Polanir retweeted
מכירים במקרה מישהו שזכאי לקנות לדרבי ולא מגיע?
נשמח מאוד לשמוע לטובת האחיינית.
כל שער רלוונטי 🙏🏼
Polanir retweeted
נעורים עין שמר ברפסודיה השנתית של התנועה הקיבוצית לא שוכחים את בר תומר,בת הקיבוץ,שנרצחה בטבח הנוראי במסיבת הנובה
Polanir retweeted
מבקשת את עזרתכם כי אני על סף ייאוש. שמי ריואנה טנדלר. אמא של קרן טנדלר ז"ל שנפלה בלבנון. ב 2/8 בשעה 18:00 מארגנים אזכרה וערב לזכרה, לציון 20 שנה לנפילתה שיתקיים בבית יד לבנים רחובות בשעה 19:00. חוששת שלא יגיעו אנשים. בשנים האחרונות פחות אנשים באים ואני נחרדת מה יהיה כשלא אהיה פה.
Polanir retweeted
לפני כמעט שנה נעם, שהוא הלב של הכדורסל בגליל העליון, אובחן עם סרטן בקיבה. מאז הוא נלחם בכל הכוח בשבילו ובשביל המשפחה שלו. החלום הכי גדול שלו הוא לקחת את רימון, הבן שלו, לכתה א’ בספטמבר הקרוב.
בשנה האחרונה הוא עבר ניתוחים, טיפולים ורגעים קשים מאוד, אבל נעם כמו נעם, לא ויתר לרגע >
Polanir retweeted
שתפו בבקשה!🙏🏾💔
בצער גדול נפרדים מאדיסו דרבה ז״ל, בן 24, לוחם צנחנים, נגביסט וגיבור ישראל.
אדיסו נלחם מתחילת המלחמה במסגרת חוד ב׳ 101. גם כשחבריו השתחררו, הוא בחר להישאר לעוד תמרון בלבנון ולהמשיך להילחם למען המדינה. במהלך הלחימה השתתף בחילוץ לוחמי הצנחנים ואגוז באירוע הקשה שבו נפלו שישה לוחמים ונפצעו רבים נוספים.
הוא היה לוחם אמיץ, אדם עם לב ענק, ראשון להתנדב ותמיד דואג לאחרים. המילואים והלחימה הקשה השאירו עליו עומס נפשי כבד מנשוא, ולצערנו הוא החליט שהספיק לו כאן.
המשפחה יושבת שבעה בקרית חיים, רחוב שדה בוקר 5, קומה 3 דירה 13. יש אוהל אבלים ליד בית המשפחה וחשוב להגיע, לחבק ולחזק ברגעים הקשים האלו.
מי שיכול לסייע למשפחה בהוצאות השבעה, מצורף קישור לתרומה בפייבוקס:
links.payboxapp.com/JUyEyGJc…
*לתרומות באמצעות ביט: 0547386384
התרומות מגיעות ישירות לאחיו בן ה־19 שנמצא בשירות סדיר.
יהי זכרו ברוך 🕯️
Polanir retweeted
חולצת כדורגל זה אף פעם לא רק חתיכת בד.
לאהוד קבוצת כדורגל לא מתחיל ונגמר ממשחק למשחק או משבת לשבת.
קבוצת כדורגל היא זהות, היא שייכות למשפחה שבחרת.
ביציעים מרבית אוהדי הקבוצות שרים ״איתך עד המוות״.
לצערנו השנים האחרונות הפכה את הקלישאה הזאת למציאות מדממת.
לראות את סמלי המועדונים, הפועל, מכבי, בית"ר מעטרים הלוויות צבאיות, צעיפים של הקבוצות מונחים על לוח שיש קר של מצבה, או אבא שקורע קריעה עם חולצת המועדון בסמל שעל הלב- מבינים שלאהוד קבוצת כדורגל זה הרבה יותר ממשחק.
יהי זכרם של כל האוהדים לוחמים ברוך.
היציע למעלה כבר מלא מדי. 💔⚽️
Polanir retweeted
אתמול, בתזמון לא ממש מדהים, קיבלתי הודעה שהסטרטאפ שהצטרפתי אליו לפני חודשיים וחצי נסגר באופן מיידי.
אי לכך ובהתאם לזאת אני מחפש מקום חדש שיקבל אותי במלוא הדרי.
מה אני מביא? 13 שנות ניסיון בפיתוח פול סטאק, TypeScript, Node.js, React, של אפליקציות Web ו-Mobile מורכבות, מאפס ועד פרוד, בניתי פלטפורמות קומרס בסקייל גבוה, כולל ניהול צוותי פיתוח וליווי מוצר מקצה לקצה.
מה אני מחפש? רימוט מלא או היברידי, תלוי מיקום המשרד.
גר באצבע הגליל, אבל לא מפחד מנסיעות אם שווה את זה.
