בצעירותי, טוהר הבחירות היה עניין מקודש ממש.
מי שעיניו בראשו רואה שבכל המדינות המערביות חוקי הבחירות עוותו, או השתנו כך שקל יותר לזייף תוצאות.
ארה"ב היא דוגמא מובהקת לכך. במדינות רבות לא צריך תעודת זהות. ניתן לשלוח את ההצבעה בדואר ועוד ועוד שינויים שמקלים מאוד על זיופים.
אבל כדי לזייף, אתה צריך מספיק אנשים שיהיו מוכנים לעשות את זה.
איך הצליחו לגייס מספיק אנשים שיהיו מוכנים לתת יד לפעולה כזו?
התשובה הקצרה: "כי נאצים"
וקצת יותר בפירוט:
התעמולה של עשרות השנים האחרונות תקפה את הימין בכל העולם. התקשורת הוציאה אל מחוץ לגדר הלגיטימיות כל מנהיג ימין שהסתמן כחזק מספיק.
זה נעשה דרך תקשורת שמאל, שראתה עצמה כמצפן מוסרי והתעמולה עבדה.
שתי תוצאות לתעמולה: שחיקה בפופולריות של הימין. זה עוד בגדר תוצר לוואי שניתן להגדירו כסביר. אבל התוצאה השניה חמורה בהרבה. בשולי מחנה השמאל החלה לצמוח תנועה פסיכוטית ממש שרואה במנהיגי הימין נאצים מודרנים.
אפשר לראות את זה באופן בו טראמפ נתפס ע"י יריביו, כמו גם נתניהו. ואפשר לעבור מנהיג ימין אחר מנהיג ימין במערב, אין אחד שאותו השמאל יתפוס כלגיטימי. הרטוריקה תמיד תוציא אותו אל מחוץ לגדר.
דווקא אנחנו כישראלים אמורים לזהות את זה טוב יותר מכולם, כי מנהיגי הימין בעולם, מדברים באופן מאוד הגיוני וסביר. תראו מי המנהיגים שתמכו בחמאס, גם אחרי ה- 7 באוקטובר, ומי בישראל. הסממן המרכזי, הוא השיוך שלהם לימין או שמאל.
אבל אפשר גם ללכת אחורה בזמן.
כשמיט רומני היה המועמד הרפובליקני, התייחסו אליו גם כן כאל סוג של נאצי, זה לא היה באופן כה בוטה כמו שעשו לטראמפ, אבל זה רק כי טראמפ היה יעיל יותר כיריב פוליטי, אז ההקצנה החמירה בתקופתו.
אם "נורמי" כמו רומני זוכה לטיפול כזה, אז ניתן להבין את השיטה.
נחזור לזיופים.
אם אפשר ע"י שקרים וזיופים למנוע מנאצי לתפוס את השילטון, אז "חובה" לעשות את זה, לא?
אנשי הימין ראו את הטרפת סביב הרפורמה המשפטית. כולנו הבנו שההצעות לשינוי יגיעו לכנסת, ההליך הפוליטי יסרס קצת את החוקים, אבל נעשה שינוי מסויים בכיוון הנכון. בפועל קיבלנו מרד מלא, השבתת הצבא, ואיתות לסינואר שאנחנו בחולשה ממשית.
תחבר מפגין קפלן למכונת אמת, הוא יצא דובר אמת כשיצהיר שהימין ניסה להשתלט על הדמוקרטיה. וכולנו יודעים שזה ממש לא היה הסיפור!
זה גם מה שמוליך את ריצת האמוק המופקרת של אייזנקוט לזרועות הערבים.
הימין חייב להבין את שורשי הפסיכוזה ולהלחם בכוחות המרושעים באמת שמושכים בחוטים ומשבשים את השיח הדמוקרטי הבריא.
אני מצטער, אבל על הליכוד לומר כן לאייזנקוט עם כוכבית.
נתניהו ראש ממשלה פריטטי ושר בכיר וזה צריך לעבור הסכמת בגץ טרם ההשבעה. החוק תומך בכך.
מה אנחנו משיגים?
אין ערבים בעמדת כח.
זו ממשלת אייזנקוט ולא ממשלה שנתניהו מרכיב.
הליכוד יוכל לפרק את הממשלה, ומכיוון שהערבים לא קיבלו כלום, יהיו בחירות חדשות.
אין ערבים בעמדת כח
בחירות האמצע מזכירות לי תהליכים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות באירופה.
