Pinned Tweet
ערן גורודצקי, רואה חשבון מאז 2007.
הכנה והגשה של דוחות שנתיים לעוסקים ולחברות, בקשות להחזר מס לשכירים, ייצוג מול רשות המסים וביטוח לאומי, הצהרות הון.
ליצירת קשר: [email protected]
Eran Gorodezky retweeted
אני חייב לפרוק משהו שבוער בי כבר כמה חודשים.
אני חושב ש-95%+ מהאנשים בישראל לא מבינים בכלל את גודל מהפכת ה-AI שהולכת להתנפץ על שוק העבודה הישראלי והעולמי.
הבעיה הכי חמורה בעיניי היא שאנשים מדמיינים את זה כמו צונאמי שיגיע יום אחד, וכל עוד היום הזה לא הגיע אז אפשר לנוח על זרי הדפנה. זו טעות. זה יותר כמו ספינה שלאט לאט מתמלאת מים ומתחילה לטבוע בלי שאף אחד שם לב.
היחידים שקרובים להבין את עומק היכולות של המודלים (והסוכנים) הם קומץ אנשים (ברובם טכנולוגיים) שמשלמים 100-200$ בחודש על מנויי AI, מריצים סוכנים ומצליחים לראות איזה תפוקות מטורפות הם מקבלים - במהירות ובאיכות גבוהה מאוד. הם היחידים שבונים לעצמם יתרון לא הוגן על פני השאר.
>>
> לנפץ את האשליה: AI יגיע לכל מקצוע בשנים הקרובות
בהתחלה כולנו חשבנו ש-AI ישתלט רק על תחומים ״פשוטים״ לכאורה כמו נהגי משאית, קופאיות, פועלים בפסי ייצור וכו׳. העבודות הפיזיות. זה מאוד אינטואיטיבי שמקצועות שנחשבים קלים יותר ומשלמים שכר נמוך יותר הם אלו שייפגעו מ-AI, וכל השאר יהיו בסדר.
האירוניה היא שההפך המוחלט הוא הנכון.
בנובמבר 2026, דאריו אמודי, מנכ״ל Anthropic, התריע שבינה מלאכותית עשויה לשבש כמחצית ממשרות הצווארון הלבן ברמת הג׳וניורים בטווח של 1-5 שנים בפיננסים, משפטים וייעוץ.
מקצועות הצווארון הלבן הם הראשונים על הגריל. מי שהיום שלו כולל ישיבה מול מסך, עיבוד מידע, וביצוע פעולות דיגיטליות - חייב להבין שהרוב המוחלט של העבודה שלו הולכת להתבצע על ידי AI. זו פשוט האמת, וכל מי שמספר לעצמו שבעבודה שלו ״זה לא ככה כי הוא עושה פעולות ממש מורכבות״ לדעתי מספר לעצמו סיפורים ואשליות.
> מותו של הג׳וניור
אמרתי שהספינה טובעת כי אני לא מאמין שנתעורר בוקר אחד לכותרות של גלי פיטור המוניים. אימוץ טכנולוגיה לא עובד ככה. זה כבר קורה לאט ובשקט. עוד ועוד תהליכי עבודה יבוצעו עם סוכנים שמאומנים היטב על הדאטה של החברות.
התוצאה שאנחנו כבר רואים בשטח זה האטה (עד כדי הפסקה) של תהליכי גיוס לתפקידי כניסה לשוק (״ג׳וניורים״).
מחקר של Standford מאוגוסט האחרון הראה צניחה של 16% בתעסוקת צעירים בגילאי 22-25 במקצועות חשופים ל-AI, ובמקביל עליה בתעסוקת בוגרים בגילאי 35-49 בערך ב-9%.
אני מנסה להיכנס לראש של מנכ״ל שצריך להראות לדירקטוריון שהחברה צומחת ומכניסה יותר כסף. למה לו לגייס מתכנת או איש שיווק או עורך דין צעיר כשהוא יכול לגייס סיניור אחד שעובד עם AI ולקבל פי 5 יותר תפוקה, לחסוך משכורות, ולחסוך משאבי onboarding שלוקחים שבועות?
שער הכניסה לשוק הולך ומצטמצם עד כדי סגירה.