הצעות ושיתופים יתקבלו בברכה
Polanir retweeted
Replying to @zman_kibbutz
עין שמר, בה הנעורים עושים צפיות משותפות במשחקים, ממנה יוצאות משפחות שלמות לבלומפילד שם הן מתאחדות עם הבנים שעזבו אותה (זמנית כמובן), בה היו חגיגות מתחת לחדר האוכל אחרי שצ'יקו סיים את הסיוט ושהקירות סביב לה נצבעו לאחרונה כאמור בשיר
Polanir retweeted
מבחן החולצה במגרש: "כהנא צדק" יעבור את המשטרה? בדיקת כאן חדשות | כתבתו של @Roi_Yanovsky מתוך #מהדורתכאןחדשות
Polanir retweeted
חבורת הזמר צלילי מנשה,
הבת שלי המתוקה @shiragavrielov (שהיא אף פעם לא פה! למה פתחה טוויטר, בסדר, איקס) והבוס להיום עדי רון, גם על הפסנתר, וכמובן מתן קליין החלילן.
Polanir retweeted
יושבי שער 5 שימו עין!
לקראת המשחק בשבת המשפחה של אסף רוצה להגיע למשחק ולחוות את הכדורגל מנקודת מבטו.
אנחנו מחפשים לעזור להם ולתת להם זיכרון קטן ומעט עידוד - על מנת לעשות את זה אנחנו מחפשים 7-5 ניקובים לשער 5
מכירים מישהו שלא מגיע בשבת, שלחו לו את זה בבקשה.
לעזור הפועל
מועדון הכדורגל הפועל IBI תל אביב משתתף באבלה הכבד של משפחת של משפחת נחום, על פטירתו של הבן, אסף ז״ל.
אסף היה אוהד מסור של הקבוצה וליווה אותה בכל משחק, בבית ובחוץ.
משפחה יקרה, חברים ליציע, כולנו איתכם ולצידכם ברגעים קשים אלו. משפחת הפועל כולה לצידכם ותדאג שלעולם לא תצעדו לבד.
הלווייתו תיערך הערב (ראשון) בשעה 21:00 בבית העלמין בנס ציונה.
יהי זכרו של אסף ברוך 💔
Polanir retweeted
אוהדי הפועל תל אביב, פיד כדורגל ישראלי ועוד, תהיו איתי רגע, התמונה של הציוץ אומנם חביבה אבל הפוסט הזה עצוב ממש אבל יש אולי יש לנו דרך לעזור.
זיטו אוגבונה האדיר, שאחראי על רגעים קומיים ומקצועיים אדירים עבור אוהדי הפועל תל אביב, שהותיר חותם של ממש בהיסטוריה המקומית שלנו צריך את עזרתנו!
לצערנו התבשרנו בחודשים האחרונים כי הדסה צ׳יקמסו אוגבונה, בתו של זיטו עוד לא בת שנתיים, חלתה בסרטן.
התגלה במוחה הקטן גידול לא פשוט שמצריך שהייה ממושכת בבית החולים דנה.
כידוע, זיטו ומשפחתו גרים בשנים האחרונות בישראל, התאהבו במדינה והתיישבו באשדוד.
בגלל שאינם אזרחי המדינה, יש להם קושי גדול במיצוי זכיותיהם אם בכלל מגיעות להם.
בנוסף לכל הצרות הכלכליות, ההיעדרות הממושכת ממקומות העבודה הדסה הקטנה נדרשת לטיפול רפואי מציל חיים המגיע מקנדה ואינו כלל בביטוח הבריאות שיש למשפחה, עלות הטיפול הוא כ100,000₪.
כל שקל שנאסוף יילך לטובת כלכלת המשפחה אבל בראש ובראשונה להשגת התרופה המבוקשת.
כרגע, ניתן לתרום בפייבוקס שפתחנו לטובת הנושא, כל עזרה תועיל גם שיתוף והפצה הלאה
לתרומה -
links.payboxapp.com/8fNydZq2…
Polanir retweeted
ליאור שב הביתה.
ליאור רודאיף שב הלילה למנוחת עולמים, לקבורה על אדמת קיבוצו, ניר יצחק, לאחר 763 ימים.
ליאור, אוהד הקבוצה, ששימש כסגן הרבש״צ בקיבוץ ניר יצחק, נפל בקרב ההירואי שניהלה כיתת הכוננות בבוקר ה-7 באוקטובר. בזכות גבורתו וגבורת חבריו לכיתה, לא נרצחו חברים בקיבוץ, למעט חברים מכיתת הכוננות.
גופתו נחטפה לעזה, והלילה ליאור הושב לקיבוץ שכל כך אהב, למנוחת עולמים.
הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושלושה נכדים.
משפחת הפועל תל אביב משתתפת בצער משפחת רודאיף היקרה.
