Bar Hofesh

המשטרה דפקה לי הלילה בדלת בשעה שתיים לפנות בוקר ולקחה אותי למעצר בגלל פוסט נגד נתניהו. שלושה שוטרים עמדו שם בחושך. אחד מהם, עם עיניים טרוטות, דחף אותי לקיר וסינן: ״קיבלנו טלפון מלשכת ראש הממשלה, אתה עצור על חתרנות תוך כדי מלחמה. תביא את הטלפון״. השכנים הציצו בבהלה מהדלתות, הכלב בקומה למטה לא הפסיק לנבוח, ושנייה לפני שטרקו עליי את דלת הניידת כשאני יחף ובבוקסר - התעוררתי שטוף זיעה. הקטע המטורף? שזה כבר לא סיוט. לשני אזרחים בנגב זה קרה באמת ביום שלישי. קחו נשימה ותקלטו את האירוע: ממלא מקום ראש הסגל בלשכת נתניהו מרים טלפון למשטרה ביום הבחירות, זורק להם פקודה כמו מאפיונר והם פשוט טסים לבצע. פורצים לבתים, שולפים אנשים מהמיטה, מצלמים מעטפות כסף של משכורות ומדליפים מיד לליכוד כדי לצרוח ״שוחד של רע״מ!״ בבית משפט השלום בבאר שבע השופטת זרקה את השוטרים מכל המדרגות. אפס ראיות. אפס חשד. תפירת תיק בשידור חי. תתעוררו, יש פה דגל אדום בגודל של מדינה שמצליף לנו בפנים. לשכת ראש הממשלה מפעילה שוטרים בטלפון כדי לעצור אזרחים בשביל קמפיין. אתם קולטים כמה זה עקום? כמה זה חולני? היום זה בדואי בנגב שמשמש כתפאורה בקרקס של ביבי, מחר זה אתם כי עשיתם לייק לציוץ הלא נכון. תחת נתניהו האזרח הישראלי הקטן הופקר לחלוטין. נשארנו עירומים, חסרי הגנה מול שלטון שהפך את המשטרה למיליציה פרטית, ומחליט שהגורל שלנו יהיה תלוי ברולטה של איזה שופט תורן יישב באולם המעצרים בבוקר. ותראו את השב״כ של זיני ואת המוסד- תוך יממה הם מתגייסים לחקור ״כסף קטארי בבחירות״. איזו בדיחה עצובה. איפה הייתם שנתיים כשקטאר שפכה כסף, לכאורה, ישר לתוך הלשכה של נתניהו? שנתיים אתם מורחים את החקירה של יונתן אוריך ופלדשטיין, בזמן ששרוליק איינהורן עדיין עושה חיים בחו״ל ומצפצף על כולנו. כשזה החבר׳ה של ביבי - דממת אלחוט. כשצריך להמציא ״גניבת בחירות״ כדי להציל את השלטון - כל מערכת הביטחון עוברת לדום. כי אין פה שום גניבת בחירות, יש פה גניבת דעת וניסיון הפיכה. קפיטול על מלא. נתניהו מנסה לשרוף את המועדון ולפסול מראש את הלגיטימיות של הרוב החדש בכנסת. הם אחוזי אימה מזה שבעוד שבוע וחצי הכנסת תתכנס, תחליף את אמיר אוחנה ביו״ר חדש, ותתחיל לפרק להם את המצודה: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, מחיקת חוקי הדיקטטורה, חוק הגבלת כהונה וחוק הנאשם. אתם מבינים מה עמד השבוע בינינו לבין מדינת משטרה מוחלטת? שופטת שלום אחת בבאר שבע שלא פחדה מהם. איזה מזל שיצאנו לרחובות ועצרנו בגופנו את ההפיכה המשטרית של יריב לוין. אם לוין היה מצליח להשתלט על השופטים - החלום שלי משתיים בלילה כבר היה המציאות של כולנו, ואף אחד לא היה משחרר אותנו בבוקר.