CEO of SupPlant: helping farmers speak better plant.
Joined June 2011
- Tweets1.5K
- Following913
- Followers811
- Likes61.6K
Ori Ben Ner retweeted
התגובה ההולמת היחידה למסע ההסתה והדה לגיטימציה של הממשלה ושלוחיה לציבור הערבי, צריכה להיות הודעה של מנהיגי מחנה השינוי שרע״מ תהיה חלק מכל ממשלה שתוקם באשר היא - ממשלת מיעוט, ממשלת אחדות, רחבה, צרה, או כל פורמט אחר. זה הדבר הערכי והנכון פוליטית לעשות ברגע הזה. זו צריכה להיות נקודת הפתיחה לכל שיח או מו״מ
לכבוד האדונים המכובדים ליברמן, אייזנקוט, בנט, לפיד וגולן;
אחרי השבוע האחרון תמונת המציאות היא כזאת:
יש לכם את היכולת להציל את הפרויקט הציוני. הזדמנות אחת שלא תחזור.
אם תפספסו אותה אני לא מבין איך תוכלו לחיות עם עצמכם.
ממשלה עכשיו!
שותפות יהודית ערבית.
בכל מחיר.
לכו בכוחכם זה
ישראלים שלא מבינים את צו השעה הם מתאבדים שמוכנים לסכן את הפרויקט הציוני. מקווה ומאמין שזה לא כולל את אביגדור ליברמן.
ממשלת חירום עכשיו!
ממשלת תיקון עמוק.
שותפות יהודית ערבית אמיצה.
באמת שאין לנו שום ברירה אחרת.
@AvigdorLiberman אנחנו מאחוריך, עשה את הדבר הנכון.
One of the things the data analysts on our side obsessed over was "composition"—whether the electorate looked close enough to 2024 for Republicans to win. And despite polls that showed a Democrat blowout, the data kept on telling us the same story: in some states turnout was merely OK, in other states it was downright amazing, and in no state was it catastrophic. There was a genuine sense of optimism on our team: our people were showing up.
So, I asked the smartest data guy I know, does that mean we're going to shock the world? "No," he told me. "We might do better than the polls suggest. But the data is telling us that a lot of Trump/Vance 2024 voters are pissed and planning to vote for the other guys. Our voters are turning out, but they may not vote for us."
Well, that looks prophetic now. Our voters did show up. In Florida, for example, the electorate was 9 points more Republican than Democrat, just a couple points worse than 2024. Undoubtedly there were places we could have done better on turnout. But the main problem is not turnout. The main problem is that many people who voted for Trump/Vance in 2024 voted for Democrats in 2026.
There will be a lot of infighting and arguing over what happened and why that is. One of the pollsters I really respect told me that our economic messaging wasn’t sharp enough down the stretch. I’m sure that’s true.
But the real reason we lost is obvious to almost everyone.
Another pollster—one of the smartest people I know in politics, told me yesterday we’d lose the generic ballot by 13 points. I felt negative going into Tuesday, but even I was shocked by this. In his polling, he saw that a lot of Trump 2024 voters were angry and planning to vote for Democrats. He asked those voters who had abandoned us what would cause them to come back on our team. The top four answers, accounting for nearly all of the responses were:
1) End the war
2) Focus on cost of living/inflation
3) Put America First
4) Change our relationship to Israel
Our voters showed up. And the above four reasons are why many of them voted for Democrats. This is according to a pollster who nailed the results. While many spent Monday attacking Rachel Campos Duffy for calling for a diplomatic resolution to the conflict, it turns out her political advice was sound. (She’s also a great person.)
In the next few months, there's going to be a lot of gaslighting. Expect to hear any number of establishment politicians say the solution to our woes is amnesty. I'm open to the idea that we should change enforcement—by focusing more on businesses that hire illegal labor, for instance. But anyone pushing amnesty is lying to you.
The reason we lost is the war. The president himself said so last night.
If you'd like to argue it was worth it, that losing the Senate for the next 6 years was worth it, then do so. Argue it was a worthwhile cost to pay. Agree or disagree, that's at least honest.
But everyone knows why we lost. And any honest conversation about where we go from here must start there.
I remain hopeful about our country. To the people who are pissed off and want to say, “I told you so”: you’re right, you did tell us so. Take that energy into electing Republicans who share your worldview. To the people who are just pissed at the results, you should be. Let’s take that anger and get back to the work of saving our country.
הרבה מפלגות עם הרבה מאוד נושאים ורעיונות נכנסו לכנסת. נושאים שונים, משונים, מגוונים ורבים.
נושא אחד נשאר יתום, לא פופולרי ולא קיבל ולו מנדט אחד לרפואה: אחדות.
כל מפלגה שרצה על הטיקט הזה התאיידה במהירות האור או לא עברה אחוז חסימה.