יהי זכרו של ליאור ברוך, יחד לעולם ❤️💔
Polanir retweeted
שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור
ברשותכם אציג את עצמי לפני שאגש לעניין.
קוראים לי מור עזרן, בן 31 נשוי לניב ואבא של מיה ואורי.
ביום יום אני עובד בחברת מחשוב, שירתתי בצבא וכחלק מהשירות הצבאי שלי נפצעתי והוכרתי כנכה צהל.
אני אוהד הפועל תל אביב שמגיע לאצטדיונים כבר 25 שנה, מנוי בשער 5 ומשתדל להגיע לכל משחק חוץ.
ממקיימי חמ״ל האוהדים של הפועל תל אביב אשר תמך ועזר למשפחות הנופלים, נפגעי השבעה באוקטובר, חיילי סדיר ומילואים שנקראו למלחמה ועוד.
עוד לפני השבעה באוקטובר הייתי חלק מהתארגנות של אוהדי הפועל שארגנה פעילויות קהילתיות וחברתיות שונות כמו גיוס כספים לטובת רכישת כרטיסים לילדי עוטף עזה, ועמותות שדואגות לצמצום הפערים בחברה הישראלית כמו עמותת שער שוויון והבאתם למשחקי הקבוצה.
ראשית, אני מודה, איבדתי את האמון במדינה, במשטרה ובכלל הגופים הקשורים לתרבות הספורט והאהדה בישראל.
אני יודע שרובכם לא מבינים מה זה להיות אוהד כדורגל, אתם רואים אותנו כפנאטים, חוליגנים ולעיתים כעבריינים, קשה לכם לתפוס כמה הדבר הזה גדול ומשמעותי בחיינו.
כשאני מדבר על הפועל תל אביב אני לא מדבר על 11 שחקנים שרצים אחרי כדור, אני מדבר על חוויה, על קהילה, על מצפן הערכים שמוביל אותי גם בחיים האמיתיים.
הפועל תל אביב עבורי וכל מועדון אחר עבור האוהדים שלו הוא הרבה מעבר לספורט עצמו, אפשר להגיד שלאנשים כמוני הספורט הוא כמעט שולי.
אנחנו נושמים וחיים את המועדונים ברמה יומית ולעיתים ברמה השעתית.
להפסד או ניצחון יש השפעה ישירה על הרגשות שלנו, על המצב בבית ועל יחסי התקשורת הבין אישיים עם בני הזוג וכלפי הילדים.
אני מבין שקשה לתפוס את זה, המציאות שלנו היא שונה,
אנחנו לא בחרנו בחיים נורמלים כמו כל אחד אחר.
ולעניינו, אשמח לספר את אירועי הדרבי מנקודת המבט שלי.
הדרבי הוא האירוע החשוב ביותר בשנה לאוהד כדורגל, בטח לאוהד הפועל תל אביב שלאחר 11 שנה ללא ניצחון יש לו תקווה אמיתית וספורטיבית לנצח את המשחק.
לצערי, התקווה הזו נגנזה, היא לא נגנזה כי הפועל לא בנתה קבוצה מספיק טובה, היא לא נגנזה כי הפועל הפסידה ספורטיבית על המגרש, היא אפילו לא נגנזה בגלל מלחמה דבר די שכיח במחוזותינו בשנים האחרונות, היא נגנזה בגלל אגו ושיקול דעת מוטה.
התכוננתי למשחק הזה במשך שבועיים, בקושי תפקדתי בשבועיים האלו, חשבתי רק על המשחק ועל התוצאה בסיום.
עזבתי יום עבודה, אישה ושתי ילדות בבית ומיהרתי להגיע כבר בשעה 16:30 לאיצטדיון, המועדון והמשטרה הזהירו במהלך כל השבוע שיהיה בידוק קפדני, תורים ארוכים ובאופן כללי אירוע שיצריך מאיתנו הרבה סבלנות.
כאזרחים טובים הגענו מוקדם והתמקמנו בסמילה, בר האוהדים של הפועל תל אביב שנמצא בסמוך לאיצטדיון.
בהתחלה הכל עוד היה נראה רגיל, אומנם המראות של מאות ניידות המשטרה ואלפי כוחות השיטור היו יכולים לסמן את הלך הרוח אבל אנחנו בשלנו, לחוצים כרגיל מהמשחק וממתינים לפתיחת השערים.
שתינו קצת, שרנו קצת, קיללנו קצת, ״שגרה״.
בעודנו יושבים, שרים ושותים ללא שום התראה מוקדמת נכנס כוח משטרתי לתוך ההמון שישב באיזור הסמילה ופשוט התחיל לפוצץ את כל מי שנקרא לדרכו.