אני בעיקר מוטרד מזה שהדור שלי, הדור הצעיר, לא מבין את זה באמת. אנחנו קורעים את התחת באוניברסיטאות על תארים ריאליים מתוך ציפייה להכנסה יציבה, והשיטה הזו מתפוררת לנו מול העיניים.
> השוק הישראלי בסכנה גדולה יותר
הכלכלה שלנו נשענת על ההייטק. הביזנס שלנו זה למכור information work. ברגע שהמוח ״המלאכותי״ של הבינה מתקרב להיות שווה ערך למוחו של מתכנת או אנליסט אנושי (ויש מצב שיעקוף אותו) ועולה פי 100 פחות כסף, היתרון היחסי שלנו בתור ״אומת הסטארטאפ״ בסכנה.
מחקר שבוצע במרכז טאוב ב-2024 חשף שכ-23% מהעובדים בישראל (קרוב למיליון אנשים) נמצאים בחשיפה גבוהה ל-AI שמסכנת את עבודתם. אני מנחש שהנתון הזה כבר הרבה יותר גבוה כיום.
אני רוצה להתייחס ישירות לטיעון ש-״AI לא יחליף יצירתיות״. חברים בואו לא נשקר לעצמנו. הטיעון הזה רלוונטי ל-1% מהחדשנות האמיתית שמתרחשת פה בסטארטאפים מהפכניים או מקצועות סופר נישתיים וחדשים. 99% מהעבודה היום-יומית שלנו היא לא חדשנית, היא חזרתית ומבוססת על ניסיון עבר שמתכנס ל-״אם קורה x וגם קורה y אז צריך לעשות z״. את זה, AI עושה ויעשה מצויין.
כמות האנשים פה שבאמת מבצעים critical thinking היא נמוכה מאוד.
שורות תחתונות מבחינתי
> העולם משתנה מהיסוד מול העיניים שלנו. זו לא סיסמא, זו באמת המציאות.
> האנשים היחידים שיש להם סיכוי להישאר רלוונטיים הם אלו שיודעים להשתמש ב-AI בצורה אפקטיבית ולתת תפוקה של 10 אנשים.
> אסור לאף אחד לזלזל ביכולות של ה-AI או להגיד שזה ״רק מודל סטטיסטי שחוזה מילים״. מי שיעשה את זה, פשוט יישאר מאחור.
שינוי הדולר מול מטבעות נבחרים בשנה האחרונה. ירידה באחוזים משקפת היחלשות של הדולר מול אותו מטבע. ניתן לראות כי מול השקל הישראלי הדולר נחלש בכ-20%, ירידה משמעותית ביחס לרוב המטבעות האחרים בטבלה.
1
1
233
Eran Gorodezky retweeted
שער הדולר: חפירת עומק
🧵
מאז ראשית 2025, שער הדולר ירד מרמות של 3.60 ואפילו 3.80, אל מתחת ל-3.00 ₪ לדולר. זה אירוע מקרו מטלטל שצריך להבין את הסיבות לו כדי להבין אם ואיך לתת לו מענה.
ב-3 השנים האחרונות כתבתי על זה כאן לא מעט. לאחרונה התעמקתי שוב בחומרים אז אני מרחיב ומעמיק.
איך נולדה הונאת פונזי?
מאחורי המונח המוכר עמד אדם אמיתי, רעיון שנראה מבריק על הנייר, ופער אחד גדול בין תיאוריה למציאות. כתבה החדשה על צ'ארלס פונזי, על קופוני הדואר שעליהם ביסס את הסיפור, ועל הרגע שבו ארביטראז' לכאורה הפך לאחת ההונאות המפורסמות בהיסטוריה.
gorodezk.com/Charles-Ponzi
רשות המסים מחמירה ב-2026: כך עלולה להישלל לכם ההקלה בניכוי מס במקור
בימים האחרונים עסקים רבים מקבלים התראות מרשות המסים על כוונה לשלול או להקטין אישור פטור או שיעור מופחת לניכוי מס במקור, גם כאשר האישור עדיין “בתוקף”. הוראת ביצוע מס הכנסה 02/2026 שפורסמה היום מבהירה שהניהול הופך שוטף ומבוסס בדיקות תדירות, ולכן מי שלא יטפל בליקויים בזמן עלול להיפגע דווקא ברגע התשלום.