יאללה שחררו מאתנו.
נשמע שליברמן מחכה שהביולוגיה תעשה את שלה בכל הקשור לנתניהו. ונשמע שהוא בונה על זה בטווח זמן הקרוב מאוד (לפני בחירות נוספות) או בטווח זמן הקרוב (במהלך בחירות נוספות).
מה הוא יודע שאנחנו לא? ולמה לא מספרים לנו מה מצבו של ראש ממשלתנו הקשיש? והאם מישהו ראה אותו מאז שלישי בלילה?
גם בלי חישובי מנדטים וגושים וגם בלי הכמיהה העמוקה לראות את ביבי עף לנו מהחיים: שותפות יהודית ערבית עכשיו!
למען החיים שלנו כאן.
כפתרון לחרמות ולסנקציות.
כמפתח להשתלבות שלנו במרחב הזה.
כתשובה לכהניזם ולגזענות.
כדי להפיח פה קצת תקווה.
כי זה הדבר שנכון לעשות.
הביאו כבר את היום!
Ori Ben Ner retweeted
בפני ישראל עומדות שתי אפשרויות, בהנחה שגוש השינוי מבין שללכת לעוד בחירות זו לא אפשרות.
האפשרות הראשונה: ממשלת נתניהו ה־4,503.
רוטציה, שמוטציה, קומבינות, המצאות וגלגולים, ובשורה התחתונה, מה שהיה הוא מה שיהיה.
ממשלה שתמשיך להדיר מהמשחק הפוליטי חמישית מאזרחי ישראל. ולא רק באמצעות התעלמות מהצרכים שלהם, אלא באמצעות פסילה גורפת של נציגיהם כשותפים לגיטימיים לשלטון.
המסר ברור: אתם אזרחים, אבל שווים פחות. אתם רשאים להצביע, אבל הקול שלכם לא באמת נחשב. אתם יכולים להשתתף בבחירות, אבל לא במשחק הדמוקרטי.
בעיניי, זהו צעד נוסף בדרך לסיום קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית. מדינה ליהודים בלבד, שבה הזהות הלאומית קובעת את מקומך בהיררכיה האזרחית, ושלטון אפרטהייד הלכה למעשה.
האפשרות השנייה: שגוש השינוי, המחנה שמתיימר להיות ליברלי, יצדיק סוף סוף את השם שלו.
לא רק להחליף את נתניהו, אלא לשנות את כללי המשחק. להפסיק להתייחס לאזרחים הערבים כאל בעיה פוליטית, ולהתחיל להתייחס אליהם כאל שותפים שווים בעיצוב העתיד של המדינה.
כולם מוזמנים לשולחן. זכויות שוות, חובות שוות, שותפות אמיתית. לא עוד הדרה, אפליה והעמקת השסעים, אלא שינוי סדרי העדיפויות, חיזוק אוכלוסיות מוחלשות ובניית עתיד משותף לכל מי שחי כאן, ללא הבדל דת, לאום או מין.
יש מי שמסתכלים על תוצאות הבחירות ורואים הפסד של הגוש היהודי־ליברלי לגוש נתניהו. אבל אפשר לראות כאן גם משהו אחר: הזדמנות היסטורית.
המציאות הפוליטית מציבה בפני גוש השינוי שאלה שהוא הצליח להתחמק ממנה במשך שנים: האם הוא באמת מאמין בשוויון אזרחי לכל, או שהוא מאמין בזה רק כל עוד אפשר להרכיב ממשלה שמתאימה לנו?
דווקא העובדה שהגוש היהודי־ליברלי לא השיג רוב בכוחות עצמו יכולה להפוך להזדמנות לשינוי עמוק הרבה יותר מהחלפת ממשלה. הזדמנות לבנות אלטרנטיבה פוליטית משותפת, יהודית־ערבית, שלא נשענת רק על הרצון להחליף את נתניהו, אלא על תפיסה אחרת של המדינה ושל האזרחות בה.
שינוי אמיתי הוא לא רק להחליף את האנשים שיושבים סביב שולחן הממשלה. הוא גם להחליט למי מותר לשבת סביבו.
ותזכרו עוד דבר אחד:
בעוד שבגוש נתניהו הפוליטיקאים מובילים את הציבור, בגוש השינוי הציבור הוא זה שהוביל פעם אחר פעם את הפוליטיקאים.
גוש השינוי נישא בשנים האחרונות על גבי גלי המחאה, הארגונים האזרחיים ומאות אלפי האנשים שיצאו לרחובות. בלי הציבור הזה, ספק אם היה מגיע להישגים שהגיע אליהם.
המנהיגים האלו לא קיבלו צ׳ק פתוח. הם קיבלו מנדט לשינוי.