מהגרים מוסלמים מגבירים אנטישמיות שגם ככה היתה חבויה כל הזמן מתחת לפני השטח.
הלחץ דוחק יהודים החוצה. ושיאו של התהליך, התרבות הנוצרית המקומית כבר לא ניתנת לזיהוי בגלל האלימות והרחובות הבוערים.
הסנטימנט האנטישמי הוא נשא משמעותי להחדרת החיידק המוסלמי.
מה שמדאיג הוא שאני מזהה את זה גם כאן.
השמאל הישראלי הוא קצת אוטו אנטישמי ומעדיף מוסלמים הרוצים בהשמדתו על פני יהודים שקצת שונים ממנו.
מה שאבישי מתעלם ממנו זה הלחץ המנוול והפוליטי שהיועמשית כפתה על המשטרה לבצע. המעצרים, האלימות הברוטלית בפיזור הפגנות (זה תמיד היה) וכו'.
החרדים מבינים שהבעיה לא תפתר. ודאי לא בלוק שיקבל הכשר בגץ ועל כן החרב הזו תתנוסס מעליהם גם בעתיד.
מה הם כן מקבלים?
תקופה של הקלה משמעותית.
הגנה מפני רדיפה אנטישמית מצד יאיר גולן והאגפים הרדיקליים בממשלה של אייזנקוט אם תקום.
בקיצור: זמן.
הם מקבלים דבר נוסף: הקמפיין האנטי חרדי הבא יהיה עקר ולא יזכה לאמון.
תודה על תשומת הלב
הולך בטל retweeted
בשנת 1942, קצין גרמני שיכור ישב לארוחת ערב והתרברב על האישה היהודייה שבחר מהבית-בושת שהנאצים אילצו לפתוח בעיר. הוא אמר את שמה בקול רם. הערבי התוניסאי שישב מולו נשאר רגוע, חייך, מזג עוד יין, וסיים את הארוחה. אחר כך הוא נסע עם הקצין הביתה, דהר ברחובות החשוכים, ודפק על דלת קרוב לחצות. באותו לילה, הוא הסתיר 25 אנשים למשך ארבעה חודשים. הוא מעולם לא דיבר על זה שוב.
שמו היה חאלד עבד אל-והאב. הוא היה בן 31, מוסלמי תוניסאי עשיר שלמד אמנות וארכיטקטורה בניו יורק ודיבר גרמנית שוטפת. קציני נאצים סמכו עליו. הם הזמינו אותו לארוחות הערב שלהם.
תוניסיה הייתה המדינה הערבית היחידה שסופחה ישירות על ידי גרמניה הנאצית במהלך המלחמה. משפחות יהודיות גורשו מבתיהן. יותר מ-5,000 גברים יהודים נשלחו למחנות עבודת כפייה. כוכבי צהוב סימנו כל חזה.
באותו לילה של דצמבר בעיר החוף מהדיה, חאלד הקשיב כשהקצין התרברב. האישה ששמה נקרא הייתה שייכת למשפחה שחאלד הכיר כל חייו.
הוא עזב מיד. הוא נסע במהלך הלילה. הוא דפק על דלתם בחצות.
אל תיקחו כלום. בואו עכשיו.
הוא אסף 25 אנשים — אמהות, אבות, בני דודים וילדים — ונסע איתם כמעט 30 קילומטר לחווה המשפחתית שלו, הסתיר אותם בתוך בית העיתונות של הזיתים, באורוות ובבנייני האחסון.
זה לא היה מעשה גבורה אחד. זה היו ארבעה חודשים רצופים של אומץ לב.
הוא האכיל אותם בעוד האספקה הופכת נדירה. הוא שמר על תינוקות שקטים. הוא סמך על המשרתים שלו לשמור על שתיקה. כשחיילים גרמנים הגיעו לספור משפחות יהודיות, האנשים המוסתרים הצמידו כוכב צהוב לבגדיהם ועמדו ללא ניע. כשהחיילים עזבו, הכוכבים הוסרו שוב.
באחת הלילות, חייל שיכור הסתובב לתוך החווה וגילה אותם. ילדה בת אחת-עשרה שהסתתרה מתחת למיטה צפתה בו צוחק ומאיים להרוג את כולם שם. אז חאלד הופיע. היא זכרה אותו כל חייה כמלאך שומר. הוא הלך בשלווה עם החייל החוצה, לקח ממנו את הנשק, ושלח אותו משטחו.
