חי בדור של גאולה. הר המור | מעלה חבר | אקס הייטק. חובב פוליטיקה, תקשורת ומה שביניהן. כבר לא 'הדובר של'. הציוצים על דעתי האישית בלבד.
מעלה חבר
Joined January 2013
- Tweets19.3K
- Following927
- Followers2.4K
- Likes91K
כל הכאוס הפוליטי של השנים האחרונות התחיל מההחלטה של ליברמן ב 2019 לעזוב את מחנה הימין.
התירוץ הרשמי היה גיוס חרדים.
היום הוא משלים סיבוב פוליטי שלם.
"הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"
סליחה על השאלה - מה בעצם הטענות נגד זיני? שהוא מבקש *לחקור*?
לא אמרו פעם שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר?
מסקנות מהמדגם הלא מייצג שלי:
א. העוקבים שלי מתחלקים יפה בין הגושים (52-48)
ב. בשני הגושים יש רוב מוחץ להצעה הזאת: שני שלישים מתומכי גוש השינוי, שלושת-רבעי מתומכי גוש הימין.
האם זה גם מה שיקרה בפועל?
מתחילים לדבר על ממשלת אחדות שכוללת את הליכוד, הציונות הדתית, אייזנקוט, בנט וליברמן.
אני לא בטוח מה דעתי בנושא, אבל אשמח לשמוע את דעתכם.
40%הצבעתי ימין, בעד
12%הצבעתי ימין, נגד
31%הצבעתי שינוי, בעד
17%הצבעתי שינוי, נגד
168 votes • Final resultsעכשיו כשהבחירות מאחורינו, הגיע הזמן:
א. להוריד את אחוז החסימה.
ב. להרחיב את חוק הספאם גם על פוליטיקה.
ג. להפסיק עם השעשוע הלא-מדעי שנקרא סקרים.
תגידו, מה הסיפור הזה עם 'עדכון המדגם'?
קלפיות המדגם נסגרות בשמונה, גג בעשר. מה עוד יש לעדכן?
או שזו הדרך שלהם להתאים למפרע את תוצאות המדגם לתוצאות האמת?
מסקנות ראשונות:
א. הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר.
ב. גוש הימין גדול בארבעה-חמישה מנדטים לפחות מגוש השמאל.
ג. אין לשמאל שישים ואחד מנדטים, אפילו לא עם רע"ם.
המנדט צריך ללכת לנתניהו.
חברים בשמאל, שתי שאלות:
1. בסקרי סוף השבוע בערוצים 'שלכם' הליכוד קיבל 19-21 מנדטים. במדגמים היום באותם ערוצים הוא מקבל 24-25. איך אתם מסבירים את העלייה הזאת?
2. אתם באמת סבבה עם ממשלה בשיתוף הרשימה המשותפת?
טוב, בשביל הספורט - הנה ההימור שלי:
ליכוד 28
ש"ס 9
יהדות התורה 7
סמוטריץ' 8
בן גביר 7
אייזנקוט 23
הדמוקרטים 10
בנט 9
ליברמן 5
ערבים 14
אף מפלגה קטנה לא עוברת, נועם עם 60 אלף קולות
59-47 לקואליציה
נתניהו מקים ממשלה עם אחת ממפלגות האופוזיציה (או חלקים ממנה)
הולך ומתברר כי החיילים שנפגעו הבוקר מנעו פיגוע גדול יותר.
אולי בכביש 35, שבו אנחנו נוסעים באופן יומיומי, אולי באחד היישובים באזור.
אז בתור תושב הר חברון אני רוצה לומר לכם מילה אחת: תודה
דברים מעניינים שאומר לי אבי מעוז בראיון לעולם קטן:
על ההחלטה לרוץ עד הסוף:
"כשהתחילה מערכת הבחירות, הבאנו את הסוגיה כבדת המשקל הזאת לפתחו של הרב טאו … כמובן שהוא לקח בחשבון גם את האפשרות שהתוכניות שלנו לא יתממשו, ובכנסת הקרובה יכול להיות שלא נצליח. הרב טאו אומר כל הזמן: אם לא נצליח עכשיו, נצליח אחר כך"
על המאמצים להתאחד:
"רצינו וניסינו להתאחד, דיברנו עם כל אחת מהמפלגות בגוש הימין, לצערי הרב זה לא התממש … מישהו טירפד איחודים שהיו על הפרק".
- מי טירפד?
"לא משנה. זה כבר מאחורינו"
על הביקורות נגדם:
"במהלך כל הקדנציה ניסיתי להוריד את אחוז החסימה אבל הקואליציה לא הסכימה. חסמתם אותי מלהוריד את אחוז החסימה, חסמתם אותי מלהתאחד עם עוד ציבורים, ועכשיו אתם אומרים לי לפרוש? מותר לאדם להציג את האידיאולוגיה שלו ולנסות לקבל את אמון העם"
דיברנו גם על העשייה שלו בקדנציה החולפת והתוכניות לעתיד.