ומי שבמשך שנים נשען על ציבור שנלחם על דמוקרטיה, שוויון וחירות, לא יכול עכשיו להסביר לו ששותפות פוליטית עם אזרחים ערבים היא צעד אחד רחוק מדי.
אם וכאשר תיפתח עוד מלחמה עם איראן, הולכים לגזלט לנו את החיים. זה יהיה רועש יותר מהטילים שיפלו ליד הבית שלכם.
רק תזכרו 2 דברים:
1. המערכות של מדינת ישראל יכולות וצריכות להמשיך לתפקד בדרך להחלפת השלטון.
2. במיוחד במצב כזה, חובה להחליף את מי שנכשל במשימה מול איראן כבר פעמיים.
די נו, בחיאת רבאק מה כולנו מטומטמים?
אין ברית משרתים. למדנו את זה ביום שלישי האחרון ב22:00.
יש פה 4 קבוצות. אין כמעט זליגה ביניהן.
הסיבה היחידה שעקיבא מדבר ככה היא שלקבוצה הליברלית יש רוב מובהק כשהוא חובר לאחת הקבוצות האחרות. ושלקבוצה של עקיבא אין רוב גם עם הקבוצה של החרדים.
בכל פעם שמישהו בגוש השינוי או בתקשורת מדבר ברצינות על קואליציית חילונים-חרדים, הוא מפרק עוד לבנה מ׳ברית המשרתים׳. המחנה הליברלי עשוי לשלם ביוקר על הפלירטוט חסר הסיכוי וחסר היושר הזה.
טורי:
haaretz.co.il/opinions/2026-…
Ori Ben Ner retweeted
גדי איזנקוט יקר,
אני ראומה קדם, אמא של תמר קדם סימן טוב שהופקרה ונרצחה עם בעלה ג׳ון ושלושת הילדים שלהם בקיבוץ ניר עוז. (ביקרת בביתם השרוף עד עפר).
כותבת לך מדם לבי.
הכאב אינסופי והלב נשרף. אך פנינו לתיקון.
מבקשת בכל לשון של בקשה, אנחנו רוצים חיים.
יש לך בכנסת 67 כסאות של אזרחי המדינה, ועוד גוש של חרדים, הושט להם יד עזור להם להשתלב במדינה.
ביידים שלך לתקן כל מה שאפשר.
רווחה, חינוך, בריאות, כלכלה. אל תעמיק את השנאה הפילוג והשיסוי.
גדי יקר איבדנו את הכל.
נחרב לנו הבית. נרצחו לי הילדים והנכדים.
שלוש שנים אחרי וממשלת הזדון והמוות לא מרפה מחיינו.
בתי תמר הייתה מנהיגה אמיצה בכל רמ״ח איבריה, שחתרה לטוב המשותף והמאחד. אני בוטחת בכם ומייחלת שתהיו יצירתיים כמותה ותמצאו את הדרך.
לא ליפול לפופוליזם. לא ליפול לספינים.
זה הזמן למנהיגות אמיצה.
אני איתך. בוא נהיה ראויים.
באהבה גדולה,
ראומה
Ori Ben Ner retweeted
המוסד לא מעורב בחקירת הפרשה. המשטרה אומרת שאין להם שום מידע לחריגוּת ביחס למערכות בחירות קודמות.
כל המידע מגיע מהשב״כ, שרק לפני יומיים ראש השב״כ נשא נאום לאומה בו הוא הסביר עד כמה הכל מצוין ומעורר השראה.
יו״ר ועדת הבחירות כותב שאין לו יכולת לעמוד על טיב החשדות, ומורה לזיני לחקור את הממצאים שהוא העביר לעיונו.
מקווה שאנחנו לא לקראת פארסה, בעקבות התנהלות של ראש שב״כ חסר ניסיון שמנפח אירוע הרבה מעבר לגודלו האמיתי.
המפלגות הערביות מוכנות ורוצות להשביע ממשלה בראשות רמטכ״ל, בהובלת ליברמן, אלוף בצה״ל ומנכ״ל מועצת יש״ע לשעבר.
גם אתה יכול להושיט להם יד קינג.
Ori Ben Ner retweeted
אתמול בערב, אחרי פרסום תוצאות המדגמים, צייצתי בטוויטר טקסט שהסתיים במילים ״שחר של יום חדש״. בבוקר, כשהקטן שלי העיר אותי כדי להראות לי מה קרה כשישנתי, מחקתי אותו מיד. אני לא מוחק ציוצים כמעט אף פעם, אבל מחקתי באינסטינקט, כאילו אני מתבייש ב״אני״ של אתמול בלילה. אני מניח שאני מתאר מצב נפשי של מליונים הבוקר.
