Pinned Tweet
"מה שאמיתי הוא כבר האמת.
להכיר בו לא ירע את המצב.
להתעלם ממנו לא יגרום לו להיעלם.
ומפני שהוא אמיתי, הוא הדבר היחיד עמו אנו באים במגע.
כל מה שלא אמיתי אינו שם כדי לחיות אותו.
בני אדם יכולים לשאת את האמת,
שהרי הם מתמודדים איתה ממילא."
יש מצב שכשאין דאגות המוח משתעמם ואנחנו הופכים לאומללים?
(זה הסבר אפשרי לכך שישראל נמצאת כבר שנים בטופ משהו של מדד האושר)
3
10
379
נחמד לקבל תזכורות מידי פעם לכך שאני לא פסיכופט. רק חבל שתזכורות הן בצורת אימפתיה לכאב של אחרים. זה יוצר קצת טעם לפגם
1
7
340
לא יהיה דייט שני, אבל לפחות היא יודעת שריצ'ארד דוקינס המציא את המונח 'מימ' כדי להדגים שהברירה הטבעית פועלת על המידע ולא על האורגניזם
5
19
1,568
לראות סרט מהמאה הקודמת שמבוסס על סיפור אמיתי, ולצפות שהגיבור לא ימות מרגיש לי ביזבוז כי כנראה הוא בכל מקרה מת כבר
4
521
הבעיה בהירואין זה שאחרי כזה בוסט של דופמין כל שאר הפעילויות בחיים מרגישות טפלות.
ביי דאט לוג'יק, אולי עדיף לא לרדוף אחרי ריגושים חזקים מידי
אם הייתם יכולים להיות סינדרלה, לקבל כמה שעות או ימים על גג העולם, מתוך ידיעה שעוד רגע זה יעלם ותשארו רק עם זיכרון ביד.
הייתם לוקחים?
75%כן ברור
25%לא שווה את הכאב והאכזבה
4 votes • Final results 1
3
523
בלילה חבר של השותף, ילד בן 21, ישן במיטה במקומו
אמרתי לו בבוקר בחיוך שאני מודאג כי הוא דיבר מתוך שינה
"באמת?"
"כן דברת עם מישהו בשם ניב.לפעמים צחקת אבל גם נשמעת מוטרד"
"איזה קטע. זה חבר שלי שהתפוצץ בעזה בתוך הנגמש אחרי שמחבל זרק לתוכו מטען. כנראה עכשיו בקורס שחרור יש לי זמן לעכל"
אם על כל פעם שהתיישבתי לכתוב פוסט בלינקדין על אתגר טכנולוגי בפיתוח של המוצר של הצוות שלי ותוך כדי כתיבה הבנתי מה הפתרון היו לי שני שקלים שזה לא הרבה אבל זה עדיין מוזר לא?
3
6
380
כבר באוטובוס הבחנתי בה
ירדנו באותה תחנה. התגברתי על הפחד מדחייה
"סליחה?" בדיוק כשרכנה מעל השקיות העמוסות
מרימה ראש, נשימתה מאומצת מהמשא. כבגילה של אמי
"איפה את גרה? בואי אעזור לך" תוך שאני אומד את תגובתה כבר התחלתי להרים את השקיות הכבדות
10ד אחכ נפרדנו בפתח ביתה "שה' יברך אותך!"
2
34
2,736