הראיון המלא השבת בעולם קטן.
חוזר על ההימור שכתבתי כאן באחת התגובות:
אם נתניהו מגיע לאזור ה 57-58 מנדטים, הוא מקים ממשלה יציבה בצירוף אייזנקוט/בנט/ליברמן או חלקים מהם.
מידי פעם אני שואל את עצמי,
מה באמת?
אנחנו באמת הולכים לבחור שוב את אותה הממשלה שהייתה כאן בשבעה באוקטובר?
איך ההיסטוריה תשפוט אותנו, אם אחרי האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה בחרנו שוב באותה ההנהגה?
התשובה שלי לעצמי מתחלקת לשתיים. ראשית, מה שקרה החל משמונה באוקטובר.
בשלוש השנים האחרונות ידענו להשיב מלחמה, פגענו אנושות באויבים שלנו בכל החזיתות ושינינו את פני המזרח התיכון. הממשלה הזו, באיזונים השונים בין חלקיה, ידעה גם לבסוף להחזיר הביתה את כל החטופים (לצערנו, לא כולם בחיים). באופן אישי לא חשבתי שזה יקרה, חששתי שיישארו לפחות כמה 'רון ארדים' בשטח הרצועה.
ובכל זאת, מה עם האחריות לטבח?
בעיניי, האחריות רחבה הרבה יותר מאשר הממשלה הספציפית שכיהנה באותו יום. תפיסת הביטחון של ישראל, AKA הקונספציה, עוצבה על ידי פוליטיקאים, קצינים ואנשי ציבור רבים לאורך שנים רבות.
באופן אישי הייתי בטוח שאחרי שבעה באוקטובר תקום לנתניהו אלטרנטיבה מימין. מישהו שאומר בקול רם וברור: הכול התחיל באוסלו, כשמסרנו את עזה לרשות הפלסטינית, והמשיך בהתנתקות הנוראה.
מישהו שיצעק על ההכלה לאורך השנים. איך נתנו לעזתים להתקרב עד לגדר? למה לא הקשבנו לאזהרות של אורית סטרוק, למשל?
אבל זה לא קרה.
האלטרנטיבה היחידה כרגע לנתניהו היא עוד מאותו דבר: עוד אנשים שהחזיקו אז באותן תפיסות, ורובם ממשיכים להחזיק בהן גם היום. אותם דיבורים על כוח רב־לאומי, על נסיגה, על שיקום הכלכלה הפלסטינית.
כאילו לא הבנו שהעזתים לא רוצים לחיות, הם רוצים שאנחנו נמות.
אז אם הברירה היא בין אלה שקצת התפכחו לאלה שעדיין לא, הבחירה שלי ברורה.
אני: מתלבט אם להצביע נועם.
רוטמן: בוא אני אעזור לך להחליט.
---
אסביר:
רוטמן יכול היה לתת אמירה כללית נגד מתקפות אישיות. הוא יכול היה לומר שאנחנו לא מתערבים למפלגות אחרות בשאלה איך הן בוחרות את הנציגים שלהן. הוא יכול היה גם לשתוק.
במקום זה, הוא בחר לכתוב ציוץ מחבק.
מבחינתו, הומו מוצהר הוא חלק טבעי מהקואליציה, אבל תומך מדינה פלסטינית - לא.
בכך הוא מתעלם, או לא מבין, מהו המאבק המרכזי כיום - המאבק בפרוגרס.
התפיסה הפרוגרסיבית מוחקת את כל הזהויות: הזהות היהודית, הלאומית והמינית.
אותה תפיסה שמפרקת את התא המשפחתי היא זאת שמפרקת את הצבא, שבמקום לעסוק בחתירה לניצחון עסוק בהכלה, בשוויון, בגיוון ובמשבר האקלים. הרי אם אין לאומים אז גם אין יותר מלחמות, נכון?
בקצה של כל זה מגיע שבעה באוקטובר.
האם זה אומר שאצביע לנועם? לא בטוח. יש עוד שיקולים. אבל הציוץ הזה של רוטמן מאכזב מאוד.
המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא.
הגדולה של המחנה הלאומי היא שהוא מחזיק בתוכו אחדות גדולה של אנשים ודעות שעתידה של מדינת ישראל וחיבורה למסורת ישראל יקרים להם.
גם אם הם לא שומרים את כל תרי"ג המצוות, הם אחים וחברים.
@AmirOhana הוא חבר ואח, לפני הכל ואחרי הכל.