כבר כמה שעות שאני יושב בגינה שלי וחושב. שמש ישראלית מהממת בחוץ, מקבל טקסטים מכל מקום, כמעט ולא עונה. מנסה לעכל את התוצאות המתגבשות, להבין אותן באמת, את המשמעות העמוקה שלהן.
אז כן, אתמול בערב נדמה היה לי שאנחנו לפני ״שחר של יום חדש״. טעיתי. אבל היום אני מרגיש שאנחנו במקום הרבה יותר דרמטי, שהגענו לצומת היסטורית שאני לא זוכר כמותה - הצומת שתכריע את עתידה של מדינת ישראל לעשורים קדימה.
אני רוצה להתחיל בלדבר עלינו, ״המחנה הדמוקרטי ליברלי בישראל״ (אני אחריג לרגע את החברה הערבית, שאני רואה את רובה כחלק מהמחנה הזה, נגיע אליה בסוף הרי).
קודם כל ולפני הכל אני רוצה להניח כאן קביעה שאני סגור עליה במליון אחוז והיא לב ליבו של האירוע: ברמה האידיאולוגית, העמוקה, גוש השינוי הגיע אתמול למקסימום הקולות שהוא יוכל להשיג בשנים הקרובות הנראות לעין, בטח אם לא יגיע לשלטון ויוכיח את עצמו! זאת תקרת הזכוכית שלנו.
אחרי 4 שנים נוראיות, אחרי טבח שהאחראים לו לא לקחו אחריות ומסרבים לחקור, אחרי שכול בכמויות בלתי נתפסות, אחרי קריסת המגזר הציבורי, אחרי הפיכה משטרית ברוטאלית ומחאה היסטורית - המחנה שלנו הגיע לבחירות נחוש ומאורגן מאי פעם. ארבע המפלגות (ושאלוהים יהרוג אותי מה היה צורך בארבע) הגיעו מסודרות בהסכמי עודפים; החברה האזרחית שברה שיאים של יכולת ותשוקה (תודה לכל אחד ואחת מכם, אתם מרגשים כל כך); שיירות של אחים שלנו הגיעו מכל העולם; ההתלהבות והמסירות היו מטורפים ואיתן גם צריכה להגיע ההפנמה: התוצאות משקפות את מקסימום הציבור שתומך כרגע במחנה שלנו וברעיונות שיש לנו להציע. זה המצב, חברים.
וכשאני אומר ״מקסימום הציבור״ אני מתכוון לעוד דבר קריטי קריטי קריטי: לא תהיה עוד התפרצות אנרגטית משוגעת כזאת בסבב בחירות זריז נוסף! החברה האזרחית מותשת וענייה, החו״לניקים עשו מאמץ חד פעמי, אחוז ההצבעה מוקסם לקצה. כל סבב נוסף של בחירות בעתיד הקרוב לעין ייקח את המחנה שלנו, שנתן את כל מה שיש לו, אחורה. לטעמי באופן דרמטי.
ונתניהו יודע את זה! והוא לא אחד שלוקח שבויים!
אני לא חסיד של טיעוני ״הדמוגרפיה״ הדטרמיניסטים, אני מאמין גדול בזה שבייס עם רעיון ראוי יכול לשכנע ולגדול, אבל זה תהליך שלוקח זמן ובעיקר דורש הפגנת יכולת בשלטון! ולכן, לפני כל דבר אחר, מנהיגי המחנה הדמוקרטי ליברלי חייבים להבין שהליכה לסבב נוסף של בחירות בחודשים הקרובים פירושה אסון! הליכה לסבב בחירות נוסף פירושה הפיכה משטרית מקצה לקצה, פוליטיזציה מוחלטת של בתי המשפט, רפורמה שתחסל את התקשורת החופשית שעוד נותרה פה, פטור מגיוס לחרדים, סנקציות בינלאומיות וסופר ספרטה - סיום סופי ומוחלט של ישראל שאנחנו רוצים לחיות בה.
אבל אנחנו לא שם, חברים! ממש לא! ולא הכל שחור. והכי חשוב, המחנה גדל! כן, ציפינו שהוא יגדל בסדר גודל אחר לגמרי, אבל מאות אלפי ישראלים עברו צד. המטוטלת עשתה תנועה! יש לנו יותר מנדטים מאלה של 2022 ויותר בוחרים! לא ניצחנו ולא הפסדנו.
ואת זה אסור לשכוח, כי על זה היו הבחירות: רק לפני 4 שנים קיבלה קואליציית נתניהו 64 מנדטים. היא לא קרובה לשם אפילו! רוב הציבור לא מעוניין בה ואין לה שום דרך להרכיב את אותה ממשלת חורבן. תשמעו, אני יודע שגודל הציפיות מביא לוואחד גודל של אכזבה, אבל בתוך האכזבה הזאת אל תתנו לאיש הקריאייטיב מספר אחת בישראל למסגר את הנראטיב כניצחון אדיר שלו. הוא לא ניצח! רחוק מזה!
