חנן עמיאור Hanan Amiur 🇮🇱

לפני כמה שנים התיישבתי לכתוב את הספר שעוד לא נכתב על מלחמת התודעה נגד ישראל. הייתי אחוז תסכול מהפער בין חוזקת הטיעונים שלנו, לבין התבוסה שלנו במערכה על התודעה. לא יכולתי להשלים איתו. צללתי לתוך החומר על הסכסוך הישראלי ערבי. דיברתי עם מומחים רבים, קראתי עשרות ספרים ומאות מסמכים, צפיתי באינספור חומרים תיעודיים והתחלתי בכתיבה. לספר קראתי 'מלחמת ששת השקרים'. חילקתי את הטענות נגד ישראל והציונות לשישה שקרים מרכזיים. כל שקר - פרק. כל פרק - לפי נוסחה קבועה: הצגת השקר ואז פירוקו באמצעות מגוון עובדות ונתונים בלתי ניתנים להכחשה, עטופים בכמה שיותר סיפורים מעניינים ועסיסיים להמחשה, המצטרפים יחד לסיפור שהתאמצתי להשאירו קל לקריאה, סוחף וקולח. את הספר ניתן לרכוש כאן בלינק: 6liewar.co.il/ הספר הזה נדרש היום ביתר שאת. ללבבות רבים מאיתנו זחלו הספקות. אולי באמת אין לנו זכויות על הארץ הזו? אולי באמת עשינו לערבים נכבה בתש"ח? אולי ה"כיבוש" ביו"ש מנוגד לחוק הבינלאומי? אולי באמת יש אלמנטים של אפרטהייד אנטי ערבי במצב השלטוני בישראל וביו"ש? אולי באמת אנחנו סרבני שלום ומהססים לכרות "שלום של אמיצים"? וכמובן – אולי אנחנו מבצעים פשעי מלחמה? ספוילר: התשובה לכל התהיות האלה היא לאו מוחלט. למעשה, הפער בין המציאות ובין הכזבים המוטחים בישראל הוא פשוט בלתי נסבל. השתדלתי להסביר ולהוכיח הכל בספר, באופן הטוב ביותר שיכולתי. ובכן, הנה הוא, 'מלחמת ששת השקרים'. אני גאה בו ומבסוט עליו. אל תתביישו לשלוח את הלינק לחברים, למשפחה, לכל מי בסביבתכם שיש בו סקרנות או בעירה פנימית כלפי העניין. מערכה אדירה מסביבנו, חותרת לכלותנו. בואו נתייצב אליה כשבידינו כלי הנשק האולטימטיבי: ידע. אז כנסו לקישור וקנו לעצמכם מתנה לחג, מתנה מתנה מתנה לחג 6liewar.co.il/

מעניין מה חושבים לעצמם יולי אדלשטיין, דן אילוז, אופיר סופר, משה סלומון וכל יתר הפתאים המתאבדים על הגבעה הריקה ששמה "שוויון החרדים בנטל", כשהם רואים את ראשי מחנה ה"שינוי" וה"תיקון" נוטשים בצחוק קל את הגבעה. המשותף להם: כולם איבדו קריירות על זה. עוד משותף: כולם עם כיפות. המגזר עם האוריינות הפוליטית הנמוכה במדינה. הטרף הקל ביותר לספין דוקטורים של השמאל. וכל כך למה? בגלל רגש נחיתות חסר שחר. לא יעזור כלום. הדפקט הזה גנטי ועובר בירושה. הנה כבר עכשיו אנחנו רואים את הדור הבא שלו, נדמה לי שהם אפילו קוראים לעצמם הדור