אני הייתי שם, בכל דקה ודקה, ראיתי את החברים הטובים ביותר שלי נרמסים על ידי סוסים, מופלים אל הקרקע וממש כמו שק חבטות נחבטים על ידי שלושה שוטרי יס״מ, ואלו רק שניים מהחברים שבאו איתי, מהסרטונים ניתן לראות עוד עשרות רבות של אוהדים שנופלים לידיהם של שוטרים צמאי דם שהגיעו לעשות פוגרום באוהדי הפועל תל אביב.
אני משתמש במילים קשות, ״פוגרום״ ו״צמאי דם״ אלה לא מילים שאומרות לתאר את מי שאמון על אכיפת החוק והסדר אבל לצערי המציאות בשטח מספרת אחרת.
במידה והיה צורך להפעיל כוח כה משמעותי כנגד מי מהאוהדים, למה בסרטונים ובעדויות מהשטח מסופר כי שוטרים הרביצו לאוהד ושניה אחר כך פשוט עזבו אותו להתבוסס בדמו? מדוע לא עוצרים את הפורעים שהיה נדרש להפעיל עליהם כוח כה עצום?
ואז הבלאגן נרגע, שחררו את הרסן על מי שהיה אפשר ואפשר להתקדם הלאה, אז מתקדמים, עומדים בתורים בכניסה, תורים שאפילו במעבר רפיח אין.
גדרות שפרוסים למשך מטרים רבים עם אל בד שחור שיסמן לך שחביבי, אולי אתה בלב תל אביב אבל באנו לתת הופעה כמו באיו״שׁ ואתה עובר את מגנומטר ומגיע לסלקציה, מי להפשטה ומי לבידוק רגיל, פרמטר שרירותי שנקבע על פי תביעת עין של שוטרים בשטח.
ואז זה מגיע, הרגע הגדול שכולנו ציפינו לו, הדרבי התל אביבי, ההתרגשות מתחילה, התפאורה מורמת והאווירה מתחשמלת, סדנדרט אירופי לכל דבר ועניין.
שלושים אלף איש ואישה שעברו את מהלך היום בדיוק כפי שתיארתי לכם אותו, ממש עוד רגע מגיעה שריקת הפתיחה וכל קשת הרגשות תתנקז ל90 דקות טהורות של אהבה, שנאה, כעס, עצבות ואולי גם שמחה לאחד הצדדים.
>>>
Polanir retweeted
ביקשו ממני לעזור ולהפיץ:
שלום לכולם, אני הבחורה שנצעק לעברה "יא בטטה" בסרטון שכולכם ראיתם.
רציתי לשתף את הצד שלי, כי מאחורי הקריאה הפוגענית הזו יש סיפור של כאב, פגיעה והשפלה – פיזית ונפשית.
יצאנו מהאצטדיון, והמשטרה ליוותה אותנו לעבר הרכבת הקלה. פתאום, בלי שום התרעה, הם התחילו לרדוף אחרי אוהדים ולהכות אותם. אני נמצאת כרגע בשיקום – לפני חודשיים נקעתי את שתי הברכיים שלי, הייתי על כיסא גלגלים ועכשיו עם קביים. אני עדיין מתמודדת עם כאבים איומים, אז כמובן שלא יכולתי לרוץ.
כשכולם התחילו לברוח, אני פשוט המשכתי ללכת באיטיות, זזתי קצת הצידה כדי שלא ידרכו עליי. ואז הגיע שוטר, דחף אותי בחוזקה וצרח עליי "יא בטטה". הדחיפה גרמה לי לכאבים בגב ובעקב, לא הצלחתי לישון בלילה, תחושות של הקאה, חרדה.
ניגשתי אליו, ביקשתי את שמו. הוא הסתכל לי בעיניים, רעול פנים, וסירב להזדהות. אמר לי "תתקדמי מפה יא בטח'ה, יא שמנה, יא ענקית". השוטרים שלצידו הסתכלו ולא הבינו למה הוא מדבר אליי ככה.
הגשתי תלונה למח"ש. אני יודעת שיש מצלמות ברכבת הקלה שתיעדו את הפגיעה הפיזית, וגם הסרטון שתיעד את ההשפלה המילולית.
אני מתמודדת כבר 11 שנים עם הפרעות אכילה קשות. אני כל הזמן מנסה להבין למה הוא אמר דווקא לי את זה. ממתי מידה מדיום או לארג' היא "בטטה"? אני שמחה שזה לא נאמר למישהי אחרת, אבל זה לא מנחם.
אני לא עשיתי לו שום דבר. לא פניתי אליו, לא דיברתי אליו. רק ניסיתי ללכת הביתה.
אני מבקשת – אם מישהו יכול לעזור לי לזהות את השוטר הזה, זה חשוב לי מאוד.
לאף אדם לא מגיע להיפגע בגלל המראה שלו או המשקל שלו. תודה רבה לכל מי שתומך ומקשיב



