מהו ניכוי מס במקור, ולמה זה חשוב?
ניכוי מס במקור הוא מנגנון שבו הלקוח שמבצע לכם תשלום מנכה חלק מהסכום ומעביר אותו למס הכנסה על חשבון המס שלכם. המשמעות היא שאתם מקבלים פחות כסף עכשיו, ורק בהמשך, בדרך כלל במסגרת הדוח השנתי או התחשבנות מול מס הכנסה, ניתן לקזז או לקבל החזר בגין המס שנוכה.
כאשר קיים פטור או שיעור מופחת, הניכוי קטן או לא מתבצע. לעומת זאת, אם האישור נשלל או הוקטן, הלקוח ינכה לפי השיעורים החלים על פי הסיווג והתקנות הרלוונטיות, ובמקרים מסוימים מדובר בשיעורים גבוהים שיכולים לפגוע מיידית בתזרים.
מה מתחדד ב-2026 לפי הוראת הביצוע?
הדגש המרכזי הוא שהאכיפה הופכת פחות “שנתית” ויותר “שוטפת”. המערכת מבצעת בדיקות תכופות לאורך השנה, כך שליקוי בתיק יכול להוביל להקטנה או שלילה, גם אם בעבר הכל עבד חלק. מנגד, לאחר הסרת הליקוי, במקרים רבים האישור יכול לחזור לתוקף ללא המתנה ממושכת, משום שהבדיקות מתבצעות באופן מחזורי.
בנוסף, יש היבט פרקטי חשוב: לקוחות, במיוחד חברות וגופים מסודרים, נוטים לבדוק את מצב האישור סמוך למועד התשלום. לכן, גם אם אתם חושבים שהאישור “מסודר”, התקלה מתגלה לעיתים רק כשהלקוח מבקש אישור עדכני או כשהמערכת מראה שינוי.
מה עלול להדליק נורה אדומה?
הוראת הביצוע מפרטת ליקויים אופייניים שמובילים להתראות, כגון:
חובות וקנסות שלא הוסדרו, אי הגשת דוח שנתי לשנים קודמות, אי דיווח מקדמות או דיווחים חסרים, וכן ליקויים בתיק ניכויים, למשל דוחות שנתיים בניכויים שלא הוגשו, אי דיווח שוטף, או סטטוס תיק שאינו פעיל במקרים שבהם נדרש תיק כזה.
חשוב להבין: לא כל ליקוי זהה, ולא כל תיק מתנהג אותו הדבר, אבל כמעט תמיד מדובר בנושאים שניתן לתקן יחסית מהר אם מטפלים בזמן.
האם יש דד ליין לתיקון?
כן. ברוב המקרים ניתנים 30 ימים להסרת הליקויים מרגע קבלת ההתראה. מי שמטפל בתוך החלון הזה יכול למנוע שלילה ולחסוך פגיעה מיותרת בתזרים וביחסים מול לקוחות.
מה זה אומר בפועל לעסק?
שלילה או הקטנה של האישור יכולה לגרום לירידה מיידית בנטו שמתקבל, עיכובים בתשלומים, ולעומס תפעולי מול הנהלת החשבונות של הלקוחות. גם אם המס שנוכה יוחזר או יקוזז בהמשך, הפגיעה העיקרית היא כאן ועכשיו, במזומן.
מה עושים עכשיו
הצעד הראשון הוא בדיקה יזומה של מצב התיק והודעות. לאחר מכן, לוודא שאין חובות פתוחים או להסדיר פריסה, לוודא שכל הדיווחים הוגשו ומעודכנים, ולבדוק שתיק הניכויים פעיל ומדווח כנדרש אם זה רלוונטי לעסק שלכם.
צריכים עזרה?
אם קיבלתם התראה, או אם לקוח פתאום מבקש “אישור עדכני” לפני תשלום, כדאי לטפל בזה מיד. אפשר לאתר את הליקוי, להסיר אותו, ולוודא שהאישור חוזר לתוקף כדי למנוע פגיעה בתזרים.
או שתפנו אלי בפרטי ואנסה לסייע.