הבוקר הזה, בוקר של התבהרות והתקבעות תמונת המנדטים, הוא גם בוקר של הצטללות המחשבה. אנחנו בדד לוק פוליטי, עם עמדת יתרון ברורה של נתניהו. אפשר להתמלא זעם ויאוש, ואפשר לראות בזה זמן להוציא מתוק מעז. 3 אפשרויות: 1. הקמת ממשלת שמאל ערבים - ברית אדומה ירוקה 2. בחירות חוזרות 3. ממשלת אחדות ציונית האפשרות הראשונה אינה באמת אפשרית. הברית האדומה ירוקה מפעפעת כארס לעורקי דמוקרטיות ליברליות ומחסלת אותן באיטיות בכיבוש פנימי. במיוחד נוכח האקסטזה הלאומנית של המפלגות הערביות תומכות המחבלים וארגוני הטרור, המדברות בגלוי על אוטונומיות טריטוריאליות(!) בנגב ובגליל, בנוסף לעוד אינספור דרישות בלתי אפשריות שלהם בתמורה לתמיכתן. חשוב לזכור גם שהאופוזיציה מורכבת משלוש מפלגות שמאל ציוני וימין רל"בי השוללות במוצהר ברית אדומה ירוקה (ליברמן בנט ואיזנקוט) ורק מפלגה אחת, הדמוקרטים, 8 מנדטים, שהיא באמת שמאל ובאמת משתוקקת ליפול לזרועות הערבים ולכונן את הברית הטמאה. לפני כשבוע, כשפסל קטגורית הליכה עם הערבים, אמר ליברמן את האמת כפשוטה: אם נכונן ברית אדומה ירוקה ונלך עם הערבים, נתניהו יחזור תוך כמה חודשים עם שבעים מנדטים. אמר וצדק. נסכם, אפוא, שהאפשרות הראשונה אינה באמת אפשרות ונוריד אותה מהפרק. האפשרות השניה היא ללכת לבחירות חוזרות. זו כמובן אפשרות גרועה למדינה. בעיה נוספת: השמאל בהכרח יגיע אליה בתנאים פחות נוחים מהימין. לשמאל לא תהיה רכבת אווירית של עשרות אלפי מצביעים, לא תהיה לו רוח הקרב, וצל ההתחזקות המאיימת והמפחידה של הערבים ישחיר את השמיים וישפיע על המתנדנדים. בימין יש להניח שייסתמו הפרצות, הקולות כולם ינוצלו היטב ומסתמן שעד הבחירות ייצברו גם הישגים מדיניים וביטחוניים משמעותיים נוספים וטריים. בקיצור, לא כדאי. מה שמביא אותנו אל האפשרות השלישית - ממשלת אחדות. כשאמרתי שאנחנו בדד לוק עם יתרון ברור לנתניהו, התכוונתי גם לכך שהוא אוחז כרגע ביתרון בהיותו ראש הממשלה, גם בכך שהגוש שלו ניצח את גוש השמאל, וגם בכך שבחירות נוספות משחקות בבירור לטובתו. למרות זאת, על שני הצדדים להבין את המצב ואת המשמעות הנגזרת ממנו: אנחנו צריכים ממשלת אחדות מרובת פשרות אבל תחת קווי יסוד ימניים במובהק. גם כי קואליציית הימין מובילה על השמאל היהודי בחמישה מנדטים וגם כי בתוך אופוזיציית השמאל איים רחבים של ימין. על פי הגדרתם העצמית, לא על פי הגדרתי. משכך, אני מציע מתווה פשרות כזה: הרפורמה המשפטית תיעצר. ארבעת החוקים שכבר חוקקו ותחולתם קבועה לכנסת הבאה יוחלו כמובן, אבל לא יהיו יוזמות חקיקה נוספות. שמונת שופטי העליון האמורים להתמנות בקדנציה הזו ימונו בריץ' רץ'. ארבעה ימנים, ארבעה שמאלנים. בתחום הכלכלי ובתחום המלחמה באויבינו אין באמת פערים מהותיים. ביהודה ושומרון אני מציע מתווה שהולם את יתרון הימין ונוכחות ימנים רבים גם בגוש השמאל. כלומר ממשיכים את מהפכת החוות לנגב ולגליל (כולנו יודעים שמעטים באמת מתנגדים לכך) ומאטים או עוצרים את המשך ההתרחבות ביהודה ושומרון. ומכאן לתפוח האדמה הלוהט: הרוטציה. גם כאן, המתווה צריך לשקף את יחסי הכוחות. ולכן הייתי הולך על משהו כמו שנתיים וחצי שלוש ראשונות ביבי רה"מ ואיזנקוט ממלא מקום ושותף בכיר, שנה שנה וחצי אחרונות איזנקוט רה"מ ונתניהו מ"מ ושותף בכיר. (עכשיו השמאלנים יקפצו: ומה אם הוא יעשה לו מה שעשה לגנץ?? אז נזכיר שסיפור מספרים מההתחלה, לא מהאמצע. ובהתחלה, שר המשפטים של גנץ, ניסנקורן, ידע שלפי ההסכם מינוי שופטים ייעשה אך ורק בהסכמה. למרות זאת, ולמרות שמדובר בנושא שהוא בליבת המהות והמחלוקת, ניסנקורן וגנץ שמו פס. ניסנקורן כינס את הועדה ומינה בחטף, בתוך שעות ספורות, המוני שופטים. אח"כ ברוב חוצפתו עוד הצהיר משהו כמו "אני נאמן למצביעים שלי, לא לממשלה הזו". כך שאי כיבוד הרוטציה היה מוצדק. אם השרים של איזנקוט לא יעשו תרגילים כאלה לממשלה, הרוטציה תתקיים) מצב כזה, בו שני הצדדים נשארים בטעם מר שמטרתם לא הושגה, הוא גם כנראה הפשרה ההוגנת והדרך שלנו להפוך את הלימון ללימונדה, להרגיע את העניינים, להתגייס יחד לאתגרים ולצאת לדרך חדשה