וליכולת המאגית שלו למסגר את מה שעברנו אתמול בלילה כ״נצחון הירואי״ יש פוטנציאל נזק עצום. הוא שתה את השותפים שלו, יש לו בייס של מליון איש בערך שיילכו איתו גם לגיהנום, יש לו ערוץ טלוויזיה פרטי שמפמפם כל מיסגור שהוא רק מעוניין בו - אבל אזרחי ישראל הצביעו אתמול נגד קואליציית נתניהו, גם אם עוצמת האמירה הייתה נמוכה בהרבה מזה שהיינו רוצים בו. גם זאת האמת.
והנקודה הזאת חשובה ממש ממש, כי הפחד הכי גדול שלי היום (ורואה כבר טקסטים כאלה ברשתות), הוא מפרשנות לא נכונה של התוצאות אתמול דווקא על ידי המחנה שלנו. פרשנות שהמשמעות שלה היא פרישה מוחלטת מהאתוס של מדינת ישראל, פרישה והתבדלות מוחלטת כי ״העסק גמור״ - זה אירוע שהתוצאות שלו הרות אסון.
איך תיראה הפרישה הזאת, שאני שומע כבר ניצנים שלה? היא תתחיל באימוץ נראטיב חדש של המעמד היצרני משלם המיסים, של הציבור החילוני, של המדע של ההייטק של האקדמיה, ש״הסיפור נגמר״. כשתודעה כזאת מחלחלת, מיליוני ישראלים נפרדים למעשה מישראל שלהם כרעיון אהוב ומכונן שמקדש את החיים הלא פשוטים כאן.
זה קרה בטורקיה של ארדואן. זה קרה בקולומביה, בהונגריה, בוונצואלה, באיראן, יש אינספור דוגמאות. אנחנו קוראים לזה ״הלכה המדינה״, אבל האמת היא שהיא לא הולכת לשומקום, היא פשוט הופכת באופן סופי למקום אחר שאנחנו לא מרגישים מחוברים אליו, מתנתקים ממנו ומהרצון לשלם את המחירים שכרוכים בלחיות בו.
התוצאה של היפוך תודעתי דרמטי כזה היא קודם כל ולפני הכל, הגירה. תאמינו לי, יש לי 14 שנים בניו יורק על החגורה, היה לי סטארט-אפ בתחום, אני מכיר את האירוע מצויין. אלה שיכולים, אלה שצעירים מספיק, אלה שיש להם הזדמנויות, הם עוזבים ראשונים כשהנראטיב מתקבע. אחריהם מגיע גל שני כי ההדרדרות כתוצאה מעזיבת הגל הראשון מתחילה להיות מורגשת. ומשם אין דרך חזרה. זה אירוע מוכר היסטורית ובלתי הפיך.
אצל מי שנשאר, הניתוק הרגשי מייצר תודעת גטו. מלחמה על חינוך משלך וערכים משלך והתבדלות מכל מה שהמדינה מייצגת. יצירת מערכות פרטיות, שמתנתקות מהמגזר הציבורי וממערכות החינוך. ובמדינה כמו שלנו, שיש בה גיוס חובה, שמבקשת מכולנו להיות מוכנים באופן תיאורטי לשלם במחיר החיים של הילדים שלנו, יהיה שינוי עצום בנכונות לחנך גם לזה (שלא לדבר על מילואים אינסופיים).
המשמעות של הרמת דגל לבן היא היסטורית, אנחנו מדברים על שינוי בזהות המדינה לעשורים קדימה. זה תהליך שאם יקרה, יקרה מהר ממה שנדמה לכם, והוא על הפרק (בתחום ההגירה הוא התחיל כבר לפני ארבע שנים, אגב). אני רואה כבר ניצנים ראשונים של קריסת האתוס המכונן של המקום הזה עבור מחנה שלם. ולתומכי הקואליציה הנוכחית זה לא באמת מזיז, להיפך! חלק מהקמת ישראל הפוסט ציונית כרוך בתהליך הזה אפילו. ההרס הכרחי, רוב תומכי קואליציית נתניהו יברכו עליו.
אז בואו נדבר רגע על קואליציית נתניהו, קואליציית ישראל הפוסט ציונית, על שלוש הרגליים שהיא יושבת עליה:
הרגל הראשונה היא מחנה משיחי אמוני שבז לישראל של מגילת העצמאות. מחנה פוסט ציוני שמטיל טרור בשטחים, שמקדש דת על פני מדינה, שרוצה גירוש כיבוש והתיישבות והעולם מבחינתו הוא איזה ״פרוגרס״ מדומיין ומאיים, שלא מעניין את הביצה השמאלית שלו. הם לא רבים, גג 10% מישראל. אבל האחיזה שלהם במוסדות המדינה ובתפקידי מפתח היא לא פרופורציונאלית. התחזקות שלהם תהפוך את ישראל למדינה מצורעת. הם סוף החלום הציוני.