2
188
ערן גורודצקי, רואה חשבון, בטור דעה חדש:
"חינוך פיננסי - לא מותרות אלא חובה"
zman.co.il/620309
Eran Gorodezky retweeted
פירי בזק המסתוריים הופכים ליצירות לאמנות. בתמונה - "המרכזניות" מאת בתיה קולטון, ברחוב לינקולן פינת כורש.
Eran Gorodezky retweeted
וורן באפט: "אני אוהב לעשות עסקים עם אנשים שאני מרגיש שחוזה של עמוד אחד יעשה את העבודה.
אם אני צריך שיהיו לי 50 עמודים כדי להגן על עצמי מפני הבחור שאני מתעסק איתו, תמיד אשאל את עצמי אולי הייתי צריך 51."
Eran Gorodezky retweeted
פעם פגשתי חברת סטארטאפ שהייתה מרוצה משירותי ה cfo במיקור חוץ שהיא לקחה.
למה אין דיסראפשן בתחום הזה?
"עבור חלק מהאנשים הנתונים הממוצעים אינם משקפים את הלחץ הכלכלי האישי, והם אכן יכולים לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע הוא 10 ס״מ".
האם יוקר המחיה בישראל יצא משליטה? פוסט של רו"ח ערן גורודצקי
zman.co.il/614002
Eran Gorodezky retweeted
"עבור חלק מהאנשים הנתונים הממוצעים אינם משקפים את הלחץ הכלכלי האישי, והם אכן יכולים לטבוע בבריכה שעומקה הממוצע הוא 10 ס״מ".
פוסט של ערן גורודצקי בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה
zman.co.il/614002/
@ZmanIsrael
מלחמת הטיטאנים - האם שוק התשלומים הישראלי על סף מהפכה?
בימים אלו אירע שינוי משמעותי בשוק הסליקה והתשלומים הישראלי שנשלט שנים ארוכות על ידי מספר שחקנים מקומיים ותיקים.
הרשות לניירות הערך הישראלית העניקה השבוע רישיון מתחרה לארבעה שחקנים בינלאומים חדשים.
שינוי שישפיע על הכיס של כולנו - כל הפרטים בשירשור הבא:
הענקת הרישיונות החדשים היא מהלך חכם מאד של הרגולטור הישראלי. השחקנים החדשים לא רק מציעים שירותים מתקדמים, וטכנולוגיה מצויינת אלא מביאים איתם סטנדרט חדש לשוק המקומי. אבל יש גם חשש שפתיחת שוק קטן כמו השוק הישראלי לתחרות אגרסיבית עלולה להוביל ל"מרוץ לתחתית" - מירוץ שבו כל שחקן מוריד מחירים כדי לגייס לקוחות, עד שאף אחד לא מרוויח.
ומכיוון שבתחום הבנקאות והתשלומים המוצרים די דומים וכל השחקנים מציעים את אותם שירותים בצבעים ובשמות שונים. מחיר השירות, כלומר העמלה שאותה משלם בית העסק היא העיקר, ועל זה תיסוב בסופו של דבר התחרות בין השחקנים.
2
9
1,819
במצב של תחרות אגרסיבית מידי - כזאת שאף אחד לא מרוויח בה - מי ישבר ראשון? כנראה דווקא השחקנים החדשים, כי להם יש כבר רישיון ואופרציה עובדת ויש להם לאיפה ללכת, גם אם יחזירו את הרישיון המקומי. זאת פריבילגיה שאין לשחקנים המקומיים.
ויש גם את וואן זירו - שמוצא את עצמו בין הפטיש לסדן: מצד אחד הבנקים הגדולים שבהם הוא מתחרה, ומצד שני שחקנים חדשים שמתחרים איתו על המוצרים המשלימים שהיו אמורים להיות מקור ההכנסה העיקרי שלו. תרחיש פסימי יכול לגרום לסגירת וואן זירו, פיטורי 250 עובדים, ואובדן של מתחרה לבנקים המסורתיים - זה אחרי השקעה של כ- מיליארד ש"ח וחמש שנות עבודה.
ומה לגבי הלקוחות (אנחנו)? הלקוחות אולי ירוויחו בטווח הקצר - עמלות נמוכות, שירותים מתקדמים - אבל בטווח הארוך? זה בכלל לא בטוח.
למאמר המלא בזמן ישראל: zman.co.il/597804/
רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.
3
9
1,771