מדהים את מי שהאמין ל"גוש השינוי" שהשתתפות החרדים בנטל באמת מעניינת אותו, שאלה היו בעיקר חובשי הכיפות הפתאים מהימין הערכי והממלכתי. לא מדהים בכלל את מי שהבינו לאורך כל הדרך שהכל סתם, שקר, פסאדה, תרגיל ציני שקוף שמטרתו האחת היא לפורר את גוש הימין

אם אני עמית סגל אני מודיע למעסיקים שלי בחדשות 12 שמעתה ואילך אני לא נוטל יותר חלק בקרקס השקר של הסקרים, לא מציג אותם וגם לא מפרשן על פיהם. לא משתתף יותר בהונאה המכוונת הזו, שאת חלקי בה אני תופס כביזוי עצמי

נדב פרי מציע לישראל כינון ברית אדומה ירוקה שהאסלאמים מחזיקים בכמעט שליש מכוחה וכמובן המפתח לקיומה. זה לא יקרה, אבל זה מלמד אותנו דבר חשוב על הלך הרוח של מה שנחשב למיינסטרים של שמאל ציוני. אובדן דרך מוחלט

בוקר טובבבב נוכח התוצאות המסתמנות, הקואליציה צריכה להזמין את המפלגות הציוניות להצטרף אליה להרכבת ממשלת ימין שתתחשב בהן ותמצא נוסחאות פשרה בעניינים החשובים להן, שיאפשרו את הצטרפותן לממשלה עם קווי יסוד ימניים. אם לא יסכימו, לימין אינטרס ברור בבחירות חוזרות. בחירות של נייחים, ללא שריפת הקולות של וינטר ובצל כוחם העצום של הערבים והקצנתם הבוטה, המחייב את השמאל הציוני לחישוב מסלול מחדש לגבי ברית אדומה ירוקה איתם. בסיבוב נוסף לדעתי הימין יכריע. ואולי סוף סוף הציבור הישראלי יבין שתעשיית הסקרים הישראלית היא תעשיית שקרים. זרוע תעמולה של השמאל שתפקידה לעצב מציאות, לא לשקף אותה

אני נדהם מוינטר. לוזר מושלם שמאשים אחרים בכישלונו, כאילו מישהו חייב לו עזרה וחסדים. ועוד מאשים בזחיחות ושחצנות כאילו הוא המנצח פה. בן אדם, אמרת לו בטלוויזיה 'קפוץ לי', ואתה עוד מתבכיין שהוא לא עזר לך? מעניין מתי תבין שהסיפור שלך בזירה הציבורית נגמר. לך תקים מכינה

מנסור עבאס וחבריו עומדים ללמוד אמרת כנף יהודית ידועה: תפסת מרובה לא תפסת

זה כנראה ייגמר כמו שבדרך כלל נגמרים כאן לילות בחירות: בתוספת מנדטים לליכוד ולימין על חשבון השמאל. יש לנו עוד מאות אלפי חיילים לספור. שם אין ערבים ויש ימנים

הערבים עשו לנו 7 באוקטובר פוליטי

יש עוד אפשרות, הרב קלנר. שתרוצו ויתברר שכוחכם זעום - 15-20 אלף קולות, די בהלימה לכוחכם הריאלי שהוא שלוש קהילות: אחת בינונית בהר המור בהר חומה ועוד שתיים קטנות במצפה רמון ובאילת. (כל יתר המוסדות, בני דוד, שבי חברון וכו', עם סמוטריץ') ואז מה? זה יקטין את הזלזול בכם או שמא יגבירו?

לפיד חוגג את נצחונו של אנטישמי שונא ישראל, כי יריבו הפרו ישראלי מיודד עם ביבי. זאת הרמה. אל תחזירו את הריקא הזה לעמדת כוח