איש בחווה ההיא לא מת.
במאי 1943, כוחות בריטיים שחררו את תוניסיה. כל 25 האנשים חזרו הביתה בחיים.
חאלד חזר לחיים שקטים. הוא נישא, גידל בנות, צייר, ועבד בשירות הממשלתי.
הוא מעולם לא סיפר לאיש מה עשה. לא לאשתו. לא לילדיו. לאיש.
הוא מת ב-4 בספטמבר 1997, בגיל 86. סיפורו נקבר איתו.
עשר שנים אחר כך, בתו פאיזה ישבה בבית קפה בפריז וקראה עיתון יום ראשון כשהיא נתקלה בריאיון עם היסטוריון אמריקאי שתיאר ערבי תוניסאי שהסתיר 25 יהודים ב-1942.
ההיסטוריון הזכיר את אביה בשמו.
היא הייתה בת 45 ולא שמעה את הסיפור מעולם קודם לכן.
היא פנתה להיסטוריון. אחד הילדים שניצלו בחווה השאיר אחריו 83 עמודי עדות לפני מותה. כל פרט התאים.
"גיליתי מחדש את אבי", אמרה פאיזה מאוחר יותר.
חאלד הוצע לקבלת העיטור הגבוה ביותר של ישראל המוענק ללא-יהודים שהצילו חיי יהודים. הוא היה הערבי הראשון שיקבל אותו.
הוועדה דחתה, ואמרה שהוא לא סיכן את חייו מספיק.
פאיזה השיבה במשפט שההיסטוריה לעולם לא תשכח:
"אבי פתח את ביתו ליהודים. הם לא פתחו את שלהם בפנינו."
היום, 25 האנשים שחאלד הציל יש להם מאות צאצאים החיים ברחבי ישראל, צרפת, אמריקה ותוניסיה. הילדה הקטנה שהסתתרה מתחת למיטה גדלה, עברה לפריז, ובנתה משפחה משלה. איש מהם לא היה קיים אם חאלד היה שותק באותו לילה.
היה לו הכול להפסיד. הוא פעל בכל זאת. אחר כך בילה את שארית חייו בלא לומר דבר על זה.
העולם כמעט שכח אותו פעמיים. עכשיו אנחנו יודעים את שמו.
השמאל הולך עם ערבים אנטי ציונים, תומכי טרור.
השמאל מכשיר את החרדים.
זה אחרי כל הקמפיין סביב המשרתים והחיילים.
אז השמאל מוכן לוותר על כל אלו, כדי לזכות בשלטון, היה יכול גם לעשות ממשלת אחדות לאומית ולעמוד פחות או יותר בהתחייבויות אלו.
אז נשאלת השאלה מה מטרת העל של השמאל בבחירות בללו?
נותר רק נושא אחד מהותי: מערכת המשפט וחיזוק הפקידות.
כלומר על זה הם נלחמו, זה הנושא עליו לא יוותרו.
בקיצור, ממשלת קפלן.
הולך בטל retweeted
יש לא מעט דברים מחליאים ומטורפים בשמאל, אבל להתנגד לועדת חקירה שוויונית לשבעה באוקטובר ואז להשתמש באצבעות של האנשים שאפילו לא מסוגלים לקרוא לחמאס ארגון טרור כדי להקים אחת שלפחות חצי מהציבור לא יאמין בה זה לגמרי בטופ
מה שמעצבן אותי במשפט נתניהו יותר מכל זה שכרגע יש התעסקות סביב הצדדים הטכניים של האם היה מותר לפתוח בחקירה? האם היו אישורי יועמש? מה היו גבולות הגזרה שהותרו לחוקרים והאם אלו חרגו מהם?
השופטים זיהו כאן עץ שמאפשר למערכת לרדת מהאישומים כשהם חבולים קלות, ולשמאל לצרוח שהתיק נמשך בגלל האלמנטים הטכניים, אבל נתניהו גם שיחד, גם רימה וגם הפר אמונים.
אבל למי שעקב אחר הפרטים של המשפט יודע שאין כלום בהאשמות עצמן. נתניהו לא עבר את העבירות המיוחסות לו, והוא אחד הפוליטיקאים הישרים שהיו כאן.
באסה!
יוני 2024…
כבר אז היה לי ברור שהעיסוק בחרדים הוא פוליטי נטו.
השמאל רמאי וחלק מהציונות הדתית עדיין לא למד את זה.