הרגל השנייה היא אלה שסוגדים לנתניהו, ״הביביסטים״. הם שונאים את מוסדות המדינה בדיוק כמוהו, הם עברו איתו תהליך רדיקלזיציה שהובילה מכונת המדיה המשומנת שלו, הם בזים לממלכה (שהיא ״הדיפסטייט״), נטועים עמוק בשחיתות ציבורית ובזיזת המגזר הציבורי. ולצערי הרב הם יצאו מהבית בהמוניהם, בניגוד לכל הסקרים, מאוחדים סביב שנאה יוקדת למחנה הדמוקרטי ליברלי שהוא ״אוייב״ מבחינתם. אנחנו, הבוגדים.
והרגל השלישית, המסיימת, היא הנהגה חרדית שרוצה לייצר לעצמה אוטונומיה חשוכה שמקדשת בערות ודורשת מאיתנו לממן אותה. הכי פשוט והכי על השולחן, ״המשתמטים״: כמעט 50% מילדי כיתה א׳, נמות ולא נתגייס, נמות ולא נלמד ליבה, לכו תזדיינו ותממנו אותנו!
הברית הזאת, המשולשת, הלא הומוגנית, היא זאת שניהלה את ישראל בארבע השנים האחרונות לתוך חורבן ובלי להציג הישג ראוי אחד אפילו. והיא איבדה את הרוב שלה אתמול, חברים. היא הפסידה! אל תתנו לו להנדס לכם ת׳תודעה!
אבל אבל אבל! היא לא תהסס להשלים את מה שהתחילה, אם רק תקבל רוב שוב. נצחון נוסף של הברית הזאת הוא האיום הקיומי הכי גדול על מדינת ישראל. לא יהיה לילדים שלנו עתיד כאן, אם תחזור באותה תצורה…
וכאן בעיני אנחנו נכנסים ללב ליבה של המלכודת של תוצאות הבחירות: הקריאה המתגבשת, הסכרינית, שתקשורת המיינסטרים הולכת לדחוף חזק חזק: ממשלת אחדות!
תגידו! איך יכולים ארבעת מנהיגי המחנה שלנו להיכנס לממשלה כזאת בידיעה ברורה, מוחלטת, ש:
1. נתניהו, מפר ההסכמים הגדול בהיסטוריה, יכול בכל רגע שמשרת אותו להקריס את הממשלה, ללכת לסבב נוסף ולסיים את האירוע (והוא יעשה את זה!)
2. החזון של הברית המשולשת הזאת חי וקיים, לא הולך לשום מקום ורק מחכה לשעת כושר.
3. ממשלה כזאת תביא חלקים עצומים במחנה הליברלי דמוקרטי להרמת דגל לבן עם תוצאות הרסניות, בלתי הפיכות, שיקריסו את ישראל שאנחנו אוהבים כל כך לעשורים קדימה.
הדברים חייבים להיאמר: כל עוד השאיפות של קואליציית הטבח הם לחזור לאותו המקום בדיוק (ואלה בדיוק השאיפות שלהם, כולל ה-DNA של הליכוד של היום), כל עוד מכונת הרעל ממשיכה לעבוד בשיא כוחה, כל כניסה לממשלת אחדות היא לא פחות מהתאבדות!
וכל כניסה לממשלת אחדות בתנאים האלה היא בגידה של מנהיגי המחנה בבוחרים שירקו דם עבורם: משפחות השכול, נפגעי השבעה לאוקטובר, מאות האלפים שיצאו לרחובות - מליוני הישראלים שיצאו מהבית כדי להגיד ״לא עוד!״.
הממשלה הזאת לא תהייה שווה אף נייר שהיא חתומה עליו. היא תהיה בסך הכל מתנה לנתניהו כדי להתארגן לבחירות בזק, במועד שיהיה לו הכי נוח (מישהו אמר איראן?), כדי לחזור ולנעוץ את הסכין סופית. העקרב הוא אותו העקרב, ושום תעלול משפטי לא ישנה את זה.
הליכה לממשלת אחדות היא התאבדות עטופה בנייר צלופן. היא השהיה זמנית של מנגנון ההשמדה העצמית. היא תסתיים בסבב נוסף.
ואז…
בסוף היום…
בתוך הפלונטר הנורא הזה…
נשארו רק הנוכחים נפקדים…
הגענו לפיל שבחדר, לאירוע המכונן של הבחירות האלה: יציאה היסטורית, חסרת תקדים של הציבור הערבי בישראל כדי להודיע לכולנו: ״אנחנו רוצים להשתתף!!!״
תראו, אני לא צריך לתת לכם עכשיו את הפיסקה עם הרופא מהחדר מיון והרוקחת והמוסכניק - אתם יודעים הרי שהחברה הזאת הולכת ומשתלבת במרקם החיים שלנו.
