי נשפך יותר דם. בחזרה לעתיד