כל הסיפור עם חוק הגיוס הוא אירוע פוליטי שנולד כדי להפיל את הממשלה. וכן, זה כולל את בגץ וגנץ והתקשורת. אז או שאתה תמים או שאתה שותף שלהם על מלא.
גיוס חרדים הוא סוגיה מורכבת שלא נפתרה כבר 40 שנה. לכולם ברור שאם החרדים מפילים את הממשלה וילכו עם גנץ פתאום הכל יהיה בסדר ולא צריך חרדים בצבא. הנורא מכל זה שבאמת משחקים בפוליטיקה קטנה בזמן מלחמה ובאופן דוחה מפילים את זה על מי שרוצה לדחות את הדיון הנפיץ הזה לימים יותר רגועים.
במסגרת המו"מ הקואליציוני איכשהו כולם עוברים לסדר היום שמול עיננו יש הוכחה (שבימין צועקים עליה כבר שנים) שמערכות המשפט ואכיפת החוק הם אורגן שמאל על מלא.
כשהימין בשלטון ויש נסיון להגיע לחוק מוסכם, בגץ פוסל אותו והייעוץ המשפטי לא מאפשר. ולא רק זה, פרשנות היועמ"שית לפסיקות בגץ היא מעצר של תלמידי ישיבה בהיקפים נרחבים.
ועכשיו, אם תקום ממשלת שינוי, אז החוק פתאום אחר. לא תהיה אכיפה והלחץ יפחת משמעותית, אולי אפילו יגיעו לחוק מוסכם שיצלח את בגץ.
אני לא מדבר על ההיבט החרדי, אלא על החוק. זה הרי זועק לשמיים שהחוק משמש כמנוף פוליטי בשירות השמאל.
ואלת הצדק אמורה להיות עיוורת.
אחר כך תגידו לי שלא נדרשת רפורמה עמוקה במערכת המשפט ותקראו לזה מהפכה. בטח מהפיכה: מחוסר צדק למערכת משפט הוגנת יושרה.
אני רואה שהמחבלים בכלא מכינים קבלת פנים לממשלה החדש של אייזנקוט.
בקיצור, הכניעה להם ושיפור התפריט, עוד חומר לקמפיין הימין. בן גביר, זו החגיגה שלך.
הולך בטל retweeted
מנסור עבאס מודה היום שהוא חושש לגורלו ולגורל משפחתו אם יגיד שחמאס הוא ארגון טרור.
חמאס אוחז את עבאס בגרון, והופך אותו לזרוע שדרכה חמאס יאחז את איזנקוט בגרון.
הזיה.
השמאל בעולם למד כיצד לגנוב בחירות.
בכל מדינה השיטה שלה.
הימין ישן עם אצבע בתחת.
HOLY CR*P 🚨 Official Election Administration and Voting Comprehensive Report buried all the way on page 193 of the document shows Texas processed 2,900,357 new valid voter registrations between 2022-2024 without proof of citizenship
Documented proof of citizenship like birth certificate, passport and naturalization papers is not required at the time of voter registration in Texas
56.5% of Texas voter registration were classified as “new valid registrations.”
This is extremely suspicious that 55% of Texas voter registrations were “new”
התרחיש המועדף עלי הוא בחירות כשנתניהו ראש הממשלה בממשלת המעבר.
הייתי שמח לבחירות בזק של תוך חודש, רצוי בחירות חוזרות.
אם זה לא מסתייע: ממשלת אחדות, שנתיים ראשונות נתניהו, אח''כ הוא נשיא, נראה כמה זמן אייזנקוט יחזיק ממשלה אחר כך.
אפשרות הבאה: ממשלת אייזנקוט חרדים.
אם לא הצלחנו, אז לפחות 61 אצבעות של יהודים. מקטין את התלות בערבים ויקשה על הממשלה לרדות בימין 100 אחוז, אלא רק 80 אחוז. וזה גם יסתום את הגולל על קמפיין אנטי חרדי אפקטיבי בעתיד הנראה לעין. ואגב, זו צפרדע בגודל ממותה שחברי השמאלנים צריכים לבלוע.
אפשרות הבלהות היא ממשלת מיעוט בתמיכת ערבים. התשלום יהיה במזומן, ומכיוון שאייזנקוט וחבריו מטומטמים, אז הנזק יהיה לשנים קדימה. אני קורא לממשלה כזו, ממשלת בכייה לדורות.