אבל אני כן יכול לספר לכם על כמות הזמן שיצא לי לבלות בשנים האחרונות בשיחות עמוקות עם עיתונאים ובכירים במגזר. הם כל כך רוצים להשתתף!
אני יכול לספר לכם על ביקור שלי לפני שנה בכפר יאסיף, הגליל התחתון, בבית של ד״ר אשרף ספיה, שאיבד את הבן המקסים, נביל בן ה-15. נביל יצא למכולת השכונתית בערב, אחרי לימודי מתמטיקה למבחן, וחטף כדור טועה בראש.
ד״ר ספיה הוא רופא שיניים, אשתו עובדת סוציאלית. איש מרגש ושובה לב שאיבד ילד, סתם. הוא אזרח ישראלי שהופקר גם הוא לתופת הנוראה של ארגוני הפשיעה. את המבט הכועס של אחותו הבכורה של נביל אני זוכר עד היום. עמדנו במטבח. דיברנו וצילמנו. ״אף אחד לא יפענח את הרצח הזה״, היא אמרה לי, ״חבל על הזמן שלך, אנחנו ערבים״.
הציבור הערבי במדינת ישראל יצא לקלפיות במספרים היסטוריים. הוא יצא כי הסבל שהוא עובר, ההסתה הבלתי נסבלת, ההתנכלות המכוונת מכהניסט מוצהר, הבהירה לו שהוא חייב להשתמש בכוח הפוליטי שלו.
19 מנדטים (אולי פחות אחרי ספירת המעטפות הכפולות), עומדים להם בצד מנודים. בערוצי הטלוויזיה סירבו במשך חודשים לצרף אותם לגוש האופוזיציה, ככה עובדת תודעה. הם ״הערבים״. במסע ההסתה הגזעני שלו הצליח נתניהו להוציא אותם מחוץ לגדר במהלך הקמפיין, כהרגלו ממסגר ומגדיר את גבולות המותר והאסור, מסע דלגיטימציה מופרע ל-20% מאזרחי המדינה (גם הכניסה של סגלוביץ האמיץ והערכי לא עזרה).
נוכחים נפקדים! אזרחי המדינה ש״אסור״ להם לקחת חלק בשלטון. כולם מופללים כטרוריסטים, כתומכי חמאס, כעמלק שיושב בתוכינו. נתנו למסע ההסתה הזה לעבור לידינו. אנחנו, הדמוקרטים ליברלים, כי חשבנו שזה ״אלקטורלי״ לשתוק. מנהיגי המחנה שלנו הפנו להם את הגב, סירבו להכיר בהם כשותפים פוטנציאלים.
אבל זה המצב כרגע, לא תכננו אותו אבל הוא כאן. צומת היסטורית בתולדות מדינת ישראל, קו פרשת המים שיגדיר את עתיד המקום הזה לעשורים קדימה:
קואליציה על שלוש רגליים שאיבדה את הרוב שלה, אבל לא הובסה. בראשה עומד גדול התועמלנים והממסגרים של ישראל. אין לה שום מסלול ל-61.
מחנה דמוקרטי ליברלי שהגיע לתקרת הזכוכית שלו: לא ניצח ולא הובס, אבל הבין שלבד הוא במבוי סתום.
וכוח חדש, עצום בגודלו, של החברה הערבית שאומרת השכם וערב: ״תנו לנו להשתתף ולתמוך בכם כדי לעשות שינוי״. הם לא ציונים, מה לעשות? אבל גם אלה של ״בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים״, לא.
מאה שערים, כן.
כפר יאסיף, לא.
מישהו שיחק לנו במוח והחליט שהם מוגלים מהמשחק הפוליטי. גזענות טהורה שיושבת על פחדים גדולים ועל ואקום מנהיגותי בצד שלנו.
זה המצב, חברים. ואם נשארתם איתי עד עכשיו, הגיע הזמן לשורה התחתונה הבלתי נמנעת, רק לעניות דעתי כמובן: למנהיגי גוש השינוי אין שום ברירה אחרת מלבצע שינוי עמוק, היסטורי, פורץ דרך, ולפתוח את הדלת לתמיכה ערבית, גם אם חלקה תהיה מבחוץ.
כל כניסה לממשלה עם נתניהו היא קניית זמן כוזב, יצירת אשלייה מנחמת וזמנית שבסופה התאבדות וקריסת המחנה, קריסת המדינה שאנחנו רוצים להוריש לילדים שלנו.
כל הליכה לסבב נוסף של בחירות בטווח הנראה לעין סופה התאבדות.
ממשלה צרה, ערכית, מוכשרת, רעבה, שבאה ולשפר ולעזור ולבנות ולצמוח ולתקן היא הדרך היחידה להוכיח לציבור הישראלי כולו שיש לנו מה להציע ויש לנו דרך ויש לנו יכולות לברוא פה עתיד לילדים של כולנו.
היא יכולה להוכיח לציבור הערבי שהכמיהה שלו לקחת חלק הייתה ראויה, למרות המחלוקות והפערים (ושאסור לו לחזור חזרה להתבדלות הרגילה שלו). היא יכולה להחזיר לחברה הערבית את הבטחון האישי שכל כך מגיע לה.
היא יכולה לפתוח צוהר לשחר של יום חדש. והיא יכולה גם לפתוח דלת לציבורים בקואליציה שיגיעו בהמשך הדרך, שיבינו שההנהגה החדשה לא עויינת אותם אלא רק את ההנהגה ההרסנית שלהם.
פחד מפוגגים אך ורק בעשייה.
זה אפשרי, יש לנו את המפתחות לזה.
זה דורש אומץ ומנהיגות בסדרי גודל שלא הכרנו בישראל אולי מאז יצחק רבין, שנרצח על האומץ העצום שהפגין. זה סדר הגודל של המנהיגות שנדרשת עכשיו מהאנשים שבחרנו להוביל אותנו. מנהיגות היסטורית, מנהיגות שמשנה את העתיד של ישראל לעשורים קדימה.
כל תסריט אחר ירשם בספרי ההיסטוריה כתחילתו של העידן הפוסט ציוני של התנועה המשיחית וגרורותיה.
אני יודע שהתוואי שאני מציע עכשיו הוא לא אינטואיטיבי לחלק גדול מהמחנה, אני בטוח שהוא דורש תעצומות נפש לא פשוטות בכלל. אבל הוא אפשרי!
גדי, נפתלי, איווט, לפיד, גולן,
זה קו פרשת המים.
תנהיגו אותנו!
לא תהיה הזדמנות נוספת…
להשביע ממשלה עם רע״מ בהימנעות המשותפת.
להביא להסדרה בלבנון
להביא הסכם עם סוריה
נורמליזציה עם סעודיה
לסיים את האוטונומיה החרדית
להחיות את מערכת החינוך
לשלב את הערבים בחברה
בעיית המעמד שלנו בעולם והסנקציות תיפטר מאליה עם ממשלה כזאת
לשנות את נתיב המדינה
זה ממש בקלפים
קצת אומץ
יש סנטימנט אחד מרכזי ועמוק שעל בסיסו נבחרו מפלגות גוש השינוי: להחליף את נתניהו ואת ממשלת הזוועות שלו. זה זרם העומק. זה הבסיס.
אייזנקוט, גולן, בנט וליברמן - על זה נבחרתם. לכו בכוחכם זה וממשו את המנדט.
הקבוצה הכי גדולה והומוגנית בתום הבחירות האלה זה הגוש הליברלי. כ50 מנדטים.
החרדים הרי כבר הצהירו שהם לא בשום גוש.
עכשיו יתכבדו מנהיגי הגוש, יתייצבו מול הציבור ויסבירו לו שהדמוקרטיה אמרה את שלה ושאי אפשר לקיים את כל הבטחות הליבה.
או חרדים או ערבים. ויאללה ממשלה מחר בבוקר.
Ori Ben Ner retweeted
קטע מטור טרי במעריב:
הבוקר, אף על פי כן ולמרות הכל, השמש זרחה. על תל אביב, העיר המופלאה בעולם, על הכינרת הנוצצת מתחת להרי הגולן, האגם המרגש בתבל, על פני ירושלים וצריחיה, העיר שבה הכל התחיל, עבור כולם. השמש הזו תזרח גם מחר. אין כמו השמש הישראלית. היא תמיד לצידנו והיא השמש המופלאה ביותר בעולם כולו, כי היא מאירה את המדינה היחידה שבה אנחנו אדונים לגורלנו.
ישראל היא עדיין המקום הטוב ביותר ליהודים בעולם כולו. המקום היחיד ממנו לא צריך לברוח. הוא הבית. המקום היחיד שבו לא צריך לחשוש פן אנטישמי כלשהו יעלה לשלטון (ע"ע ממדאני בניו יורק), או ההגירה האיסלמית תתגבר ותהפוך אותו לגהינום (ע"ע פריז). המקום היחיד בו כשאתה יושב עם הילדים שלך במסעדה, אתה לא צריך לבקש מהם, במבוכה, לדבר חלש. זה כבר קורה אפילו בתאילנד.
maariv.co.il/news/opinions/a…
